סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מיש

החיים שלי הם לונה פארק אחד מתמשך, רכבות שדים, רכבות הרים, מבוכים, קרוסלות, גלגל ענק. הכל מהכל.

הבלוג הזה נפתח ב2010, עבור הבעלים הראשון שלי... ש"קרא, למד ונהנה".
זכיתי לחוות איתו את גן העדן של ההתמסרות המוחלטת.
הוא לקח אותי למסע מרתק (ואולי מופרע) של פעם בחיים, כזה שמשאיר חותם, לכל החיים.
וכשהגיע הזמן לשנות צורה, נגעתי בקרקעית של התהום, וזה כאב יותר מכל דבר אחר שחוויתי בחיי (והיו).

אחריו (בסוף 2011) נכנס לחיים שלי, זה שהיה הצעד הראשון, כדי להחזיר אותי לחיים.
בחוכמה ורגישות הוא ידע לא לבקש בעלות, אלא להיות "בעל הבית", והיה ברור לשנינו, שאנחנו זה לכל החיים.

ואז, למרות שהייתי עדיין שבורה וסקפטית, נשאבתי קריטית והתמסרתי שוב.
באהבה גדולה. לאיש מקסים. אחד המטורפים והשווים.
היה נדמה שגם שם ישבר לי הלב, אבל הפעם, לשמחתי, הצלחנו לעבור מהיררכיה לחברות.

ואז היה קצרצר, מקסים, שבקושי הספקנו לטעום, אבל יצא, שהיה קרש הקפיצה...
לאיש שהוא חלק מחיי בתשע השנים האחרונות, ובצורות המיוחדת שלנו, צפוי להשאר לעוד שנים רבות.
לזה שבסוף 2012, הכריז שיגנוב אותי ואני אהיה שלו, ואם נתאהב, תוך שנה אהיה בהריון ממנו! (זה קרה הרבה קודם!)
זה האיש שיצר איתי חיים! שהיה מעליי, לצידי, לפעמים מתחתיי, מאחורי, ומלפני.

הבלוג חוזר לאוויר בהדרגה, אחרי שהיה בהפסקת פרסומות מאולצת.
וחוזר עם הרוח שנושבת בי היום, רוח של שינוי קוסמי, ביקום ובתוך כל אחד/ת מאיתנו.

מוזמנים להגיב, לכתוב לי לפרטי, לשאול ולשתף...
אבל לא לצפות לקשרים, אני ונילית, לא פנויה ולא מעוניינת.
אבל אוהבת!
לפני 11 שנים. 27 בינואר 2013 בשעה 11:08

בזמן ששכבתי על גבי עירומה,

בזמן שנגעת בי,

בזמן שעשית בי את הדברים האלה שאתה יודע לעשות,

בזמן שאחזתי חזק בכרית וכיסיתי איתה את הפנים שלי והצמדתי אותה אליהם,

בזמן שגנחתי ונאנחתי וצעקתי ונהמתי ויללתי ונשפתי לתוכה, לתוכי,

בזמן שהחזקת אותי חזק והמשכת עוד ועוד ועוד וככה ואחרת וגם...

 

הבנתי משהו.

 

בזמן שאני כלבה,

בזמן שאני חיה,

בזמן שאני בפרסונה האחרת שלי...

אז אני מרגישה מינית.

 

אני יודעת שלא מעט רואים בי סקסית,

שאנשים מרגישים את המיניות שלי,

אבל אני לא רואה אותה ולא מרגישה אותה,

לא כשאני בפרסונה האנושית שלי.

(עכשיו אני קולטת שאולי קצת כן, כשאני בפוזיציה דומיננטית, גם בוניל ולא רק בסקס).

 

ואז גם הבנתי אותך,

את איך שעם האינטואיציה הכל כך רגישה שלך, היית נחוש לקחת אותי לשם,

את איך שעם הנתינה האין סופית שלך, אתה דואג לעשות בי את זה שוב ושוב,

את מה שאף אחד מהגברים שאיתם הייתי, לא ממש טרח לעשות עבורי מעולם.

 

והבנתי אותי,

שהמיניות שלי קשורה במקום ההוא, שהיא חלק מהמקום ההוא.

שהיא אמנם רק חלק מהמקום ההוא, אפילו חלק קטן...

אבל היא נעולה בתוכו, חתומה רק בו,

ושם פורצת בלי חשבון, אבל רק במסגרת ההיא.

 

ואז גם הבנתי למה אני כל כך זקוקה להיות ככה, להיות במקום הזה, כלבה...

כי שם אני זוכה לגעת ביצר שלי, להשתולל באמת, עד הסוף.

ולגמור.

ולהתחיל.

ולגמור.

שוב ושוב.

 

 

והמגע שלך.
והקול שלך.
והמבט שלך.
והנשיקות שלך.
גררר !

 

 

* הקליפ הזה כבר פורסם בבלוג שלי בעבר, אבל עכשיו הוא באמת מתאים !

lori{ע_מ} - קראתי אותך עכשיו קצת אחורה, עד תחתית העמוד.
לאט לאט הבלוג הזה מתמלא בטיגריס.
ונורא כיף לי, אישית, לקרוא אותך ככה עכשיו.
את מקרינה המון שקט מבעבע (אוקסימורון? :-))
שמחה בשבילך מיש }{
לפני 11 שנים
מישלי - כי כולי מלאה בו.
איך אפשר שלא ?


*
ואני בדיוק כותבת לטיוטא משהו שמסביר את זה.
ההתנהלות של החיים יוצרת איזו מלאות שגורמת לשקט גם בכתיבה.

תודה לורינק'ה }{
לפני 11 שנים
מתוקף אישיותה - אין לי מילים לומר.
יש לי רגש.שמתמלא בי כשאני קוראת אותך.
את אהובה וזו תחושה מנצחת.ה-כ-ל.
שמחה עבורך.מאד.
לפני 11 שנים
מישלי - את יודעת לח"מ, התגובה שלך ממש קולעת...
כי דווקא בקשר איתו, המילים קצת נעלמות לי.
אני מדברת פחות, כותבת (הרבה) פחות, ובכלל מתעסקת פחות במילים*.
אני חושבת שאני מבינה למה... ואני אוהבת את מה שאני מבינה ( :

תודה על התגובה שלך, שבפשטות שלה היא עצומה.

(*אבל חזרתי קצת לקרוא)
לפני 11 שנים
אתנה - איך אני אוהבת את השיר הזה : )

ואת המילים שלך }{
לפני 11 שנים
מישלי - את יודעת כמה שאני אוהבת.
את השיר הזה.
ואותך.

היה לי לא קל לשחזר אותו לכאן, וכמו להודות בפני עצמי במקום האחר שממנו הוא מתפרסם הפעם.
התובנות והמסקנות שלי, ממש לא פשוטות לי...
אבל once ראיתי את זה עם עצמי, זה כבר לא משנה להביא את זה החוצה.

תודה על שאת.
}{
לפני 11 שנים
Brida​(נשלטת){DDDOM} - גררר....
מדהים לקרוא אותך כל כך מלאה.
כל פעם שאני רואה אתכם, הלב שלי מתרחב.
}{
לפני 11 שנים
מישלי - גררר עליך חזרה, יא ג'ינג'ית !

}{
לפני 11 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י