בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מיש

החיים שלי הם לונה פארק אחד מתמשך, רכבות שדים, רכבות הרים, מבוכים, קרוסלות, גלגל ענק. הכל מהכל.

הבלוג הזה נפתח ב2010, עבור הבעלים הראשון שלי... ש"קרא, למד ונהנה".
זכיתי לחוות איתו את גן העדן של ההתמסרות המוחלטת.
הוא לקח אותי למסע מרתק (ואולי מופרע) של פעם בחיים, כזה שמשאיר חותם, לכל החיים.
וכשהגיע הזמן לשנות צורה, נגעתי בקרקעית של התהום, וזה כאב יותר מכל דבר אחר שחוויתי בחיי (והיו).

אחריו (בסוף 2011) נכנס לחיים שלי, זה שהיה הצעד הראשון, כדי להחזיר אותי לחיים.
בחוכמה ורגישות הוא ידע לא לבקש בעלות, אלא להיות "בעל הבית", והיה ברור לשנינו, שאנחנו זה לכל החיים.

ואז, למרות שהייתי עדיין שבורה וסקפטית, נשאבתי קריטית והתמסרתי שוב.
באהבה גדולה. לאיש מקסים. אחד המטורפים והשווים.
היה נדמה שגם שם ישבר לי הלב, אבל הפעם, לשמחתי, הצלחנו לעבור מהיררכיה לחברות.

ואז היה קצרצר, מקסים, שבקושי הספקנו לטעום, אבל יצא, שהיה קרש הקפיצה...
לאיש שהוא חלק מחיי בתשע השנים האחרונות, ובצורות המיוחדת שלנו, צפוי להשאר לעוד שנים רבות.
לזה שבסוף 2012, הכריז שיגנוב אותי ואני אהיה שלו, ואם נתאהב, תוך שנה אהיה בהריון ממנו! (זה קרה הרבה קודם!)
זה האיש שיצר איתי חיים! שהיה מעליי, לצידי, לפעמים מתחתיי, מאחורי, ומלפני.

הבלוג חוזר לאוויר בהדרגה, אחרי שהיה בהפסקת פרסומות מאולצת.
וחוזר עם הרוח שנושבת בי היום, רוח של שינוי קוסמי, ביקום ובתוך כל אחד/ת מאיתנו.

מוזמנים להגיב, לכתוב לי לפרטי, לשאול ולשתף...
אבל לא לצפות לקשרים, אני ונילית, לא פנויה ולא מעוניינת.
אבל אוהבת!
לפני 13 שנים. 13 באפריל 2011 בשעה 18:14


מיד אחרי שפתחתי את הפוסט של יהלום עם התמונה של הבלונדינית הכבולה, ראיתי את זה.

לא יכולתי להתאפק... כזו אני... לא מתאפקת !

לראשונה לפניכם, תיעוד בתמונות, של החוויה המטלטלת שעברנו בסופ"ש.

זה התחיל כביקור תמים אצל כלבה אחות... שבהמשכו מצאנו את עצמנו כלואות ומתחננות על נפשנו (להשאר בכלוב).

אם תסתכלו היטב, תראו את החיוך הנסוך על שפתיי... (מזהים את הג'ינג'ית שבורוד ?) (כבר אמרתי שאני לא רוצה להשתחרר ?)




בתמונה הבאה, בכוח אשר תוהה מה לעשות איתנו, ואיתי בכלוב יהלום ולא סתם (שהתחפשה לנסיכה ליאה), אשר מגנות עליי בחירוף נפש.



* האיורים של טלי מנשס לקוחים מספר הילדים "לשחרר את הפיות" של יהודית קציר.
סיפור צבעוני, מלא קסם ודמיון, על הכמיהה והזכות לחירות, על כוחו של הרצון, כוחה של חברות וכוחם של לחשים סודיים.

קופיאלה - גדולה!!
לפני 13 שנים
מישלי - אבל מספיק קטנה כדי להכנס לכלוב !
לפני 13 שנים
לא סתם אישה​(נשלטת){octopus} - אוףףףף לא נשארים סודות בבית הזה....

נהדרת :-)

}{
לפני 13 שנים
מישלי - התכוונת ל"כלוב הזה" ?



* נכון שיצאנו טוב בתמונות ?
לפני 13 שנים
flashback{ג"ו} - זה ספר קטן ומופלא!
לפני 13 שנים
מישלי - אני מודה ומתוודה שלא טרחתי לקרוא... התמונות הצליחו להטריף אותי !

הי, שלום לך פלאשבק
}{
לפני 13 שנים
flashback{ג"ו} - שלום :)

תקראי תקראי. זה יופי!
לפני 13 שנים
יהלום נא -
אני מוחה על כך שלא שמו לנו קערות מים בכלוב!
לפני 13 שנים
מישלי - גם אני מוחה !

(בואי נמחה יחד...)
לפני 13 שנים
בכוח המוח{Aion} - אתן לא מתביישות?
זה כלוב ציפורים בכלל, יש בצד שמאל, פשוט לא רואים בציור - מבחנת מים וכלי לזרעונים.

עוד מעט יגידו שזו התעללות, בזהירות עם המחאות האלה..
לפני 13 שנים
יהלום נא -
בושה אין. גם לא כלימה....

אנחנו כלבות. מה לנו ולמבחנות מים?
זו התעללות. התעללות פר-סה, איי טל יו!
לפני 13 שנים
מישלי - עוד לא החלטתי אם להתבייש או לא... (אני צריכה עוד קצת זמן)

אבל אני מזמינה אתכן להמשיך את הדיון, ואני אצטרף עם הגיגיי (כשהם יעלו)
לפני 13 שנים
בכוח המוח{Aion} - אני שולטת שם, נכון?
אז אתן קנריות בכלל.
מה עם לסלסל קצת?
אני לא שומעת. נו.

כלבות.
לפני 13 שנים
יהלום נא - בטח שאנחנו לא מסלסלות...
קנריות מסלסלות מבדידות, ואנחנו, חבורה גדולה אנחנו.
ממש להקה של כלבות.

מוזנחות.

:(
לפני 13 שנים
מישלי - סלסלסלסללללל

(מה אני אעשה... יש לי קצת בדידות...)
לפני 13 שנים
יהלום נא - חחח....מצחיקה את!

}{
לפני 13 שנים
בכוח המוח{Aion} - (:

}{
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י