666

אז מה דעתך? הוא שאל. רוצה לנסות מחטים? למרות שעיניי היו מכוסות והייתי קשורה לצלב האקס, שמעתי שהוא מחייך. הוא אוהב לראות שאני מפחדת או מתלבטת או מהוססת. הפה שלי רצה לענות מיד לא! אבל התשובה הזו נשארה במעמקי הגרון. הדחף הזה לא לוותר, להתנסות, לחוות דברים חדשים ומעל לכל להוכיח את אומץ הלב שלי למאסטר הם אלה שעצרו את התשובה מלצאת לחלל החדר. אבל יחד עם זאת, גם לא הצלחתי לומר כן. הרכנתי ראש ולחשתי, כן, מאסטר. הוא קם אליי ליטף את החזה הכרוך בחבל וצבט קלות אתת הפטמה השמאלית. אני מת על הפטמות שלך, בייחוד את זה שהן בולטות ואומרות לי שלום בכל פעם שאני נוגע בהן. אם את רוצה לנסות, אני אשמח לתת לך את החוויה. תוכלי להוכיח לי עד כמה את מסורה גם באמצעות מחטים.

הוא סבב ונעלם בעומק החדר הסמוך. שמעתי אותו פורק, פותח ושולף קופסאות מהארון. לאחר כמה דקות חזר והניח לידי כמה חפצים. התחלתי לרעוד מרוב התרגשות. זה קורה לי לא פעם כשאני מוצאת את עצמי מגורה ממשהו ומוצפת אדרנלין. הלסת שלי רועדת, הידיים גם כן. זה בלתי נשלט וקצת מביך. ברגעים שבהם אני רוצה לשקף שלטה עצמית ואיפוק, דווקא אז הגוף שלי בוגד בי ומשדר פחדים כמוסים.

הייתי רוצה שתראי מה אני עושה, אבל יש לי תחושה שדווקא מניעת חושים תעצים את החוויה עבורך. אני מעוניין לראות איך תגיבי לכאב ואיך תספגי אותו. את לא צריכה לראות בשביל זה, הוסיף. מטלית קרה ורטובה משחה אלכוהול על הפטמות שלי. זה באמת קורה, חשבתי. מה שרציתי שיקרה כל כך הרבה זמן, אבל מעולם לא אזרתי אומץ לבקש. ברור שרציתי ופנטזתי על זה. זה סוג של סשן שיש בו מינימליזם וניקיון שתמיד מעוררים לי את הדמיון. איך עצם כל כך קטן שחודר את הבשר יכול לגרום לנשלטת ולשולט לחוות משהו אינטימי ואינטנסיבי כל כך, בלי כל הרעש והצלצולים של סשן הצלפות, שעווה וכל השאר.

מוכנה? הוא בדק וצבט את אחת הפטמות. לא בשביל להפיק כאב, אלא כדי שתבלוט החוצה באופן מקסימלי. ידעתי את זה באינספור סשנים שבהם צפיתי, כשערכנו פליי פרטיז עם חברים. מאסטר תמיד בדק את הכשירות הנפשית של הקרבן שלו, לפני שהתחיל והיה לו חשוב להתחיל כשהנשלטת מאופסת ולא היסטרית. הנהנתי לחיוב, כי לא הצלחתי להגות מילה ואז הרגשתי את הדקירה. 

הפחד שלך הוא יותר בראש שלך, הוא אמר, בעוד הוא שלף מחט נוספת והחדיר גם אותה. המחשבה שעצם פולשני חודר את העור שלך באבר רגיש כמו הפטמה שלך, מעורר בך פחד תהומי שאינו בהכרח נגרם מכאב באמת. בשלב הזה, יכולתי רק להנהן ולנשום מהר, כי לא היה סיכוי שאצליח לענות או לדבר בכלל. הרגשתי שחם לי ואגלי זעה קטנים הצטברו לי על המצח. מחט שלישית מצאה לעצמה מקום על הפטמה שלי וחשתי מעין בערה. פרץ האדרנלין שאת חשה כרגע הוא טבעי לגמרי, אמר מאסטר. אל תנסי לשלוט בגוף שלך, תני לו להגיב באופן טבעי למה שאת מרגישה. המילים האלה הרגיעו אותי קצת. מאסטר כבר ראה הכול ואי אפשר להפתיע אותו בהרבה. הביטחון שהוא השרה עליי בסשנים אחרים, חיזק אותי גם עכשיו.

אצבעות חמות ליטפו את הלחי שלי. מעין נחמה באמצע מערבולת רגשות והתרגשות כללית. המגע הזה אפשר לי לנשום עמוק ולצופת לבאות. בלי אזהרה, אצבעות חמות ניגשו אל בין הרגליים שלי ומיששו את הבשר. את רטובה, כלבה, הוא חייך בסיפוק. יכול להיות שזה מגרה אותך? כן, מאסטר, עניתי בלחש. מאסטר לקח את הוויברטור החשמלי והצמיד אותו אל הכוס שלי. הגירוי כבר היה שם והוויברטור רק העצים אותו. הרגשתי שאני גומרת עוד שנייה ולכן ביקשתי, מאסטר, תיתן לי אישור לגמור? אני יודעת שאסור לי לעולם לגמור בלי אישור וזו שאלה מותנית. לא, כלבה. את לא גומרת עדיין ואולי בכלל לא. עצרתי את הגמירה אוטומטית, כמו חיילת. מתחתי את הגוף עד כמה שניתן והתרכזתי בקול של מאסטר. מאסטר חזר לפשפש באביזרים שלו וצבט לי את הפטמה השנייה. את מוכנה לצד שני? שאל, כאילו מתוך איזו טקסיות. גם אם לא הייתי בטוחה בזה, הוא היה מתקדם. יד מיומנת אחזה בפטמה ומחט שורפת דקרה את הבשר. הפעם זה כאב מאוד. אולי יש לי פטמה אחת רגישה יותר או שההפסקה המתודית שעשה בין שני הצדדים אפשרה לי להירגע ולאדרנלין להתפוגג מעט. מכל מקום, הפעם נפלטה לי צעקה. לא צקעה רמה, אבל היא ברחה לי. מעט השליטה העצמית עוד הייתה לי קודם, התפוגגה וברחה לי. מאסטר לא התרגש והמשיך לדקור. עוד מחט ועוד אחת. ספרתי שש בסך הכול.

את רוצה לראות את התכשיטים שלך? שאל ואני לא הייתי בטוחה שאני אכן רוצה לראות. יש הבדל גדול בין לדמיין את העניין לבין ממש לראות את המחטים שקרעו את הבשר. אבל מאסטר לא חיכה לתשובה. זו הייתה וב מעין טקסיות שאהב - לשאול לפני שהוא מבצע. כאילו שיש לי בכלל ברירה... מאסטר הסיר את כיסוי העיניים ביד אחת וביד השנייה החדיר שוב אצבעות לכוס. השילוב הזה בין הגילוי לגירוי היה חזק. השכל לא הספיק לעבד את מה שאני רואה ובבת אחת הרגשתי את האורגזמה שחיכתה בבטני מתעגלת בי ועומדת לפרוץ. הכול קרה יחד.

הסתכלתי על המחטים שעיטרו את הפטמות בסדר מופתי ברווחים מדודים, כמו זרים קטנים של קוצים חדים ובאותו רגע של כמעט חולשה ורפיון, מאסטר לחש לי, תגמרי עכשיו. התמסרתי לקול שלו ובלי לבזבז זמן שחררתי אותה. כל הגוף שלי רעד, למרות שהיה נתון עוד באזיקים. מאסטר ציווה עליי להימתח ולא לזוז בעוד הוא שלף את המחטים אחת אחת ממקומן. הוא נתן לי ליפול לרצפה רק לאחר שחיטא את המקום. כל הגוף שלי היה שלולית. ספייס מטורף. מאסטר פרס שטיח קטן על הרצפה והורה לי להתמקם עליו. עצמתי עיניים והתחושה הייתה מדהימה.

אני נכנסת הביתה ויודעת בדיוק מה אני צריכה לעשות. אין לי הרבה זמן, כי אתה מגיע. אתה מגיע אחרי הרבה זמן שלא ראיתי אותך. כולי התרגשויות. כל היום אני מרטיבה מהמחשבה שאראה אותך שוב. אני שמה מוסיקה ומגלחת את עצמי כשמטליקה שרים לי ברקע. אחר כך הסקורפיונס "שולחים לי מלאך" ואני מחייכת על ההקבלות. אתה המלאך שלי, אבל אתה ממש לא קדוש... רחוק מזה.

מגולחת וחלקה מכל כיוון, אני דואגת לבשם ולהתאפר כמו שאתה אוהב. שמה אודם אדום ואוספת את השיער הדוק הדוק. מציצה על עצמי במראה ומוודאת שהכל במקום. רוצה להיראות טוב בשבילך. במיוחד היום. אני רוצה להיראות חזקה יותר. לא רק שפחה שלך. אלא גם שולטת תחתיך.

אתה דופק בדלת. אני עונדת את הקולר שלי ופותחת לך. הברכיים מיד יודעות – מתכופפות ומצמידות אותי למטה. אני מנשקת את המגפיים המחוספסים שלך. מחכה שתיתן לי אישור לנשק אותך על השפתיים. אתה מלטף את הראש שלי וזה האות. אני נצמדת אליך. מרגישה אותך מבעד לבגדים. מתנשקים ארוכות ואני שולחת יד למפשעה שלך. "חצופה" אתה מסנן בחיוך, "אבל אני סולח לך היום, כי היום את לא רק שפחה שלי". אנחנו נכנסים הביתה ואני עומדת בעמידה כנועה ומפושקת. כך אתה בודק את מלאכת הגילוח שלי. אתה מעביר יד בין הרגליים, אצבע אחת חודרת בין השפתיים ואני מרגישה את הרטיבות שלי. כבר? אתה שואל משועשע. אני גונחת מבלי שאצליח לבלוע את התשוקה שלי. "גילוח מספק", אתה מציין, "ואת נראית יפה מאוד. כמו שביקשתי". אני מחייכת מאושר. אתה מחדיר אליי אצבעות באחת. הנשימה נעתקת לי. לא ציפיתי לזה. אתה מחדיר אותן בקלות כי הרטיבות מציפה אותי. אתה יודע שאני הכי חרמנית כשאין לי שליטה על המיניות שלי. אתה חודר שוב ושוב ואני קורסת על היד שלך ומרגישה איך האורגזמה שלך עומדת לקרות. "אסור לך לגמור". ברור? אני רק מצליחה להשמיע מן יללה. זה מה שיוצא ממני כי הגוף שלי כבר לא בשליטה. אני מתאמצת, גונחת ומתענה. אתה יודע כמה אני שונאת לא לקבל אישור לגמור. האורגזמות שלי כל כך חזקות ולרסן אותן מבחינתי זה עינוי לשמו. אני מתחננת. מבקשת בכל נימה אפשרית. אפילו יוצאת לי קללה בין השיניים כשהאורגזמה כמעט בורחת. אבל אתה בשלך. רוצה לראות אותי רועדת בסבל שלי. רוצה לשלוט לי בגוף ובנפש. הרגליים שלי רועדות והאצבעות שלך לא מפסיקות את פעולתן. אני מרגישה את הפיצוץ מגיע ומתחננת בקול הכי מנומס ומאופק שאני יכולה לגייס. בבקשה, תו לי. בבקשה אדון שלי. בבקשה.... אני כמעט בוכה מייאוש. "תגמרי", אתה אומר בשקט שלך. אני מתפוצצת באורגזמה מטורפת. כל הגוף שלי רועד לי ואני מצליחה ללחוש "תודה" בשארית האוויר שבריאות.

אתה פוקד עליי לסדר את עצמי. מתיישב בכורסה ומלטף את הראש שלה. כן, הבאת איתך צעצוע קטן וחינני. היא עמדה על הברכיים כשידיה מאחורי הגב בשתיקה וחיכתה שנפנה אליה תשומת לב. היא עוטה כיסוי עיניים, לבושה חצאית קצרה מאוד וצמודה מאוד, מחוך כרוך לה על השדיים, והפה שלה פתוח כל הזמן – מוכן לבדיקה ולשימוש. היא כנועה בשפת הגוף שלה. ממש מזמינה שיעשו בה משהו. הכתפיים מתוחות לאחור, השפתיים רועדות ממאמץ, והידיים מאחור לופתות זו את זו בחוזקה מהתרגשות.

"קחי אותה לטיול, אני רוצה לראות איך הכלבה הזאת מתנהגת". אני נעמדת, מצמידה לה שרשרת לצוואר ומתהלכת איתה ברחבי הבית. אני פוקדת עליה "לשבת", "ארצה", "רגלי". והכלבה צייתנית. "תביאי אותה אליי. אני רוצה שתבחני את יכולת הריכוז שלה". אני מובילה אותה אליך ולפני שאני מצמידה אותה לזין שלה, אני מפשקת לה את הישבנים היפים שלה ומחדירה לה קוביית קרח לכוס. היא נרעדת מההפתעה אבל לא פוצה פה. הפה הפתוח שלה מולבש על הזין ואני מורה לה לשרת אותו. היא מתחילה בעבודה. עולה ויורדת לאט ומשמיעה קולות יניקה מגרים. בינתיים אני מחדירה אליה 4 אצבעות. לא מחכה או מרחיבה את הפתח. אני רוצה לאתגר את הכוס שלה. והכוס הצר שלה באמת נאבק. לא קל לקבל בבת אחת ארבע אצבעות של שולטת. אני משחקת בכוס שלה כבשלי. נכנסת ויוצאת משחקת עם הקרח להנאתי. "לא להפסיק למצוץ לאדון שלך, ואין לך אישור לגמור, כלבה". היא מוצצת עכשיו ביתר מהירות ואני כבר בדרך להכניס לה פיסט מלא. הכוס שלה מקבל אותי,וסוגר לי על היד. הכלבה הזאת כבר קיבלה פעם פיסט, היא לא "בתולה". "אדון שלי, אתה מרשה לי למלא אותה עוד?" אני שואלת. אתה מהנהן להסכמה. אני בוחרת באט פלאג שחור ואימתני שבנוי כמו קונוס עם בסיס רחב. "כלבה, אני רוצה שתראי לי עכשיו כמה את יכולה להתרכז במשימה שלך תוכיחי לי ולאדון שלנו שאת בעלת כוח רצון ומסורה לנו. את לא מפסיקה להגמיר את האדון בכל מצב. גם אם זה קשה. וזה יהיה קשה. ברור לך?" היא מהנהנת עם הזין בפה לאות הסכמה. אני מלחחת את הבאט פלאג בחומר סיכה ולאט מתחילה במלאכת ההחדרה. אני שומעת את הנשימות המואצות של הכלבה, אבל היא לא מפסיקה לרגע את היניקה ומתמידה יפה במשימה שלה. אתה עוצם עיניים, מניח ראש לאחור ונהנה. הפלאג מתקדם לאיטו פנימה ולאט לאט מרחיב לה את פי הטבעת עוד ועוד. היא לא מפסיקה גם כשכואב לה. ואני משתדלת לא להכאיב, אבל אין מנוס – הפלאג הזה נולד להכאיב. פי הטבעת מורחב כל כך ואדוני רוכן קדימה כדי לראות את רגע השיא של ההחדרה. אני דוחפת את הפלאג עד הסוף והוא נבלע בפנים. כל הקונוס חדר אליה והיא אטומה וחסומה. ועכשיו לשלב המילוי האחרון... היד שלי חודרת אל הכוס שלה בשנית ושנינו מזיינים לה את החורים. אדוני מקדימה ואני מאחור. מאסטר מגורה ונהנה מאוד מהאקט הזה, והעובדה שהיא חסומה בכל החורים מגרה לא רק אותו. אז אני מתיישבת מאחוריה ומפשקת רגליים, וביד החופשית שלי מאוננת. לא עובר זמן רב ושנינו מגיעים לסיפוק. אדוני גומר לה בפה ומוודא שבלעה הכל. הכלבה הזאת באמת מסורה והראתה שהיא יכולה להתרכז ולהיות ממושמעת גם ברגעי לחץ. היא לא קיבלה אישור לגמור אלא רק בסיום הערב, על הברכיים ולפני שנינו.

ההודעה בתא הקולי הייתה מאוד פשוטה – מחר, שעה, המקום. ללא גינונים.
השעה המאוחרת הותירה את הרחוב נטוש. למעט כמה דמויות עטופות מעיל שחלפו על פניי במהירות, הייתי לבד תחת פנס הרחוב המיועד.
דמותו של מאסטר הופיעה בהילת האור של הפנס 20 דקות לאחר השעה שנקבעה לי. רעד עבר בתוכי. ספק מקור ספק מהתרגשות. השפלתי מבט, והמתנתי לקבלת הוראה. "בואי אחריי" אמר לי, והחל לצעוד לכיוון לא ידוע. צעדתי אחריו ולאחר פניות ספורות הגענו לפתחה של מה שזיהיתי כמספרת גברים, על פי דיוקנאות הברלנטין הגבריים שהיו תלויים בחלון הראווה. מאסטר שלף צרור מפתחות מכיסו, ופתח את הדלת הנעולה. פסעתי אחריו לתוך החלל החשוך. ריח חומרי צבע ושמפו עמדו באוויר בדחיסות ומתיקות לא נעימה. לצד הקירות היו מסודרים ספסלי המתנה, מראות עגולות ודלפקי שירות. לאורך צד אחר, כסאות ההגבהה למסתפרים. המקום לא השתנה הרבה מאז נבנה, לפי הערכתי, בשנות ה-60. הציוד מיושן, הריהוט בלוי ושחוק. כסאות הספר כבדים ומעוצבים ברוח התקופה. המקום נראה כאילו נלקח מתוך תקופה היסטורית כמעט, וניכר שלא נעשה מאמץ מיוחד למצוא חן בעיני לקוחותיו –  קרוב לודאי, גברים בגיל העמידה שמגיעים למספרה בשביל לקבל תספורת או תגלחת ביד מיומנת.
מאסטר לא פותח את כל האורות. משאיר את המקום קצת חשוך. מגיף את התריס על הדלת ופונה אליי.
"עכשיו את תתפשטי. אחר כך לכי אל הכסא האמצעי ושבי בתוכו".אני מצייתת. מניחה את בגדיי מסודרים בפינה, ומתיישבת על ריפוד העור של הכסא. פחד אוחז בי. קר לי. שיניי נוקשות ואני כמהה לדעת מה עומד לקרות. מאסטר בינתיים תולה את מעילו, מכין לעצמו שתייה חמה, ומתיישב מאחוריי. ממתין. אני נהנית כשהוא מסתכל עליי.
כשאני מוכנה, מאסטר מוציא מתיקו זוג אזיקים. ידיי נכבלות אל הכסא המתכוונן. אחר כך מוכנס אל פי מחסום. "אני רוצה שתראי את מה יקרה לך היום, שלב אחר שלב" הוא מודיע לי. אני שמחה על האמון שמאסטר נותן בי.
רגליי נקשרות באזיקים ושרשרת אל תחתית הכסא. אל צווארי מולבש קולר רחב שמתחבר בעזרת אנקול מתכתי אל המשענת בעורפי. תנועתי מוגבלת לחלוטין. מאסטר מעביר יד מלטפת על לחיי ושפתיי. אני עוצמת עיניים וסופחת את התחושות. רטיבות מופיעה בין רגליי ומביעה מה שאני לא יכולה לומר באותם רגעים.
"היום תלמדי שיעור חשוב במיוחד. היום תלמדי מה פירוש להיות חפץ של מאסטר. כל מאסטר". מאסטר? אני חושבת בתמיהה. למה אתה מתכוון, מאסטר?
מאסטר ניגש אל הדלפק שלפניו ומתוך כלי החיטוי מוציא זוג מספריים מקצועיות. פאניקה אוחזת בי. מאסטר? אני מנחשת נכון מאסטר? מאסטר מפזר את שערי על גבי ומחליק ידו עליו. "שיער יפה יש לשפחה שלי, אבל הוא מיותר לה". אני לא זקוק לו ארוך כל כך ולכן גם היא לא".
אני מנסה להיאבק, לנוע,לדבר על לבו של מאסטר, אבל לשווא. כבליי הדוקים ובעל הדעה מחזיק את המספריים החדים. זיעה קרה מבצבצת על גבי ופניי. מאסטר אני מתחננת! אל  תעשה את זה מאסטר! אני אעשה הכל! אבל מילים לא יוצאות. המחסום עושה את עבודתו נאמנה. יללות חנוקות יוצאות מגרוני ואני מרגישה את הדמעות נקוות בעיניי. כעס ועלבון מתערבבים בי. אני לא מבינה את מאסטר, למה הוא מתעלל בשפחתו כך??
מאסטר אוגד את שיערי בידו האחת, והמספריים מתחילות לחתוך. השיער הארוך שלי מתחיל לנשור סביבי. הכעס שאני חשה מתחלף בייאוש ובויתור. אני עוצמת את עיניי ומחכה שהסיוט ייגמר. "לפקוח עיניים", אני שומעת פקודה. אני שבה לפקוח עיניים בחוסר רצון. מביטה בצער על מחלפות השיער החלק שלי נושרות מצדי גופי אל הרצפה. מאסטר מספר אותי כך שאורך השיער מגיע עתה עד לכתפיי. אני משלימה בלית ברירה עם המצב החדש. לא נורא, מנחמת את עצמי, הוא ישוב ויצמח. ממילא רציתי שינוי... מאסטר מסיים את מלאכתו ובוחן את התוצאות.
לפחות זה נגמר, אני חושבת. מאסטר מניח את המספריים על הדלפק שלפניי. למה מאסטר לא משחרר אותי? למה אני עדיין חסומה?
"השיעור שלך עוד לא הסתיים, שפחה". השיעור החשוב עוד לפנייך. אני רואה לפי הפרצוף שלך שאת עוד רחוקה מלהפנים את המסר.
הלב שלי דוהר. מה מאסטר מתכנן עבורי?? אני קרובה להתעלפות בראותי שמאסטר מחבר אל החשמל מכונת גילוח. הזמזום של המכשיר מקפיץ אותי וכשמאסטר מניח יד על מצחי, אני מבינה למה התכוון...
מאסטר מגלח את שיער ראשי ומותיר אותי קירחת.
אני בקושי מכירה את הדמות שניבטת אליי מן המראה. לבנה, חיוורת, דומעת, רועדת וגלוחה מכף רגל ועד ראש... עכשיו אני עירומה באמת, אני חושבת.אני רק גוף.. אני חפץ.
"עכשיו את נראית כמו שאני רוצה אותך. עכשיו את מתאימה לצרכים שלי".
הכעס שהיה בי קודם, נמוג. הייאוש והויתור שחשתי, נעלמו. אז מה אני מרגישה...? אני תוהה, אולי גאווה? זה יכול להיות?
מאסטר מסיר מעליי את המחסום, הקולר, האזיקים. "את יכולה לקום. לכי לנקות את עצמך מאחור. אל תתלבשי". אני מדדה לכיוון המחסן. מוצאת שם כיור ומתנקה. לאחר מכן, חוזרת אל החדר, יורדת אל הרצפה לרגליי מאסטר. "תודה מאסטר" אני שומעת את עצמי אומרת. "תודה על השינוי שחוללת בי, מאסטר". "עכשיו אני יודעת מה פירוש להיות רכושו של מאסטר". מאסטר מחייך "את עוד לא סיימת, שפחה, יש לפנייך עוד משימה אחת".
"הבוקר עוד מעט עולה. בעל המקום הוא חבר טוב, שאני חב לו טובה". מחר, עם תחילת יום העבודה, את עומדת להיות הקולב של המקום".
"את תעמדי, לא תדברי עם איש מלבדי. הלקוחות של המקום יתלו עלייך מעילים רטובים, כובעים ומטריות. את תעמדי שם", מאסטר מורה עם האצבע על הפינה שליד חלון הראווה, "ולא תזוזי עד שאבוא לאסוף אותך. הבנת, שפחה?"
כן, מאסטר, אני עונה.
"עכשיו קחי מטאטא ותנקי את הטינופת".
"תודה מאסטר", אני עונה ובידיים רועדות מהתרגשות נוטלת את המקל בידיי.

אני מחכה לך עם פלאג קולר גאג כדור. מתרגשת זו לא מילה. לא התראינו שבועיים וחצי ולי זה נדמה כמו חצי שנה. אתה נכנס ואני מסתערת לך על הנעליים. הליטוף שלך ממיס אותי. אני נצמדת אל הירך שלך, והייתי מוכנה להישאר שם. אבל אתה תופס את השיער האסוף ומושך אותי אחריך אל הספה. מסיר מעליי את הגאג ומורה לי ללקק את הנעליים שלך מבלי שאשאיר פיסת עור נעל יבש. אני שוקדת ומלקקת. ואתה משחק לי בדגדגן. אני מתפתלת כי המגע שלך משכר, ואתה מורה לי לא לזוז ולהמשיך במלאכה. אני ממשיכה ומלחחת כל מקום שאני מגיעה אליו. אתה מוכיח אותי על שהשארתי פס יבש על נעל שמאל. כמה מביך. אתה תופס לי בשיער שוב ומנחה אותי אל הזין הקשה שלך. אני שואבת אותו אליי. נהנית לפגוש אותו שוב. את הריח שלך, את העור שלך. אנחנו מדברים תוך כדי. אתה מורה לי להביא לך מקלות כביסה. כן, הכנתי. הרי נתת לי הוראה לפני שנסעת שאצטייד בהם. אתה מצמיד לי כמה לכוס. זה שבדגדגן מציק לי יותר מדי. כאילו קורע את הבשר. אני כל כך רוצה לרצות אותך, אבל הכאב שאתה מוציא ממני הוא בלתי נסבל ממש. אני מייללת, מתחננת, משתוללת – כל הדברים שאני מתעבת. רוצה להיות אצילית, ופשוט לא מצליחה. צביטה חזקה בזרוע משתקת אותי עד כדי דמעות בגרון. הכאב כל כך רע, שהוא מוציא ממני את הרצון והיכולת להתמרד לך. אז אני נוזלת לכניעה ועלבון ומבצעת מציצה מכאנית וכנועה. אתה מחדיר אליי אצבעות. משתעשע בדגדגן. נוגע לא נוגע וזה מטריף. אני שוקדת במציצה כדי לנסות ולהראות לך הכרת תודה ושירותיות. אתה פוקד עליי לשבת ולפשק רגליים בפניך. מצמיד לי אטב מהדגדגן אל הלשון. האצבעות שלך מטיילות בתוכי ואני כל כך רוצה לזיין אותך. אבל לא. אתה קובע מה קורה. ואתה רוצה שאוציא לשון ארוכה החוצה ואפשק. המגע שלך נעים לי, ועוד יותר נעים לי המבט שלך עליי. אתה מרוכז במשהו. במחשבות? בי? בכוס הרטוב שלי? אני גומרת פעם אחת ומתמלאת באושר וסיפוק. אתה שמח בשבילי על שגמרתי, והחיוך שלך שוטף ממני את כל המחשבות. אני רוצה לתת לך גמירה משלך, אבל אתה עוצר אותי. רוצה לשמור את עצמך למחר? אתה מורה לי להכין את עצמי לקראת מחר, כי יצטרפו אלינו 2 כלבות. אני צריכה להיות מוכנה לקבל אותך מחר בשעה 18:30, להכין 3 קונדומים מלאים בקרח וארבעים ואחד נרות. אתה שואל מה אני עושה מחר ומורה לי שבכל זמן שבו אני בבית, עליי להקפיד להיות עם שיער אסוף, קולר שרשרת וגאג. וכאשר אני מחוץ לבית – עליי להיות עם פלאג בלבד. וואו, המרוץ שמתחולל אצלי בראש. איך אני אמורה להסתובב כל היום עם פלאג? אתה מסיים ומסכם לי את הכול, לבל אשכח משהו. לפני שאתה הולך, אתה נותן לי לשתות את השתן שלך, ואני גומעת עד שאני לא יכולה יותר. נותנת לשתן שלך לשטוף אותי. אתה מוסיף ומזליף עליי עוד ועוד ונדמה שהקילוחים לא נגמרים. את מה שאיני שותה, אתה מורה לי לשמור בבקבוק למחר. אני מתארת לי שעומד להיות ערב די מטורף. כל מה שאני רוצה זה שתהיה גאה בי ושתהנה להשתמש בנו.

אתה אומר לי להיכנס הביתה ולחכות. לחכות לך ולה עם כיסוי עיניים. כבר אתה מגרד ממני את כל המגננות. נכנסים אליי הביתה מבלי שיש לי שליטה על מתי ואיך וגם מי. אבל אני מצייתת. כי אתה אמרת, ואני רוצה שתהיה גאה בי ומרוצה, ושתהנה ממני. נכנסתם והלב שלי רודף אחרי המחשבות וכל הגוף שלי דרוך. אני יודעת שעליי לענות ב"כן אדוני" על כל מה שאגיד הערב, אבל גם "כן, גבירתי" לאורחת שלנו. וכמה שזה קשה לי, אני אציית. היא נכנסת איתך, ושואלת אותי לשמי. "שש, גבירתי"  אני עונה. ומה את אוהבת לקבל או לעשות כשפחה, היא שואלת. אני כולי במבוכה. לגמרי מגמגמת ולגמרי לא רגילה לנחרצות שבקול שלה. אז נפלט לי משהו על קשירות וציות ועוד כמה דברים ושמחתי שקיבלתי הוראה ללקק את קצה הסנדל שלה. זו פעולה קלה יותר מלדבר. יש לה ריח של קוקוס והעור שלה חלק ונעים. היא מדברת איתי ועליי ומעליי, והמילים שלה ממלאות את החלל החשוך שלי. ואתה? אתה צופה מהצד. נהנה לראות אותי נכנעת לה. היא מורה לי לדבר רק איתה. לא לפנות אליך בכלל. אני מרגישה כל כך מתוחמת בריבוע שלי, ושכל מילה שלי נמדדת. היא מצליפה בי ואני מודה לה. מצליפה חזק. אתה נותן לנו להכיר. נכנס להתרחץ. כשאתה חוזר אני כבר מלקקת לה את ירך. מתקדמת לכיוון פנימה. אתה מורה לה לעמוד ולי להפשיט אותה עם השיניים בלבד. היא נעימה, והלשון שלי מתוודעת אל החזה, הבטן והרגליים שלה. מפשיטה אותה ומניחה תחתונים מיניאטוריים על פינת השטיח, כפי שהיא מורה לי.

אנחנו מתחככות, ואני מחפשת את הדרך אל הכוס שלה. בודקת ומוצאת שהוא חלק. אתה קורה לשתינו לענג אותך עכשיו. כל אחת במקום אחר. אני בקצות הבהונות של רגל ימין והיא שואבת את הזין שלך. אחר כך מתחלפות בינינו. היא מענגת אותך, ואני נצמדת אליה מאחור. בודקת את הישבן שלה עם הלשון. אני שומעת שאתה נהנה ממה שאתה רואה.

עכשיו אני מבקשת לראות. הניתוק הזה ממה שאתם עושים מתסכל אותי. אני גם רוצה להיות שותפה. לראות אותה. אתה מסכים ומאשר לי להוריד את כיסוי העיניים. אולי מבין אותי מעבר לתחנונים. אני מציצה בה והיא יפהפייה, הגבירה שלי. גוף ארכני, שזוף. ציצים חצופים, ופנים מקסימות.

אתה מורה לי לשכב על הגב, ולה לשבת לי על הפרצוף. אתה נהנה לראות אותי ככה. טועמת אותה. מטביעה את הפנים שלי במיצים שלה. אני שולחת לשון ובאמת טועמת. לוחצת על הדגדגן ומרגישה שהיא נהנית. הגוף שלה זז קדימה ואחורה. היא מבקשת ממך אישור לגמור, ומקבלת.

היא ואני מענגות אותך לסירוגין ואתה מעמיד אותנו כל אחת בתורה ומזיין בכוח. אתה אוהב לזיין כל חור שלי. אוהב להרגיש שיש לך כניסה לכל מקום שאתה רוצה ובאמת יש לך. זו לא קלישאה או פנטזיה. זה באמת קורה. תודה אדון שלי.

היא לומדת לשחק טניס. ספורט שהיא הגיעה אליו במקרה אבל אחרי זמן קצר פשוט התאהבה בו. המשחק עצמו לא עניין אותה, התחרות, הניקוד וכל השאר. משך אותה הדיאלוג בין שני אנשים שמתקיים בעזרת כדור ומחבטים. העוצמה שבסרב והמענה מהצד השני. לא היה לה חשוב עם מי שיחקה, העיקר היה החיבור בין שני חלקי המגרש והכדור הצהבהב שמעופף ביניהם. כל שבוע עלתה אל המגרשים, הזמינה מגרש ושיחקה מול מי שלא היה לו פרטנר. בדרך כלל אנשים הגיעו בזוגות קבועים מראש, אבל פה ושם היו כמה "ספוטניקים" כמוה, שפשוט הגיעו למרכז הספורט וחיכו למי שירצה לשחק מולם. השיטה הזאת הרגישה לה נכונה. היא לא רצתה לדבר עם אף אחד שם. לא היה לה שום רצון ליצור קשר עם מישהו, רק לבוא, לשחק, להתאמן וללכת. 

באותו יום קר, כשטפטף לסירוגין, המגרשים היו באופן טבעי ריקים. לא משחקים בגשם. הכדור הספוג במים לא קופץ. אז היא ישבה בקבלה וחיכתה שהגשם ייפסק. קנתה לעצמה כוס קפה והתיישבה בקפטריה, מול חלונות הזכוכית הגדולים. היא השקיפה על המגרשים הנטושים למטה ועל השלוליות הגדלות על האספלט הירוק. שעה שעתיים ישבה ככה וקראה עיתון. בין דפדוף אחד לאחר הבחינה במישהו שמסתובב באחד המגרשים. נראה היה שהוא מטייל לאיטו ואולי מחפש משהו. לפתע הוא נעצר, הסתובב והביט בה. היא ידעה שהוא מביט בה, כי היא הייתה היחידה בשטח. גם הקפטריה ננטשה בינתיים וקולות מתכת נקשו מהמטבח, שם עבד הצוות.

הגבר עמד באמצע המגרש, עוטה מעיל כבד, נעליים שחורות כבדות והסתכל לעברה. לפתע הורה בידו שתבוא אליו. היא, מצדה, נשארה נטועה במקומה. לא הייתה לה שום כוונה לגשת אל הזר המשונה הזה וצמרמורת עברה בה כשהוא שלף חבל מכיס המעיל שלו.

הוא החל לצעוד לעברה, החבל בידו. צעדים איטיים, לא מאיימים. בשליטה. הוא טיפס במדרגות המובילות לקפטריה, אבל לא נכנס אליה. הטפטוף המשיך והוא צעד בשביל, לאורך החלונות. כשהגיע לחלון "שלה" עצר. הסתובב מולה ומתוך הכיס שלו שלף עכשיו מסיכת עיניים קטנה. הוא הרים את המסיכה מולה, כמו הושיט לה אותה ובלי שום הסבר, ידעה מה הוא רוצה.

לרגע נשארה ישובה במקומה, אבל דחף לא מוסבר הרים אותה מהכורסה שלה ומשך אותה החוצה. היא יצאה מהקפטריה והתקרבה אל האיש. הם עמדו כמה דקות זה מול זה ולא דיברו. הוא עדיין הושיט לעברה את המסיכה. היא לקחה אותה מידו וכמו בידיעה אילמת חבשה אותה על עיניה.

הגבר קרב אליה, סובב אותה וביד מאופקת הוביל אותה אל המגרשים הנטושים. היא לא פחדה, אבל התרגשה וציפתה לבאות. משהו בתוכה התעורר וחיוך קטן התעקם בזוית פיה. כשנעצרו על אחד המגרשים פקד עליה, תתפשטי. המילים שלו הילכו עליה קסם וכמו מהופנטת, החלה להסיר ממנה את שכבות הבגדים החמים. גם את הנעליים, הוא אמר לה והיא צייתה. היא ידעה שלא יקרה לה שום דבר רע בחברתו. שהם נכנסו לדיאלוג של חילופי סמכות בלי לומר דבר. כשהייתה עירומה לגמרי לקח אותה אל הרשת. שם סובב אותה עם גבה אליה והיא הרגישה שהיא נקשרת. חבלים נכרכו על ידיה והידיים נפרשו  רחוק לצדדים. תפשקי, הוא אמר והיא, ללא היסוס פתחה אותן רחב. קרסוליה גם כן הוצמדו לרשת וחבלים נכרכו סביבם. רוח וגשם עטפו אותה אבל היא להרגישה את הקור. רעד עבר בגופה אבל רעד של התרגשות.

השיעור מתחיל, הוא אמר. את תהיי הרשת של השיעור הזה ועלייך להישאר עומדת בלי תזוזה. אם תזוזי, אפילו קצת, זה יעלה לך ביוקר. זה לא היה איום, ידעה, רק הצהרת כוונות. המצב כמות שהוא. אצבעות חמות טיילו עליה. על השפתיים שלה, הצוואר, החזה, הבטן וטיילו עד שהגיעו למטה. היא הייתה מפושקת כל כך שלא יכולה הייתה להתכווץ בביישנות. היא קיבלה על עצמה את הדין ונתנה לאצבעות שלו לחדור אליה ולחפור בתוכה. יד מיומנת כרכה גאג על פיה וסגרה על הלסתות הפעורות. לא הייתה לה סיבה לדבר כי לא היה לה מה לומר, אבל איכשהו, הכדור הקשה נתן לה את התיחום שרצתה. כמו אומר, המילים שלך נעצרות פה ולא תעבורנה את הכדור הזה.

כל אותו זמן הייתה לגמרי מודעת שאם מישהו יראה אותם, יחשוב שהיא במצוקה או יסתער עליהם בשאלות. אבל לא היה לה אכפת. היא התמסרה לפחד הזה מהלא נודע. התמסרה אל הקול של הגבר הזר כמו חמאה שנמסה על טוסט חם.

בעוד הוא חופר בה הרגישה שהיא מגורה כל כך שאוטוטו בורחת ממנה גמירה. בדיוק אז הוא עצר. לא לגמור, הוא אמר בשקט, הסתובב ושלף משהו מהכיס. לאט לאט ובמקצועיות הוא כרך את השדיים שלה בחבל. שוב ושוב החבל נכרך סביב כל שד ולבסוף גם סביב העורף שלה. עכשיו הרגישה את הלחץ והכבדות שלהם. הגשם המשיך לטפטף ועכשיו כל טיפה שנפלה עליהם, הייתה כמו כדור ברד דוקר בבשר. הגבר התרחק ממנה והיא שמעה שהוא מחלץ משהו נוסף. זה היה שוט ארוך, בולוויפ, שרק מי שיודע להשתמש בשוט כזה, יכול להפיק ממנו תועלת. הוא קרב אליה עוד פעם. אני מזכיר לך שאסור לך לזוז. כל תזוזה קטנה היא קריטית. לפני שאני מתחיל, אני מחדיר לך ויברטור ושלא תעזי לתת לו ליפול, ושלא תעזי לגמור. הוא הכניס לתוכה את הויברטור. לא קטן, היא חשבה והרגישה את הלחץ ההולך וגובר עם כל סנטימטר שנכנס.

זרם נעים החל בתוכה שהלך והתעצם. היא הייתה בטוחה שהיא גומרת מיד, אבל ברגע השיא, העוצמה ירדה. היא לא יכולה הייתה לגמור ונראה שנידונה לעינוי מתמשך של עליות וירידות, על פי רצונו של העומד מולה. לפתע הרגישה עקיצה. לא... בערה. משהו בוער שעוקץ אותה על שד ימין. זה היה הבולוויפ. השוט הזה ידוע ביכולתו לגרום כאב נקודתי ומדויק מבלי שיידרש מאמץ רב מהמצליף. זו מיומנות נרכשת, ידעה והתרגשה מזה שלא ידעה אם השולט הזה יודע מה שהוא עושה... הצלפה שנייה. הפעם על שד שמאל. הכאב כמעט בלתי נסבל. היא קפאה על מקומה כדי לא לאבד ריכוז. העובדה שלא ידעה איפה ומתי יכה שוב הרעידה אותה מפחד. אז הרגישה שהויברטור שוב משתולל בתוכה. היא נאבקה בעצמה שלא לגמור ולהמשיך לשמור על קור רוחה. עוד הצלפה. העור שלה בוער והיא מרגישה שהגמירה גדולה ממנה. עוד מעט היא תברח לה, חשבה, אבל אז הרגישה הצלפה מדויקת על הפטמה. הכאב היה כל כך חריף שכמעט איבדה הכרה. סחרחורת החלישה אותה לרגע. אמרתי לך לא לזוז, שמעה אותו. אם תזוזי, אצליף במקומות רגישים במיוחד. כל הגוף שלה רעד עכשיו, פחד, כאב ריגוש והמאמץ לא לגמור, הכול התערבב בה לכדור אחד. ההצלפות הפכו תכופות יותר עכשיו והיא הרגישה אותן מבעד לענן מעורפל. הכאב כבר לא היה אותו כאב, כי אם משהו מרוחק יותר. היא הייתה בספייס. רק לעתים רחוקות זה קרה לה. תחושה של כמעט איבוד החושים אבל גם שליטה בו זמניים. מבעד לענן, זכרה שהיא צריכה להישאר במקומה, לא  להשתולל ובטח שלא לגמור. הגוף שלה כבר לא הרגיש כמו שלה. היא הייתה נתונה בידיו של אותו שולט שהמשיך לצלוף בה ולשחק לה בכוס בעזרת שלט רחוק. לפתע הסתרר שקט. אפשר היה לשמוע רק את הנשימות המהירות שלה והגשם. היא כבר הייתה רטובה לגמרי, מבחוץ ומבפנים. הוא קרב אליה ותוך הגברת הויברציות בתוכה לחש לה, תגמרי עכשיו. היא שחררה את הכדור ונתנה לו לעלות לה לגרון. הוא שחרר את הגאג שלה וכך השתחררה ממנה צעקת האורגזמה שכל כך חיכתה לה. היא גמרה כמו שלא גמרה מזמן והיתה שלולית כשזה הסתיים. אם את מעוניינת בשיעור נוסף, תבואי שוב ותשבי בדיוק באותו מקום שישבת היום, אמר בעודו משחרר אותה מכבליה. בפעם הבאה שנתראה, תבואי כשפלאג סוגר אותך מאחור ובלי תחתונים. ברור? בקושי רב הנהנה לחיוב ונפלה לרגליו בהכרת תודה. 

היא עומדת בצומת, על אי תנועה קטנטן באמצע ההמולה ושאון המכוניות. מצמידה כפות גליים זו לזו ומרכינה ראש. כולם בטח חושבים שאני איזו פסיכית או הומלסית אבודה. רק שלא יעבור מישהו שאני מכירה היא חושבת ברעדה. הוא אמר שיגיע, אז הוא יגיע. אם יש דבר אחד שהיא יודעת, זה שהוא תמיד מקיים את הבטחותיו ו... את איומיו. אז אל תכניסי את עצמך ללחץ. הבנאדם יגיח מאיפשהו ופשוט תעשי מה שאמרו לך לעשות – לעמוד על אי התנועה, להרכין ראש, לא להביט באף אחד ובטח שלא לדבר עם איש. מכונית תבוא לאסוף אותה ועליה להיכנס אליה מבלי שהיא מוציאה הגה.

ואכן לאחר מספר דקות או שעות, אלוהים יודע, נעצרה לידה מכונית שסטתה ממסלול סואן. דלת נפתחה והיא השתחלה פנימה בזריזות. שמחה על "ההצלה" מהעמידה המשפילה באמצע הרחוב. אבל מיד כשהתיישבה על מושב העור השחור ידעה שאולי ההצלה שכל כך שימחה אותה, היא אולי נפילה עמוקה יותר אל נבכי ההשפלה. בלי הרבה הכנות הלבישו עליה כיסוי עיניים הדוק ובכך מנעו ממנה לראות מי נוסע איתה או לאן נוסעים. היא ישבה שם, רועדת קצת. ספק מפחד ספק מציפייה.

אף אחד לא דיבר שם, אבל קול גבר עמוק נשמע בחלל. פשקי. היא לא זיהתה את הדובר, אבל זיהתה את הפקודה היטב. האדון שלה תמיד אהב שהיא נוסעת איתו כשרגליה מפושקות לרווחה, גם אם החלונות פתוחים וגם אם היא לובשת מינימום. אז בלי מחאה, היא פישקה. ידעה שההוראה אינה נתונה לוויכוח או דיחוי. המבוכה שחשה הייתה עצומה. גלי רטיבות נשפכו מתוכה אל ריפוד העור. רק שלא יבדקו, רק שלא יבדקו... אבל היה מאוחר מדי. יד נשית גיששה אל בין רגליה ונגעה בה קלות. כאילו ריחפה בין הירכיים ונגעה-לא-נגעה בבשר הרך. היא החלה לנוע באי נוחות. לא רגילה שפולשים אליה ככה. לא אוהבת שזרים נוגעים בה בכלל. אבל המגע היה חם, רך מלטף, אפילו מנחם. האצבעות נסחו בה ביטחון ואותתו לה להירגע ולתת להן לעשות את העבודה. אז היא הכריחה את עצמה להיענות להן. נשענה לאחור ופישקה את עצמה עוד. נהנתה מהמגע, וכשהיד צירפה אליה יד נוספת אפילו לא זזה. יד אחת פישקה את שפתי הערווה והיד השנייה מיששה את הדגדגן. היא החלה ליהנות. ממש ליהנות. החלה לנשום מהר והרגישה איך היא קרובה לקצה. הדגדגן שלה היה תפוח ומוכן והיא ידעה שבעוד עשר שניות היא תוכל להתרווח במושב ולהתפוצץ בגמירה טובה... אבל לא. מיד כשהחלה להרגיש את עצמה מתקרבת, פסקו הידיים את מלאכתן, ואוושה קרה של תנועה חלפה על פניה והקפיאה אותה במקומה. באותו רגע תפס מישהו את צווארה. הלפיתה הייתה חזקה והיא ידעה שזה גבר. הוא תפס אותה במהירות והנמיך את כולה אליו. מישהו נתן לך אישור לגמירה, שאל. אבל לפני שהספיקה להניע ראשה לשלילה, חטפה סטירה מצלצלת שהרעידה לה את כל הסתימות. דמעות עלבון נקוו בעיניה, אבל זה לא עניין אף אחד, מה גם שעיניה היו מכוסות. אבל קצות הפה שלה התקמרו ברעידה של התחלה של בכי והיא מלמלה משהו כמו "לא..." סטירה מצלצלת שנייה הרעידה את ראשה והניפה אותו הצדה. לא, מה? נשאלה. היא התיישרה במקום מושבה והצליחה לענות לא, אדוני מבעד לדמעות שכבר מילאו אותה. ידיים גבריות תפסו את צווארה שוב והצמידו את פניה לזין קשיח. לא היה מקום לתהות. היא נדרשה לתת פה עבודה. אז פערה את פיה וקיבלה אותו אליה. אם היה משהו שידעה לעשות זה לתת גרון עמוק. ידעה להעמיק את האיבר עד לענבלים מבלי שרצתה להיחנק או לרייר יותר מדי. אז נתנה את עצמה, ואת כולה. הראש שלה כל הזמן עבד. איפה הוא? לאן אנחנו נוסעים?  למה הוא עושה לי את זה? בעודה יונקת אותו אל פיה הרגישה שוב את ליטופי האישה על ישבנה. הידיים המיומנות ליטפו אותו ואת פי הטבעת בעדינות. לשון חמימה טיילה במורד הפלחים והגיעה ביעילות ובמהירות אל תוכה. זה היה מעלף. התחושה שמישהי מלקקת את אחוריה עשתה לה את זה. לא רצתה שזה יגרה אותה, אבל כמו בעל כורחה החלה לטפטף. הלשון העמיקה אליה והאישה פישקה את ישבניה כדי לאפשר גישה ללשון ולאצבעות. לפתע הוחדר אליה עצם קשיח אל אחוריה. זה תפס אותה לא מוכנה ולכן כאב. היא כמעט נשכה את הזין בלי כוונה אבל למזלה עצרה את עצמה ורק צעקה בבהלה. הוחדר אליה פלאג אימתני. תספגי את זה, אמר לה הגבר. ובידו האחת דחף אותו עוד פנימה. היא נאנקה בכאב אבל לא היה לה אומץ לא להיענות לזה. האדון שלה הורה לה לעשות כל דבר שיידרש ממנה והיא רצת להוכיח את עצמה. להוכיח את מסירותה. אז התמסרה. התמסרה ומצצה וספגה ולא אמרה לא. בינתיים נכפתו ידיה מאחוריה ובגדיה הופשלו. את הפה שלה מילאו בתחתונים שלה ושמרו שיהיה מלא וחסום.

המכונית דהרה על כבישים ודרכי עפר ובסופו של דבר נעצרה. הדלת נפתחה, ובעודה כפופה ופתוחה נמשכה החוצה והובלה לנקודה כלשהי. הוסר ממנה כיסוי העיניים ולאט לאט נגלה לה המראה – האדון שלה ישוב על כיסא, ליד מדורה בידו האחת שוט קצר ובידו השנייה מלטף בחורה יפה שכורעת לצד הכיסא.

ברוכה הבאה כלבה. הגעת בדיוק בזמן. אני רואה שאת מוכנה לשירות, וזה מצוין. אני רוצה שתראי לאורחים שלנו כמה את יודעת לספוג הערב וכמה שאת צייתנית. היא גמרה? פנה אל הגבר מהמכונית. הוא הניע ראשו לשלילה, ולפתע שמחה על שצייתה להם קודם לכן. היה עלול להיות מביך מאד אם היה מדווח לאדונה אחרת. אדונה קם אליה והוביל אותה אל עמוד חשמל וכופף אותה אליו. בואי הנה, הוא קרא לבחורה השנייה. אני רוצה שתלמדי מהכלבה שלי איך סופגים. תצליפי בה בכוח ואל תרחמי. היא תספוג כל מה שאני ארצה שתספוג. נכון כלבה שלי? כן, אדוני. ענתה. ואכן ההצלפות היו נוראיות. בלי הכנה החלה הבחורה להנחית בכל כוחה הצלפה אחרי הצלפה. האורחים התיישבו מולן וצפו בהן כבמופע. עשר, עשרים, שלושים, שישים... מאה הצלפות. מאה הצלפות רעות ומרושעות נחתו על ישבנה וחתכו בו. היא ספגה כמו שלא ספגה מעולם. רצתה שכולם יראו כמה היא מתמסרת למילה שלו. לרצונו. כשהבחורה סיימה, ראתה שהיא אוחזת בזרועה מרוב מאמץ. האדון שלה קם אליהן ושחרר את הבחורה אל קהל הצופים בנשיקה. אחר הפשיל את מכנסיו וזיין אותה במהירות. הכוס שלה היה כמעט מלא עד אפס מקום. הפלאג הענקי הכאיב לה אך לא רצתה להפסיק. רצתה לשמש לו, להעניק לו הנאה. להעניק לו גמירה אוהבת. הוא זיין אותה בכוח ומול כולם. כשכבר כמעט לא יכלה יותר לעמוד בזה, התפוצץ בתוכה  בכוח לקול מחיאות הכפיים של הצופים. תנועותיו האטו והוא יצא ממנה. היא חשבה שעתה תוכל סוף סוף להתחבק איתו, להתאחד איתו אחרי כל מה שאירע, אבל לא. אדונה קשר את ידיה אל העמוד כשהיא כפופה ונתן לצופים לקחת חלק. הם זיינו אותה, השתינו עליה, זיינו לה את הכוס והתחת. בשלב מסוים כבר לא זכרה איך הגיעה לשם. לא ידעה כמה נכנסו ומי עשה בה שימוש. פשוט הייתה. המחשבה היחידה שנשארה יציבה בראשה הייתה שהיא רוצה להוכיח את עצמה לאדון שלה. להיות הכלבה הכי טובה שתוכל בשבילו. אחרי שכולם גמרו בתוכה ועליה הפתיע אותה האדון שלה כשקרב ולחש לה באוזן שהערב היה חשוב לחינוך שלה. היא הבינה את הכוונה – האדון שלה משייך אותה אליו בפומבי וכל העולם יודע שהיא מקולרת לו. האדון רכן אליה וכרך קולר כבד לצווארה. הצופים סביב מחאו כפיים לרגל המעמד והיא חשה גאווה גואה בחזה. היא מטונפת, מזוינת, פעורה ומושפלת. אז איך זה שהיא גאה בעצמה ובמה שקרה לה?

הנוכחים קמים ממקומותיהם וחד אחד ניגשים אל העמוד, נוגעים בה ומלטפים, ספנק פה ליטוף שם. האדון שלה משגיח לידה ומחייך בהנאה. לבסוף, היא נשארת כך, קשורה אל העמוד, על העפר והערב ממשיך בלעדיה. היא נותרה כך עוד זמן רב ורק כשהשחר עלה שיחרר אותה אדונה, העלה אותה אל הרכב, וביחד נסעו חזרה. אני גאה בך כלבה שלי הוא אמר לה בדרך וזה כל מה שהיא רצתה לשמוע.   

אני מחכה לך עם פלאג קולר גאג כדור. מתרגשת זו לא מילה. לא התראינו שבועיים וחצי ולי זה נדמה כמו חצי שנה. אתה נכנס ואני מסתערת לך על הנעליים. הליטוף שלך ממיס אותי. אני נצמדת אל הירך שלך, והייתי מוכנה להישאר שם. אבל אתה תופס את השיער האסוף ומושך אותי אחריך אל הספה. מסיר מעליי את הגאג ומורה לי ללקק את הנעליים שלך מבלי שאשאיר פיסת עור נעל יבש. אני שוקדת ומלקקת. ואתה משחק לי בדגדגן. אני מתפתלת כי המגע שלך משכר, ואתה מורה לי לא לזוז ולהמשיך במלאכה. אני ממשיכה ומלחחת כל מקום שאני מגיעה אליו. אתה מוכיח אותי על שהשארתי פס יבש על נעל שמאל. כמה מביך. אתה תופס לי בשיער שוב ומנחה אותי אל הזין הקשה שלך. אני שואבת אותו אליי. נהנית לפגוש אותו שוב. את הריח שלך, את העור שלך. אנחנו מדברים תוך כדי. אתה מורה לי להביא לך מקלות כביסה. כן, הכנתי. הרי נתת לי הוראה לפני שנסעת שאצטייד בהם. אתה מצמיד לי כמה לכוס. זה שבדגדגן מציק לי יותר מדי. כאילו קורע את הבשר. אני כל כך רוצה לרצות אותך, אבל הכאב שאתה מוציא ממני הוא בלתי נסבל ממש. אני מייללת, מתחננת, משתוללת – כל הדברים שאני מתעבת. רוצה להיות אצילית, ופשוט לא מצליחה. צביטה חזקה בזרוע משתקת אותי עד כדי דמעות בגרון. הכאב כל כך רע, שהוא מוציא ממני את הרצון והיכולת להתמרד לך. אז אני נוזלת לכניעה ועלבון ומבצעת מציצה מכאנית וכנועה. אתה מחדיר אליי אצבעות. משתעשע בדגדגן. נוגע לא נוגע וזה מטריף ומשכיח את הכאב. אני שוקדת במציצה כדי לנסות ולהראות לך הכרת תודה ושירותיות. אתה פוקד עליי לשבת ולפשק רגליים בפניך. מצמיד לי אטב מהדגדגן אל הלשון. האצבעות שלך מטיילות בתוכי ואני כל כך רוצה לזיין אותך. אבל לא. אתה קובע מה קורה. ואתה רוצה שאוציא לשון ארוכה החוצה ואפשק. המגע שלך נעים לי, ועוד יותר נעים לי המבט שלך עליי. אתה מרוכז במשהו. במחשבות? בי? בכוס הרטוב שלי? אני גומרת פעם אחת ומתמלאת באושר וסיפוק. אתה שמח בשבילי על שגמרתי, והחיוך שלך שוטף ממני את כל המחשבות. אני רוצה לתת לך גמירה משלך, אבל אתה עוצר אותי. רוצה לשמור את עצמך למחר? אתה מורה לי להכין את עצמי לקראת מחר, כי יצטרפו אלינו 2 כלבות. אני צריכה להיות מוכנה לקבל אותך מחר בשעה 18:30, להכין 3 קונדומים מלאים בקרח וארבעים ואחד נרות. אתה שואל מה אני עושה מחר ומורה לי שבכל זמן שבו אני בבית, עליי להקפיד להיות עם שיער אסוף, קולר שרשרת וגאג. וכאשר אני מחוץ לבית – עליי להיות עם פלאג בלבד. וואו, המרוץ שמתחולל אצלי בראש. איך אני אמורה להסתובב כל היום עם פלאג? אתה מסיים ומסכם לי את הכול, לבל אשכח משהו. לפני שאתה הולך, אתה נותן לי לשתות את השתן שלך, ואני גומעת עד שאני לא יכולה יותר. נותנת לשתן שלך לשטוף אותי. אתה מוסיף ומזליף עליי עוד ועוד ונדמה שהקילוחים לא נגמרים. את מה שאיני שותה, אתה מורה לי לשמור בבקבוק למחר. אני מתארת לי שעומד להיות ערב די מטורף. כל מה שאני רוצה זה שתהיה גאה בי ושתהנה להשתמש בנו.

כשהיא נכנסה חיכינו לה בסלון. ישבנו על הספה בשתיקה, ובלי מילים היא ידעה שעליה להיות על ארבע בפנינו. השפילה מבט, נעמדה בגו מתוח וישבן בולט וחיכתה להוראה. הוא שרק לה וזה הסימן להתקרב. אסור להתקרב לפני כן, אחרת צפוי לה עונש. זאת ידעה מניסיון קודם כשהתקדמה בעליצות מופגנת אל מרכז החדר לפני שקיבלה רשות, וחטפה 100 הצלפות בחגורה על זה אחר כך. אבל הפעם השריקה נשמעה, והיא התקדמה לאט ובטקסיות ורכנה לנשק את בהונות רגליהם לשלום. הוא סימן לה להסתובב כדי לבדוק אם גילחה את עצמה כמו שהוא אוהב. הכל היה חלק והיא ידעה שכשהיא ככה, הוא תמיד אוהב להתחיל את הערב בכמה הצלפות, ככה בשביל ההתחלה. אחרי שהעביר אצבע בין רגליה ובדק גם מצב הרטיבות העמיד אותה עם הפנים לקיר. היא שמעה אותם מתלחשים בינהם. מתכננים מה לעשות בה ואיך להתחיל את הערב. הוא קשר אותה בחבלים וסיפר לה שהיום תוכל לקבל הצלפות לא מידיו אלא מידיה – התלמידה שלו. הוא הוסיף וסיפר כי התלמידה אומנם התאמנה לאחרונה אבל ההצלפות שלה עוד לא מושלמות ולפעמים קורה שהיא מחטיאה וצולפת במקומות רגישים במיוחד. לכן, הוא מציע לה לא לזוז כלל ומעל לכל, להודות לה לאחר כל הצלפה. כי כשהתלמידה מתרגזת או, לחילופין, משתעממת, או בכלל משהו לא מוצא חן בעיניה, היא נוטה להצליף חזק יותר ופחות מדויק, כדי להוציא מהקורבנות שלה תגובות חזקות יותר. היא ידעה לספוג. ידעה מה זה כאב ובמיוחד כאב בסשן. ולכן בטחה ביכולות שלה. הוא גם ידע את זה, ולכן הערב רצה לראות איך תתמודד עם שוט קצת שונה... הוא רצה הערב להשאיר עליה סימנים עמוקים במיוחד. סימנים שיישארו איתה עוד כמה שבועות. שילוו אותה גם בארה"ב, לשם הודיעה שהיא נוסעת. לכן הוציא מהתיק שוט חדש שמעולם לא ניסה, ורצה שהתלמידה שלו תחנוך – בולוויפ קצר שבקצה שלו קשר קשיח. זה שוט אלגנטי שאינו מצריך הרבה מאמץ מהמצליף, ולכן התאים למי שאינו רוצה להפעיל הרבה כוח-יד. הוא היה מוכן לזה שהיא תישבר בגללו, למרות היכולות שלה. הוא הקציב להן 20 הצלפות בתור התחלה ועוד 20 במידה ויבחר בכך בהמשך. התלמידה שלו אחזה בשוט ובלי לחכות לאות ממנו, התחילה. תחילה בעדינות מופגנת, בחוסר ביטחון, אבל לאחר 3-4 הצלפות הבינה את הפרינציפ וההצלפות שלה נעשו שיטתיות מדודות וכואבות מאוד.

היא נצמדה חזק לקיר, לא זזה וזכרה להודות לה אחרי כל הצלפה. כשהגיעה הצלפה 20 התיר אותה מהקשירה לקיר והוריד לרצפה. נתן לה לטעום את הזין שלו שעמד להתפוצץ. את 20 ההצלפות הבאות הוא בחר שהיא תקבל בעודה מוצצת לו. הפעם לא היתה צריכה להודות לתלמידה, מסיבות ברורות... אבל הוא הודיע לה חד משמעית שאם דעתה תוסח ולא תתרכז במציצה שעליה לתת, יוסיף לה 20 הצלפות. היא התאמצה לא לחשוב על הכאב. התלמידה שלו כבר לא היתה עדינה יותר. היא רצתה לשמוע אותה גונחת מכאב כשהזין שלו עמוק בגרון שלה. הוא נהנה לשמוע את החנק שלה בעוד שהיא מתאמצת לא לקפוץ מפחד בכל פעם ששמעה את הנפת השוט.

התלמידה סיימה את ההצלפה ה-40 ואחזה בשיער שלה. דחפה את הפה שלה עמוק עוד יותר ופתחה לה את הגרון כך שלרגע חשבה שלא תנשום יותר לעולם. היא הניחה עליה רגל בנעל עקב חד ולחצה לה על החוליות כדי שלא תוכל לזוז. נתנה לה לעלות רק כדי לנשום ומיד החזירה אותה למציצה. לא ויתרה לה עד שהזין התפוצץ לה בגרון ומילא אותו.

עכשיו, אחרי שהוא גמר, רצה לראות את שתיהן לפניו. הוא העמיד את התלמידה שלו עם סטרפאון ואת השפחה על קצות האצבעות רכונה על שולחן. הוא רצה שהיא תהיה מוכנה לקראתו – פתוחה לגמרי. היא ידעה שהיום היא תתמלא בכל החורים בזה אחר זה או בו זמנית.

יד אחת של התלמידה שלו הוכנסה אל הכוס. מילאה אותו ושיחקה בו. הסטרפאון מילא את חור הישבן וכשכמעט לא עמדה בזה כבר הכניס לה את הזין שלו לפה. שניהם זיינו אותה, כל אחד מכיוון אחר ושחררו אותה רק אחרי שגמר לה שוב בפה.

בשלב הבא הוא הושיב את התלמידה על השולחן, נתן לשפחה לרכון אליה, ללקק ולחדור אליה עם הלשון, בעוד הוא זיין אותה בישבן. היא כבר היתה מוכנה לקראתו – רטובה ונוזלת ושמישה. הוא זיין אותה חזק, תוך כדי הצלפות בשוט, וכשכבר כמעט קרסה מכאב וטירוף, שניהם גמרו עליה ובתוכה. אז הם קשרו אותה מהקולר בפינת החדר. הם התיישבו אל השולחן לסעוד ארוחת ערב, בעוד היא נחה לקראת הסיבוב הבא.

האור נדלק והיא נבהלה לגלות במרכז החדר מראה שלא תשכח לעולם. במרכז, תחת נורה חשופה דולקת עמדה בחורה עירומה, לצווארה קולר, מחובר לתקרה בשרשרת. היא עמדה על קצות האצבעות ובין רגליה מוט מפריד. ידיה מאחורי גבה וניכר שהיא מתאמצת מאוד להישאר במקומה. קולות חנק בקעו מגרונה ואם הייתה מאבדת ריכוז, הייתה מאבדת שיווי משקל ונתלית. נשימתה נעתקה למראה הבחורה. המצוקה שלה והמאבק לנשום גירו אותה. היא ירדה על ארבע ולא הצליחה לנתק ממנה את העיניים. הוא אחז בשרשרת והוביל אותה למרכז החדר. הבחורה, שראתה שיש לה אורחים, החלה להשמיע חרחורים נואשים. היא בטח קיוותה שישחרר אותה ויאפשר לה לעמוד על כפות רגליה. שרירי ירכיה רעדו מהמאמץ והפנים שלה, שטופי הדמעות, היו אדומים מרוב מאמץ.

הוא קירב שרפרף והתיישב. פתח פחית בירה ולגם באיטיות. השלווה שלו הייתה בניגוד מוחלט לדרמה שחוותה הבחורה הקשורה. עכשיו גשי אליה ותרגיעי אותה עם הלשון שלך.

אני רוצה שתרגיעי אותה ותגרמי לה לגמור. אני רוצה לשמוע אותה גומרת כמו כלבה חנוקה ומחרחרת. את לא מפסיקה לענג אותה עד שהמיצים שלה מרטיבים לך את הפנים. זה ברור? לאות אישור, היא קרבה אל הקשורה והצמידה את הפנים שלה לירכה. הריח שלה היה מתוק והזכיר לה אפרסמון. היא שלחה לשון מגששת אל השפתיים שלה. העבירה לקוק מהיר על פני העור העדין של פתח הכוס וחיפשה את הדגדגן...המגע של קצה הלשון עורר התרגשות בגרון החנוק. נשימות מהירות וכיווץ הבטן רמזו לה שהיא בכיוון הנכון.

הכוס שלה היה ריחני ורך למגע. היא גיששה את דרכה לאורך השפתיים ומצאה את הרווח. בלשון נחושה הפרידה את השפתיים. הקשורה נאנקה והתאמצה להישאר עומדת. הלשון חשה רטיבות בין השפתיים והיא חדרה עמוק לתוכה. היא ליקקה, מצצה, ליקקה ומצצה. היא הרגישה כיצד שרירי הפה שלה מתאמצים ועושים הכול כדי לחדור עמוק. היא דמיינה שידו של המאסטר חופרת בכוס שלה עצמה והיא מחקה את התנועות שלו בלשון מוברגת ופולשנית. מהר מאוד החלה הקשורה לנוע אליה, להיענות לתנועות הלשון ולקבל את התנועות החושניות שלה.

מאסטר, שעד עכשיו נהנה מצפייה, קם על רגליו ועמד מאחורי הקשורה. בשליפה מהירה, הוציא את הזין ותר אחר חור ישבנה של הקשורה המעונה.

אל תפסיקי ללקק אותה, הוא פקד. הזין שלו מצא את החור ובמיומנות של שולט ותיק, הוא חדר אליה מאחור. הקשורה נאנקה ופלטה צעקה מופתעת. היא נמתחה גבוה והלשון שלה לא פסקה לעבוד. היא חשה עם הלשון את הזין שלו חודר והעצימה את הכוח של החדירה. שניהם כאילו שיפדו את הקשורה משני הכיוונים ובעוד הוא טוחן אותה מאחור, היא הובילה אותה לגמירה. את גומרת אחריי, לא לפני. מבינה? הקשורה ענתה בקולות לא ברורים של תחנונים. המאסטר נע במהירות הולכת וגוברת – שיחק, נע מצד לצד, צייר מעגלים דמיוניים והרחיב את הקשורה ביתר שאת. הוא גמר בתוכה בנהמה פראית. הקשורה הבינה שעכשיו יש לה אישור וגמרה על פניה בתנועות מהירות וגדולות של אגנה. המיצים של הקשורה ניגרו על פניה והיא שתתה את הנוזלים בתאווה.

המאסטר שחרר את הקשורה וקשר אותה לקיר של החדר. ביד מהירה הוא אחז בשרשרת שלה וחיבר לטבעת קבועה בקיר. תישארו כאן הלילה. תבלו כאן על הרצפה עד שאחליט לרדת הנה בבוקר. כשארד לכאן שוב, אשחרר אתכן לדרככן. מי מכן שתרצה לחזור לכאן, תגיע לכאן מחר ב-9 בערב, תקשור את עצמה עירומה לשרשרת בקיר. מי שתהיה כאן ב-9, תהיה מוכנה לוותר על חייה בחוץ. ותתמסר לחיי שירות וכליאה. אל תחזרו הנה אם אינכן מוכנות לזה בכל לבכן. כי אין דרך חזרה לאחר שאמצא אתכן כאן. הוא סבב על עקביו, יצא ונעל את החדר מאחוריו.