אתה זוכר שבמייל הראשון ששלחתי לך, כתבתי על השקט שהיה לי פעם, שאני מתגעגעת אליו ?
ואתה איחלת לי שאצליח לייצר כזה.
אז עכשיו אני מרגישה שיש לי שקט אחר, סוג של שקט שלא היה לי מעולם.
זה היה אחרי פגישת העבודה שלנו בראשון בבוקר, כשהייתי בנסיעה,
כשפתאום קלטתי שאני חושבת שאני יודעת מהו מקור השקט הזה, שבו אני שרויה.
המכ"מ שלי כבר לא דלוק.
מאז שאני ממש קטנה, הוא עובד ברמה כזו או אחרת, ובדר"כ לא רק על מצב קליטה, אלא גם על שידור.
מאז שאני זוכרת את עצמי, המכ"מ עבד על זיהוי מישהו שיכול להיות איתי, בן זוג, פרטנר.
לא מכסה לסיר ולא כפפה ליד ולא חצי שני, כי לא חיפשתי בן זוג שישלים אותי,
רק אחד כזה שלהיות איתו, זה יהיה בשבילי "זה".
גם כשהייתי בתוך קשרים, ולא משנה כמה עמוקים היו (והם היו),
תמיד היה ברור שאני זמנית שם ויש עליי תאריך תפוגה בלתי נראה.
ואפילו כשהייתי מאוהבת כולי, ואפילו מחוייבת לחלוטין, המכ"מ באיזה אופן המשיך לפעול.
אני משערת שהיו תקופות שהוא עבד על תדרים סמויים, אולי אפילו בלתי מודעים לי,
אבל בדיעבד אני יודעת שלא באמת יכולתי להרשות לעצמי לשתק אותו לחלוטין, זה לא היה פייר כלפי עצמי.
היו תקופות שבאופן מודע שיניתי תדר וחיפשתי משהו אחר, למשל צורה אחרת לממש את הצורך באמהות,
אבל זה עדיין הצריך לאתר פרטנר, גבר, ראוי, מתאים, נכון... מה שחייב שהמכ"מ יעבוד.
מצד אחד, אני עוד לגמרי לא מעכלת את הנס הזה שקרה לי פה,
מצד שני, זה מרגיש הכי טבעי בעולם וכאילו שאנחנו כאן (וככה) כבר שנים.
משהו בך הצליח לגרום שהמכ"מ שלי פשוט יכבה.
זה לא משהו שעשיתי באופן מודע ומכוון, זה פשוט קרה מעצמו.
ואני מגלה שהרבה מאד אנרגיות הושקעו בהפעלה שלו, אפילו לא הרגשתי איזה כמויות עצומות.
בימים האחרונים קלטתי, שגם לשיחות ולהתכתבויות במהלך היומיום עם הקשרים הקודמים (והאהובים),
אני כבר לא מגיעה, ושזה אפילו לא ממש חסר לי...
אני מרגישה שהאנרגיות שלי שהייתי רגילה שהיו מאד מפוזרות החוצה, במימדים רחבים וגדולים,
חלקן עדיין מופנות החוצה, אבל למימד הרבה יותר מצומצם, כזה שנמצא בתוך הבית שלנו, גם בתוך המיטה שלנו.
אז למרות ששנינו יודעים שהפחדים שלי עוד פה, והם נותנים מיד פעם את אותותיהם ומטלטלים את הספינה (לפחות מבחינתי),
הם לא הצליחו לחבל במנגנון הזה, שבו אני הולכת ונעשית יותר ויותר מכוונת אליך.
וזה נעים לי. זה בעיקר חדש לי. זה מוזר לי.
אני רק תוהה אם זה לא ילחיץ אותך, לדעת שאתה הופך אצלי ליותר ויותר משמעותי ומרכזי...
עד כדי שאולי (חס וחלילה) הפוליאמורית שאני כבר לא תהיה כזו יותר.
* מכ"מ - מגלה כיוון ומרחק ( :
