מתוך ההרגל שיצרתי לעצמי, הגיעה אותה עת בחודש (חיחי) בה אני מרשה לעצמי לבלות בתל אביב. התארחתי אצל חברה מדהימה במיוחד, המסיבה הייתה טובה אבל יחסית חלשה למה שראיתי בפעמים הקודמות, וצברתי כמה חוויות כואבות ומהנות. נותרתי עם חיוך ללא ספק :)
לאט לאט אני צוברת את הניסיון שאני רוצה, ואני מתנסה בדברים חדשים. כן, מדובר בדברים די בנאליים כמו הצלפות, בין אם אני המוצלפת או המצליפה, אבל אני נהנית מכל רגע. סביר להניח שרוב מי שיסתכלו עליי ישר יזהו שאני סאבית, אבל אני מגדירה את עצמי מתחלפת בשביל עצם ההתנסות. אני לא רוצה לתחום את עצמי לקופסא הקטנה הזאת ולהרגיש שאני סגורה בתוכה. אני רוצה להכנס אליה כאשר אני שלמה עם ההחלטה שעשיתי. אני יודעת שאני חסרת ניסיון, אבל אני חושבת שאולי לי יש זמן להנות מהדברים הפשוטים יותר מאשר מישהו שכבר חווה אותם. ההברקה הזאת לא שלי כי אם של חברה, אבל היא נכונה. אני לא אומרת שברגע שמישהו כיסה את האלף-בית של הבדס"מ, הוא כבר לא יהנה מזה. הוא יהנה, אבל הוא כבר יצטרך לחפש ריגושים חדשים. במידה מסוימת, זה לא רע להיות מתחילה בגלל שיש לי את האפשרות הזאת להתלהב מדברים בסיסיים יחסית. עם הזמן, אני כבר אגלה את עצמי.
אני לא מתכחשת לעצמי. אני יודעת שאני סאבית מבחינת ההגדרות האלה, והפנטזיה היא לגמרי להיות תחת גבר דומיננטי.. לפחות עד כמה שאנחנו נכנסים לענייני המיטה. בחיים שלי אני אדון לעצמי עם כל המשתמע מכך. עכשיו אני אתחיל לאט לאט לאסוף ציוד כמו שצריך, מאחר וכל מה שיש לי בינתיים הם שני קולרים שאחד מהם בא עם שרשרת ושוט בולוויפ שידיד שלי קנה לי מגרמניה. זה חמוד בשביל ההתחלה, אבל אני צריכה יותר מזה. אני רוצה יותר מזה חח.. לכל החוששים, אני יודעת שלא להשתמש בבולוויפ. אני לא רוצה לצאת עם חתכים כמו שיש בקראסט של לחם ממאפיה. אני בטח אשתמש בו לקישוט ביום מן הימים. דקור טקסני משהו חח ^^
בנימה אופטימית זאת, יאללה בלאגן D:
חג שמח ושנה טובה,
מיס ביץ' :)
