Not Another Teen Movie

..כי קראתם פוסט אחד או שניים.
כי קראתם את הפרופיל שלי.
כי קראתם את ההעדפות והגבולות שלי.
כי קראתם את הבדיחות שלי.

אז.. זהו, שממש אבל ממש לא.

אתמול היה לי העונג להכנס לצ'אט ותוך דקות לגלות שכמה חברים בכלוב החליטו לשים אותי לקלס ולצחוק. גם היום אחד מהם החליט לזרוק הערה בחדר הראשי של הצ'אט ש"הנה מיס ביץ' הגיעה". אם נכחתם אתמול בעת הדיון וקראתם אותו, הייתם מבינים איך אני מרגישה. פעם ראשונה שמישהו כמעט וגרם לי לבכות בגלל שיחה בצ'אט. כמעט.

אתם יודעים מה לא ברור לי? למה הם ישר מתחילים לתקוף אותי בקללות וירידות ברגע שאני מעיזה לשאול אותם מה הבעיה שלהם איתי. אז אני צעירה יותר ממרבית המשתמשים, אז מה? אתם רוצים להתקע פה בני 23+ לבד? תהנו. אני ברצינות לא יודעת מה להגיד לכם.

הטענה היחידה שלי כלפיהם היא שהם ישר פצחו בהעלבות, וזאת כאשר בחיים שלי לא דיברתי איתם בכלל. אני לא מבינה למה היחס הזה מגיע לי. למה להעליב מישהו שלא עשה לכם שום דבר רע?

אז גיליתי שאני יכולה להנות בגיל צעיר מכאב, מה זה מפריע לכם? למה אתם ישר חייבים לקטלג אותי כ"פאקצה" או כ"דרמה קווין" כשאני מנסה להבין למה אתם נוהגים בי בכזה יחס משפיל סתם?

לא סתם אומרים שמרבית חברי הכלוב הם תת - רמה. השבוע הבנתי שלא מדובר בחוסר נימוס, אלא ברוע לב.

תהנו מהיחס שלכם, רק תזכרו שיחס הוא כמו בומרנג: אתה אף פעם לא יודע מתי הוא יפגע לך בפנים.

היום ראיתי ידיד טוב אחרי שנה וחצי בערך שהוא גר באילת. אני שמחה לציין שנראה כי הוא מצא את דרכו בחיים. אני באמת גאה בו שהוא שם לעצמו מטרות ושהוא עושה דברים בשביל עצמו.

אז היום היה לי ממש ממש כיף איתו. הוא התעקש להיות ג'נטלמן והזמין אותי לבירה וארוחת צהריים, אבל קיבלתי הזדמנות לפצות אותו בבירה חח ^^ נראה לי שהוא הרגיש אשם כי הוא איחר לי היום (הוא התבלבל וחשב שקבענו לחצי שעה יותר מאוחר). אני לא כועסת, אבל די היה לי משעמם לבד במרכז העיר. בעיקר ישבנו ודיברנו, שזה היה הכי כיף. מעין השלמת פערים, אבל גם לדבר על דברים של פעם כשהכיכר הייתה הכיכר והיה עם מי לשבת בימי חמישי.

אני יכולה להבין אותו עכשיו כשהוא החליט על כיוון שהוא מרגיש לפעמים לא קשור לסיטואציה או לחברים שלו. גם אני מרגישה לפעמים דג מחוץ למים מאז שהכרתי את החבר שלי. אם הוא הכיר אותי כנערת מסיבות שובבה, עכשיו אני כמו גורת חתולים מבויתת. לפעמים זה מפחיד כי אני מרגישה כאילו אני התבגרתי מהר מדי ואני כבר בשלב שאני מרגישה "זקנה". אני מתעייפת מוקדם יותר, לא תמיד ב!@# שלי לצאת. באמת נהייתי יותר בנאדם שמעדיף לשבת בבית, לראות סרטים ולהזמין פיצה.

עם זאת, שינוי הוא לא בהכרח דבר רע. נהייתי בנאדם הרבה יותר זהיר בענייני כספים, למרות שאף פעם לא נקלעתי לחובות. אני רגועה יותר ומרגישה שהייתה לי את התקופה שלי לעשות שטויות, ואני מרגישה מוכנה יותר עם כל צעד שאני לוקחת לקראת העולם האמיתי. אני חושבת שאני אסתדר 😄

ערב נעים ^^

ממש ממש ממש (!) מעצבן אותי כשאנשים שבקושי מכירים אותי מתחילים לשאול מה אני אוהבת בכל הקשור בחיי המיטה שלי (כן, בדס"מ הוא חלק מהנושא הזה).

כל כך כואב לך לפתח שיחה, איזושהי מערכת יחסים לפחות חברית לפני שאתה מתחיל להמטיר עליי שאלות אישיות? אמנם אני בנאדם פתוח, אבל סוויט ג'יזס, זה לא אומר שאני מוכנה לפתוח את הדלת הזאת עדיין.

ואז כשאני עונה בלי לפרט יותר מדי (סליחה, אלה החיים הפרטיים שלי אחרי הכול), אני נענית כי אני "משעממת" ו"יבשה". לא בילית שעה בחברתי ואתה מעיז בכלל לקבוע עליי דברים שליליים כל כך? מי אתה בכלל? מה אתה חלקת איתי שאתה מרגיש שיש לך את הזכות לפתוח ליי את הפה? חבורה של !@#$%^&* ב@#$%^&!

טוב, זהו זה לבינתיים.

יום נעים, מוצלפיי ומצליפיי היקרים
😉

אני מיס ביץ', בת 20 מירושלים, מתחלפת ובעסקי הבדס"מ מגיל 13. אני, באופן המתומצת ביותר, אדם הפכפך. יום אחד אני חושבת שקעקועים זה סקסי ורוצה לעשות אחד, ויום למחרת אני מסתכלת על מי שמקעקע לעצמו משהו דבילי על הפנים ושואלת את עצמי איך הוא ירגיש לגבי ההחלטה שלו בגיל ארבעים.

בשאלת הקעקועים או פירסינג, אני תמיד אתמוך בפירסינג. לי יש כרגע רק עגיל קטן בטבור, אבל היו לי לפני שנתיים כמעט סרפסים במותניים. אין צלקות 😄 כן כן, TMI בקטנה, אבל מה אם השאלה הזאת הייתה משאירה אתכם ערים בלילה ונוגסת בכם? מצטערת, לפעמים אני נהיית רעבה.

אני מתחלפת אולי בגלל שאני בנאדם של מצבי רוח. פעם אחת למעלה, פעם אחת למטה. ולא, אני לא מדברת על מאניה - דיפרסיה.

באשר לדעותי בנוגע לקהילה הבדס"מית שהיא הכלוב? לצערי, מרבית המשתתפים הגבריים פשוט מחליאים אותי. גברים שבלי להכיר את הבחורה כותבים לה הודעות בסגנון של "שפחה, תתקשרי אליי למספר כך וכך בין השעות כך וכך..", או "כלבה, רדי לארבע..". חמודים שלי, אתם לא גברים. אתם חבורה של נמושות חסרות ביצים שחושבים שככה נשמע גבר עם בטחון, או שאתם סוטים גועליים. מה שבטוח בטוח:

"Girls with asses like mine don't talk to guys with faces like yours".

למה נראה לכם שאני אכבד אתכם? לאו דווקא רק בנוכחות שלי, אלא באופן כללי. אתם ישר באים בגישה שהיא לא פחות ולא יותר מטרן אוף רציני. גם אישה אומרת שהיא רוצה להיות שפחה, היא עדיין רוצה שיהיו חיזורים. ככה זה נשים! אלא אם אתם מוצאים משהו אחר מנוגה או פלוטו, ולזה אני לא נכנסת.

היה נחמד להכיר. אל תתקשרו אליי, אני אתקשר אליכם.. אולי. סביר להניח שלא 😄

יום נעים ומלא כוויות באיבריכם המוצנעים 😱