בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מיש

החיים שלי הם לונה פארק אחד מתמשך, רכבות שדים, רכבות הרים, מבוכים, קרוסלות, גלגל ענק. הכל מהכל.

הבלוג הזה נפתח ב2010, עבור הבעלים הראשון שלי... ש"קרא, למד ונהנה".
זכיתי לחוות איתו את גן העדן של ההתמסרות המוחלטת.
הוא לקח אותי למסע מרתק (ואולי מופרע) של פעם בחיים, כזה שמשאיר חותם, לכל החיים.
וכשהגיע הזמן לשנות צורה, נגעתי בקרקעית של התהום, וזה כאב יותר מכל דבר אחר שחוויתי בחיי (והיו).

אחריו (בסוף 2011) נכנס לחיים שלי, זה שהיה הצעד הראשון, כדי להחזיר אותי לחיים.
בחוכמה ורגישות הוא ידע לא לבקש בעלות, אלא להיות "בעל הבית", והיה ברור לשנינו, שאנחנו זה לכל החיים.

ואז, למרות שהייתי עדיין שבורה וסקפטית, נשאבתי קריטית והתמסרתי שוב.
באהבה גדולה. לאיש מקסים. אחד המטורפים והשווים.
היה נדמה שגם שם ישבר לי הלב, אבל הפעם, לשמחתי, הצלחנו לעבור מהיררכיה לחברות.

ואז היה קצרצר, מקסים, שבקושי הספקנו לטעום, אבל יצא, שהיה קרש הקפיצה...
לאיש שהוא חלק מחיי בתשע השנים האחרונות, ובצורות המיוחדת שלנו, צפוי להשאר לעוד שנים רבות.
לזה שבסוף 2012, הכריז שיגנוב אותי ואני אהיה שלו, ואם נתאהב, תוך שנה אהיה בהריון ממנו! (זה קרה הרבה קודם!)
זה האיש שיצר איתי חיים! שהיה מעליי, לצידי, לפעמים מתחתיי, מאחורי, ומלפני.

הבלוג חוזר לאוויר בהדרגה, אחרי שהיה בהפסקת פרסומות מאולצת.
וחוזר עם הרוח שנושבת בי היום, רוח של שינוי קוסמי, ביקום ובתוך כל אחד/ת מאיתנו.

מוזמנים להגיב, לכתוב לי לפרטי, לשאול ולשתף...
אבל לא לצפות לקשרים, אני ונילית, לא פנויה ולא מעוניינת.
אבל אוהבת!
לפני 12 שנים. 8 באוגוסט 2011 בשעה 7:17


* אפשר להשמיע את השיר שלמטה, ורק אז לקרוא... רק המלצה ( :

כבר שנים שאני רוצה עוד אחד.
כבר שנים שאני מתכננת את הבא בתור. השלישי.

(ויש את הראשון, שכבר מלאו לו 17 וכל הזמן אני שומעת ש"את צריכה לחדש אותו")

ואז נהייתי שלך, ואתה אמרת "לא".
מידי פעם שאלתי שוב (כי "עבר זמן והנסיבות השתנו") וקיבלתי "לא".
אני אפילו חושבת שרק סימנת "לא" כזה בקטן (עם הרמת גבות קלה ותזוזה של שלוש מעלות עם הראש, ימינה ושמאלה).

בתקופת הג'וק שלנו, לפני שנה, נהנית להשתעשע בי עם האיום של "את יודעת מה, אולי נעשה לך קעקוע של ג'וק ?"
ואני הרי מאד אוהבת לשמח אותך ולהצחיק את שנינו,
ואיזה יום שלחתי לך תמונות של הג'וק שים_yam המוכשרת ציירה לי על הרגל.

אפילו שקלתי לשים כאן את אחת התמונות, אבל ויתרתי.


ואז הנסיבות ממש השתנו, כי הודעת לי שאנחנו הולכים לשנות צורה...
והיה לי ברור, שמה שלא יהיה, גם אם אנחנו משנים צורה, זה יקרה רק עם אישור ממך (אם אי פעם תתן).


ונתת.


שאלת אותי איזה קעקוע אני רוצה לעשות, ואיפה על הגוף.
עניתי לך שיש איזה כיוון כללי של משהו שאני רוצה, ושאני אבקש מהמקעקעת שתצייר כמה סקיצות...
וגם שיש כמה מקומות אפשריים בגוף שחשבתי עליהם, ושאני עדיין מתלבטת.
בחרתי מקעקעת שאני סומכת עליה, חברת נפש של ים, מישהי שידעתי שהיא מספיק בעניינים, כדי להבין את ההיררכיה.
עוד בטלפון, מהשיחה הראשונה, אמרתי לה שהמילה האחרונה, תהיה של הבוס ושאני מעבירה אליך את הסקיצות.
אחרי שהראיתי לך כמה אופציות, הסתכלת... והחלטת מה מוצא חן בעיני ( :
אתה יודע שהתרגשתי עד לב השמיים !

קבענו יום.
אספת אותי (ואת קילו הגזר שהיה לי בתיק) מהרכבת ונסענו למקום של נעמה.
נכנסנו למקום ואחרי שהיא ואני התחבקנו, אמרתי לה: "תכירי, זה הבוס"
(היה מעניין לדבר עם ים אחרי כמה ימים, ולשמוע את הרשמים ששמעה מנעמה על הביקור שלנו)
אחרי שקצת התארגנו וקיבלת את הקפה (השחור) שלך, היא שאלה על איזו סקיצה סגרנו, ואיפה עושים אותו.
מבט שלי אליך, כאילו לוודא שמה שהחלטת ואמרת לי עדיין בתוקף, ועניתי לה שברגל.
"ימין או שמאל ?" היא שאלה.
הסתכלתי עליך... לא דיברנו על זה קודם... (אני תכננתי שזה יהיה שמאל) קיוויתי שתגיד שמאל...
אתה חייכת ואמרת "ימין."
"ימין."
"סגול כהה או שחור ?"
ביקשת לראות את הצבע וכאילו שזה משהו שאתה עושה לפחות פעמיים ביום, קבעת "שחור".

פתאום היה לי נדמה, שמהרגע שהחלטת שאתה הולך על זה ושאתה לוקח אחריות על הקעקוע, אתה ממש נהנה מזה !


מ ת ח י ל י ם...

רגעי קסם. מבטים. יד. כואב. אוהב.

ZOOM IN .................. ZOOM OUT

זהו, יש לי שוב סוגריים.

קילור לכל החיים.


ואז עברנו לחידוש של הקעקוע ההוא, בן ה-17. השלישי.
היא, שכבר הבינה שאתה זה שמחליט על הכל, הזמינה אותך אל המדף כדי לבחור צבעים.
אתה, בשיא הטבעיות, אמרת לה בדיוק מה מתאים לך.
בשנייה הראשונה התכווצתי, כי אלה לא הצבעים שאני הייתי בוחרת...
ואז ברגע אחד קלטתי, שאני ממש שמחה על מה שקורה פה, על זה שאתה בוחר אחרת ממה שאני (חשבתי שאני) רוצה !

על זה שאתה בוחר משהו מישלך, ושאני אזכה לחיות עם הבחירות האמיתיות שלך... עליי... לתמיד.






* יש לך טעם משובח ! בכל מה (ומי) שבחרת לך אי פעם...

* את ההצעה של נעמה, שנשארה באוויר, בנתיים אשאיר ביננו ( :

* עברה חצי שנה, ואתה יודע שיש לזה משמעות מיוחדת עבורי.

* אני יודעת שכבר הקדשתי לך את השיר הזה, אבל אני רוצה שוב !

* הקעקועים האלה (ואתה) ממלאים אותי אושר. תודה }{

פרחונית​(לא בעסק) - לגמרי רגעי קסם :)
לפני 12 שנים
בלוסום​(לא בעסק) - כרגיל.. וואו.. וכל מילה נוספת גורעת..(אז אני אשתוק..)
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י