..כי קראתם פוסט אחד או שניים.
כי קראתם את הפרופיל שלי.
כי קראתם את ההעדפות והגבולות שלי.
כי קראתם את הבדיחות שלי.
אז.. זהו, שממש אבל ממש לא.
אתמול היה לי העונג להכנס לצ'אט ותוך דקות לגלות שכמה חברים בכלוב החליטו לשים אותי לקלס ולצחוק. גם היום אחד מהם החליט לזרוק הערה בחדר הראשי של הצ'אט ש"הנה מיס ביץ' הגיעה". אם נכחתם אתמול בעת הדיון וקראתם אותו, הייתם מבינים איך אני מרגישה. פעם ראשונה שמישהו כמעט וגרם לי לבכות בגלל שיחה בצ'אט. כמעט.
אתם יודעים מה לא ברור לי? למה הם ישר מתחילים לתקוף אותי בקללות וירידות ברגע שאני מעיזה לשאול אותם מה הבעיה שלהם איתי. אז אני צעירה יותר ממרבית המשתמשים, אז מה? אתם רוצים להתקע פה בני 23+ לבד? תהנו. אני ברצינות לא יודעת מה להגיד לכם.
הטענה היחידה שלי כלפיהם היא שהם ישר פצחו בהעלבות, וזאת כאשר בחיים שלי לא דיברתי איתם בכלל. אני לא מבינה למה היחס הזה מגיע לי. למה להעליב מישהו שלא עשה לכם שום דבר רע?
אז גיליתי שאני יכולה להנות בגיל צעיר מכאב, מה זה מפריע לכם? למה אתם ישר חייבים לקטלג אותי כ"פאקצה" או כ"דרמה קווין" כשאני מנסה להבין למה אתם נוהגים בי בכזה יחס משפיל סתם?
לא סתם אומרים שמרבית חברי הכלוב הם תת - רמה. השבוע הבנתי שלא מדובר בחוסר נימוס, אלא ברוע לב.
תהנו מהיחס שלכם, רק תזכרו שיחס הוא כמו בומרנג: אתה אף פעם לא יודע מתי הוא יפגע לך בפנים.
לפני 13 שנים. 19 באוקטובר 2011 בשעה 20:32
