מיש

מה שלום הבוהן הקטנה ?

צבעונית
ו-ווףווף כ"כ קטנה ( :
זרת*

*בוהן.
זרת זה ביד.
ברגל - כל האצבעות הם בהונות.
באקדמיה ללשון לא הבינו את החשיבות שלהן לאוכלוסיות מסוימות ולכן לא טרחו לתת להן שמות.

זה בדוק ? ודאי ?

את חצופה היום.

אני רוצה ללמוד

בוודאי שזה נכון.

טוב

וגם אם לא, מעכשיו זה יהיה נכון.

ברור

ואם תמשיכי לפקפק - נמצא הטיה שונה של ווף לכל בוהן.

סליחה. אני ווףווף מפקפקת
(אבל מותר לי לבדוק את זה אח"כ ?) רק כדי לדעת אם זה נכון, או שזה נכון ?

כן.
ותבדקי לי גם - לפחות 10 מלים חדשות שיצאו בשנה האחרונה.

ווף אדוני
עד מתי יש לי בשביל זה ?

עד מחר בלילה..
ומכיוון שאת מפקפקת באקדמיה ללשון
תכיני גם סיכום של עמוד אחד על אליעזר בן יהודה שיכלול גם כמה אנקדוטות עליו שלא ידעתי.
יש ?

ווף אדוני

כלבונת שלי.
לילה טוב לך.

לילה טוב אדוני

הלילה - קולר ורצועה.

ווף אדוני

}{

}{ (בוכה)

זהו ?

בנתיים...

(:
חיוך.

ווףווף יוצא....

אין כזה דבר.
תשלחי לי אותו במייל.

תמונה ?

כן.

מעכשיו ?
אפשר מיום אחר ?

לא.

ווף אדוני

בשעה הקרובה.

טוב

לילה טובה גורה שלי.

לילה טוב מס' 1
_____________________________________________________________________

אליעזר בן יהודה, נולד כאליעזר יצחק פרלמן, בבית חרדי-חסידי בליטא ב- 7/1/1858, בדיוק 152 שנה אחרי הדייט השני שלנו (בG). הוא התייתם מאביו בגיל 5 ונשלח על ידי אמו ללמוד בישיבה (השמועות אומרות שלפעמים למד גם בכריעה).

עם הגיעו למצוות בשנת 1871 נשלח לבית דודו ושם בישיבה, נשבה בקסמי לימוד הלשון, נחשף לספרות הכללית ובפרט לתרגומים לעברית שיצרו סופרי ההשכלה לספרים לועזיים חילוניים, והתעניין ברעיון תחיית העברית כשפת ספרות חדשה. לאחר זמן קצר בישיבה זו עבר אליעזר להתגורר בבית דוד אחר שהתנגד להשכלה וניסה לעצור את משיכתו של הנער להשכלה וללימוד הדקדוק העברי שהיה מזוהה עם ההשכלה, אבל לשווא.
בנערותו הוחלף שם משפחתו לאליאנוב (שמה של משפחה חשוכת ילדים) כדי למנוע את גיוסו לצבא (החוק פטר בכורים מגיוס). בגיל 17 התוודע לרעיון התחייה של עם ישראל בארץ ישראל והחליט להקדיש עצמו למטרה זו, שינה את שמו לבן יהודה והחל בפעילות פוליטית. בשנת 1878 נסע לפריס ללמוד רפואה, אך נטש את לימודיו לאחר שלוש שנות לימוד בלבד, כשחלה בשחפת.

בשנת 1881 עלה לארץ עם דבורה http://www.thecage.co.il/profile,18491.html חברת ילדות שלו, ונשא אותה לאשה. התיישב בירושלים ושכר למגוריו שני חדרים דלים בעיר העתיקה. בנם בן ציון (אשר לימים שינה את שמו לאיתמר בן אב"י) נולד בשנת 1882 והיה לילד העברי הראשון, בכך ששמע בביתו את הלשון העברית משמשת בשפת היום יום. לפי עדות בני המשפחה, בנו בן-ציון לא דיבר כלל עד גיל ארבע. אמו לימדה אותו רוסית בסתר, וכשבן-יהודה גילה את הדבר התפרץ בכעס, ואז החל הילד לדבר. לצורך גידול הילד חייב היה בן-יהודה ליצור מילים חדשות כגון "בובה", "גלידה", "אופניים" ועוד.

בן יהודה ומשפחתו חיו בדוחק ובדלות תקופה ארוכה. הוחרמו ונרדפו על ידי החברה האורתודוקסית, אשר ראו בניסיונותיו להחיות את העברית חילול הקודש. החרדים דיווחו לשלטונות התורכיים שבן יהודה מעודד בעיתונו למרד נגד השלטון, הוא נעצר וישב שנה במאסר. אישתו דבורה מתה בשנת 1891 ממחלת השחפת, כשהיא מותירה אותו אלמן מטופל בחמישה ילדים קטנים. שלושה מהם מתו תוך מספר חודשים ממחלות ובן יהודה נותר רק עם שניים מילדיו.
גיסתו, אחותה הצעירה של דבורה, חמדה http://www.thecage.co.il/profile,4317.html (בשמה הקודם פולה-ביילה), שהייתה עיתונאית וסופרת בזכות עצמה, ואשר דבקה בעצמה ברעיון הציוני של תחיית העם בארצו ובשפתו ,נרשמה לכלוב ב- 13/2/2004, הציעה את עזרתה בגידול ילדיו הקטנים, ובשנת 1892 נישאה לבן-יהודה. מתוך מכתבי האהבה שכתב לה מתברר כי בן-יהודה תיכנן את נישואיו לחמדה עוד כשהייתה נערה בת 12, לאחר שאשתו נפלה למשכב.

בשנת 1919 שכנע את הנציב העליון הבריטי, הרברט סמואל, להכריז על העברית כאחת משלוש השפות הרשמיות של המנדט הבריטי בארץ ישראל. אליעזר בן יהודה ייסד את "ועד הלשון" שלימים הפך ל"אקדמיה העברית ללשון". ואף כתב את המחזה העברי הראשון - החשמונאים.
אליעזר בן-יהודה נפטר בדיוק X שנים לפני הולדת E, ב- 16/12/1922, ונקבר בהר הזיתים.

בין המילים שהציע ולא נקלטו בשפה: "בדורה" – עגבנייה, "מקולית" – פטיפון, "עמונות" – דמוקרטיה, "ווף" – כן, "מדלק" – גפרור, "שח רחוק" – טלפון, "ווווף" – תודה, "מכושית"- פסנתר.
על שמו של אליעזר בן-יהודה נקראים רחובות בערים רבות ברחבי הארץ כמו: חולון, רחובות, ב"ש, נתניה, הוד השרון, פ"ת, אשקלון, קריית אתא ות"א, וכן המושבה "אבן יהודה" (א' בן-יהודה) בשרון.