מיש

פאב.
יושבים עם זוג חברים.
אחרי שהם הולכים אנחנו נשארים לבד, באינטימיות שלנו.
חיבוקים ונשיקות וליטופים ומבטים וקולות וריחות וטועמים ואצבעות...
ואז הלחי שלי בשקע של הכתף שלך, שמרגישה שם הכי בבית.
וברגע אחד, המבט שלך משתנה, וגם כל העולם מסביב, ואז סטירה.
אני עם הגב לעולם, אז אין לי מושג אם מישהו הפנה מבט לראות, אבל גם לא אכפת לי.
המבטים שלנו נעוצים ואז אתה מחבק אותי ומנשק במקום שבו לפני רגע סטרת.
וזה עוצמתי, המעברים האלה.

 

שבת בבית, אנחנו לבד.
מארגנים במטבח דברים של ארוחת בוקר.
איזה כלי עף לך מהידיים בדרך מהמקרר ושלולית של יוגורט, נמצאת עכשיו מרוחה על הרצפה.
בחיוך ומבט ממזריים, אתה אומר לי לרדת ללקק.
זה רגע שבו יש לי בחירה, לאן לקחת את זה, כי איתך זה אחרת, אנחנו בוראים כאן משהו חדש שלנו.
אני יכולה לקחת את זה למקום של חמוד וצוחקים, להביא מטלית ושננקה את הבאלגן...
אני יכולה לתקוע איזו הערה צינית...
ואני יכולה...
בשברירי השניה האלה, האווירה נורא מתוקה ויש בה איזה מתח נעים.
ואז אני פשוט יורדת על הברכיים, מרכינה את הראש ומחליקה את הלשון שלי על היוגורט (שהסתבר שהוא טעים :)
אני מגניבה מבט לכיוונך ורואה שנעצרת וירדת עם ברך אחת על הרצפה ואתה נועץ בי מבט.
העיניים ההחודרות שלך, נוצצות אפילו יותר מבדרך כלל, והחיוך הממזרי שלך גדל והופך למתוק ומרוצה יותר.
כמה דקות עוברות ואני ממשיכה ללקק, ביסודיות, לא מפספסת אף טיפה.
ואתה במרחק של שני מטרים ממני, לא זז ממקומך, רק מביט ומחייך ונוצץ.
וזה מרגיש נכון.
זה מרגיש סקסי.
זה מרגיש במקום.
זה מרגיש מחובר.
בדיוק במידת הרצינות והמתח הנעימים.
ואז כשאני מסיימת, אני מלקקת את השפתיים שלי ומוחה עם היד את השאריות שנשארו על האף, וקמה.
אנחנו מתפנים להשלים את ניקוי הרוק שלי מהריצפה עם מטלית...
ואז אתה מתפנה להשלים את התמונה, עם החשקים שהתעוררו בך מהסיטואציה הזאת (שבשבילי הייתה הכי טבעית בעולם).


צהריים, יום חול.
אתה במטבח מחמם לילדים ארוחת צהריים.
אני נכנסת לקחת בקבוק מים כדי לצאת לפגוש חברה.
נשיקה וחיבוק ועוד נשיקה ולשון ונשיכת שפתיים ואז אני מרגישה משהו קר וחד על הגרון שלי.
אני דואגת לא לזוז מידי, רק מהחשד הקל שזה סכין.
ואז ברגע שהנשיקה לרגע נרגעת והדבר הזה כבר לא נוגע בי, אני מעיזה לשאול ולהסתכל... ולשמוע ולראות...
ולגלות, שזו באמת הייתה סכין חדה, שהייתה צמודה לי לגרון.
אני אומרת לך שאתה לא נורמלי, ולא מחדשת לשנינו שום דבר.
וברור לי, שלמרות שבאותו רגע עוברים לי התסריטים הכי גרועים בראש...
(כמו משהו שיזיז לך את היד כמו רעידת אדמה או אפצ'י)
שאתה שומר עליי ודואג שלא יקרה לי משהו רע.
ואז עוד נשיקה ואני פונה ללכת ואתה מושך אותי חזרה אליך ותופס לי את היד ומסמן קווים על היד שלי,
שניים אנכיים ושניים אופקיים שחותכים אותם. ואז מסמן איקס ושואל אותי איפה לשים את העיגול.
ואני נזכרת בלפני תשע שנים, כשעשיתי את זה על הגב של של מישהו בפעם הראשונה שלי בדאנג'ן.
ואחרי שאתה מסמן את העיגול שלי ואת האיקס שלך, אני אומרת לך שלפי המיקומים, זה משחק אבוד.
ואז עוד חיבוק ואתה מצמיד אותי אליך ושוב אני מרגישה את הלהב על הגרון שלי, והפעם את זה שהוא ננעץ...
והאדרנלין שוב מבעבע ואז אתה משחרר אותי ואני יוצאת מהבית ונכנסת למעלית.
במעלית אני מסתכלת על עצמי במראה, ורואה את החור שהחוד יצר... 
ומגיעה למטה ויוצאת מהבניין והולכת אל הרכב שלי ומכוונת את ה-GPS לכתובת הרצויה,
ואני לגמרי ב-high, אבל מהסוג השפוי.