בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מיש

החיים שלי הם לונה פארק אחד מתמשך, רכבות שדים, רכבות הרים, מבוכים, קרוסלות, גלגל ענק. הכל מהכל.

הבלוג הזה נפתח ב2010, עבור הבעלים הראשון שלי... ש"קרא, למד ונהנה".
זכיתי לחוות איתו את גן העדן של ההתמסרות המוחלטת.
הוא לקח אותי למסע מרתק (ואולי מופרע) של פעם בחיים, כזה שמשאיר חותם, לכל החיים.
וכשהגיע הזמן לשנות צורה, נגעתי בקרקעית של התהום, וזה כאב יותר מכל דבר אחר שחוויתי בחיי (והיו).

אחריו (בסוף 2011) נכנס לחיים שלי, זה שהיה הצעד הראשון, כדי להחזיר אותי לחיים.
בחוכמה ורגישות הוא ידע לא לבקש בעלות, אלא להיות "בעל הבית", והיה ברור לשנינו, שאנחנו זה לכל החיים.

ואז, למרות שהייתי עדיין שבורה וסקפטית, נשאבתי קריטית והתמסרתי שוב.
באהבה גדולה. לאיש מקסים. אחד המטורפים והשווים.
היה נדמה שגם שם ישבר לי הלב, אבל הפעם, לשמחתי, הצלחנו לעבור מהיררכיה לחברות.

ואז היה קצרצר, מקסים, שבקושי הספקנו לטעום, אבל יצא, שהיה קרש הקפיצה...
לאיש שהוא חלק מחיי בתשע השנים האחרונות, ובצורות המיוחדת שלנו, צפוי להשאר לעוד שנים רבות.
לזה שבסוף 2012, הכריז שיגנוב אותי ואני אהיה שלו, ואם נתאהב, תוך שנה אהיה בהריון ממנו! (זה קרה הרבה קודם!)
זה האיש שיצר איתי חיים! שהיה מעליי, לצידי, לפעמים מתחתיי, מאחורי, ומלפני.

הבלוג חוזר לאוויר בהדרגה, אחרי שהיה בהפסקת פרסומות מאולצת.
וחוזר עם הרוח שנושבת בי היום, רוח של שינוי קוסמי, ביקום ובתוך כל אחד/ת מאיתנו.

מוזמנים להגיב, לכתוב לי לפרטי, לשאול ולשתף...
אבל לא לצפות לקשרים, אני ונילית, לא פנויה ולא מעוניינת.
אבל אוהבת!
לפני 12 שנים. 11 בנובמבר 2011 בשעה 7:47


20/11/2009

00:31:57 את תחליטי, בלי קצת.
00:32:54 הקצת הוא בגלל שהשיקולים שלי עלולים להתערבב
00:33:07 כלומר ?
00:33:53 זה חלק מה"נשלטות" שבחרתי בה... הרצון לקחת פחות אחריות
.................הוא יכול להשפיע במידה מסויימת
.................אתה מבין אותי, נכון ?
00:34:27 כן.
00:34:42 תארתי לעצמי


01:12:24 את חוששת ?
01:12:29 כן
01:12:40 להתאהב ?
01:12:43 גם
.................לא להתאהב - גם
01:13:15 מה עוד ?
01:13:33 לצלול, להתמכר, להשבר
.................להתמסר
.................ללכת לאיבוד
.................להתאכזב, להפגע, להנטש
01:15:13 למה את חוששת לצלול ,להתמכר ולהתמסר ?
01:15:24 יש לזה מחירים
01:15:49 להנטש , להפגע, להשבר ?
01:16:06 בעבודה, בקשרים עם המשפחה, עם החברים, עם העולם
.................בדחייה של "הפרוייקט,
.................או של דברים אחרים שאני עושה
.................הפורפוציות משתנות
.................כשאני מתמסרת - זה עד הסוף
.................אני לא רוצה לשים גבולות, לפעמים אני שמה, אבל האידיאל זה לא לשים


21/11/2009

01:48:07 תודה.
01:48:14 על לא דבר
.................לשירותך
01:49:00 זהירות עם מה שאת מציעה.
01:49:23 אני עומדת מאחורי ההצעות שלי
01:49:58 בטוחה בזה ?
01:50:03 כן
01:50:12 אני יכול להבטיח לך
.................שזה לא יהיה קל.
01:50:32 אני תמיד יכולה ללכת
01:50:40 נכון.
.................את יודעת ללכת ?
01:51:21 כן
01:51:50 את יודעת שזה לא משהו שימשך לנצח.
01:52:27 הציניות שלי רוצה לצאת
01:52:35 שתצא
01:52:36 אני מתאפקת
01:52:54 תשחררי אותה, אני רוצה לשמוע.


01:58:48 תודה
01:59:03 על מה ?
01:59:26 על זה שתשתדל להיות זמין
.................ובכלל על השיחה
01:59:52 תודה לך.
01:59:59 חן חן
02:00:17 ואת מתוקה, בעיקר כשאת מרשה למבט הזה לצאת.
.................הוא נותן אישור כניסה פנימה.
02:01:20 יש לך אישור כניסה פנימה, ראית את זה
.................קראת את זה
02:01:45 כן.
.................אני מבטיח להשתדל לנצל את האישור הזה בתבונה.
02:02:55 אני בוטחת בך
02:03:03 תודה.
02:03:12 לילה טוב ?
02:03:25 לילה טוב.
02:03:38 לילה טוב .
02:08:11 שששש.
02:08:12 זה בסדר שאני בנתיים משחקת בספיידר- סוליטר ?
02:08:20 לא.
02:08:31 לא לעשות כלום ?
02:08:53 לעמוד שם לרשותי.
02:09:02 טוב
02:14:18 (F)



ורק אתה ידעת... שכשאתה מוריד למצב זחילה, זה יכול לנטרל את היכולת ללכת.

Josephin​(לא בעסק) - מחייכת.

שבת שלום.
לפני 12 שנים
string doll - }{
לפני 12 שנים
string doll - התכוונתי גם לרשום ש- פרופורציות זה דבר נפלא. אני עוד לא בטוחה לגבי פרופורציות בדיעבד אבל נראה לי שזה גם לא רע....מכניס ד(ג)ברים לפרספקטיבה אחרת....
לפני 12 שנים
מישלי - כשנמצאים בתוך...
אי אפשר לראות שום דבר בפרספקטיבה, ואין דרך להכניס לפרופורציות.
זה משהו שאפשר לעשות כמעט תמיד, רק מהצד או לפני או אחרי (וזה מזל אם זה מקל במשהו).

וגם }{
לפני 12 שנים
מתוקף אישיותה - זחילה.
ואין הליכה.
יש מחילה?
יש חרטה?
יש הבנה?

כעת חיה?

הוא ידע אז.
ואת , יודעת כיום?
והידיעה- מה עושה בך?
לפני 12 שנים
מישלי - אין חרטה.
(פשוט כי אני אחת כזו שגם אם מצטערת על משהו, לא מתחרטת)

לגבי כל שאר השאלות, אין (עדיין) לי מענה.
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י