היא לא זכרה בדיוק את הכתובת. רק את שם הרחוב שהוא הזכיר.
כשתגיעי לרחוב ותראי וילה עם גדר עץ בכניסה, תעצרי שם. תעמדי ותחכי שאבוא לאסוף אותך. אני רוצה לראות קודם מה אני מקבל, לפני שאחליט להראות לך איפה תבלי את הלילה.
היא ירדה מהמונית, וכשזו הסתלקה מעבר לפינה, לקחה נשימה עמוקה ונעמדה תחת אור הפנס שהאיר את הרחוב הקטן.
לא היה שם איש. היא הייתה מרוגשת מאוד. רעד בלי נשלט עבר בה כשנעמדה תחת אלומת האור. כאן הוא יראה אותי, הרגיעה את עצמה. כאן הוא יראה אם החבילה שקיבל היא בהתאם לציפיות שלו.
הוא לא ידעה למה הוא מצפה בדיוק, אבל ניסתה לשוות לעצמה עמידה שלווה, כנועה וסטואית. שער נטרק כמה מטרים ממנה. היא הרימה את ראשה וראתה סילואט כהה קרבה.
הלב שלה הלם בה. הוא מתקרב והיא יודעת שהוא בוחן אותה, כל סנטימטר שלה. פתאום נתקפה חוסר ביטחון באיך שהיא נראית. היא פקפקה בבחירה שלה ללבוש את החולצה ההיא. זה בכלל לא היה הטעם שלה, אבל השותפה שלה, שנדבקה למיטה שלה כשהתכוננה והתלבשה, לחצה עליה למדוד את אחת החולצות מהארון שלה. צמודה, חשופה וצבעונית – כל האטריבוטים שהיא בדרך כלל פסחה עליהם בבחירות הבגדים שלה. בדרך כלל הבגדים שלה הם פשוטים, גדולים ולא מזמינים. היא לא אוהבת להשוויץ בגזרה שלה. מעדיפה לשמור אותה לרגעים הפרטיים שלה מול המראה. ענייני דימוי גוף ודימוי עצמי בעייתיים, אין ספק. היא לא התכחשה להיותה בעלת אישיות לא סטנדרטית. את זה היא תמיד ידעה. תמיד ידעה שהיא לא תלך בתלם המיינסטרימי של בני גילה. כבר כשהייתה בת 16, הרגישה שאין לה על מה לדבר עם הבנים בני גילה. היא נמשכה תמיד למבוגרים יותר. לאלה שהקרינו ביטחון וכריזמה.
לכן כשהוא קרב אליה ונעמד מטר ממנה, היא שמחה לגלות שהוא הקרין כוחניות שקטה. משהו ביציבה ובמרווחי הצעדים הבטוחים שלו רמז לה שהוא בדרך כלל יודע לאן הוא הולך ולא חושש מהלא ידוע. כשנעמד מולה אמר בשקט, שלום לך. היא הישירה מבט וענתה, שלום מאסטר.
לכי והיכנסי הביתה. רדי על ארבע בסלון. אני רוצה לבדוק אותך. המילים חשמלו אותה מקצה אל קצה. הפקודה הדהדה בכל הגוף שלה והיא השפילה מבט ועשתה כדבריו.
היא נכנסה בשביל ועברה בדלת הכניסה. מולה ראתה את הסלון המואר והלכה פנימה בזריזות, כמו עש ללהבה. שום כוח בעולם לא יעצור בעדה עכשיו, כך הרגישה. היא רצתה לרדת על ארבע ולנטוע את אבריה בבלטות, כאילו נולדה רק בשביל זה. הדחף הקמאי להתמסר לגבר הזה, הסיר ממנה כל ספק וסימני שאלה לגבי מה שעומד לקרות לה כאן הערב. כל הלחשושים שניסו לסדוק את ההחלטה שלה לבוא לבית הזר הזה, נדמו.
דקות ספורות עברו. היא עמדה על ארבע וחיכתה למשמע צעדיו. הצעדים הגיעו ומילאו את הבית. הוא נכנס ונעל אחריו את הדלת. הרעד חזר אליה. היא התרגשה לקראת הבאות. זה הביך אותה מאוד. היא רצתה שיחשוב שהיא רגועה וחזקה ובמקום זה היא שלולית. שלולית של כניעה מגורה. הוא עמד מעליה ובחן אותה. השקט בחדר היה סמיך וכבד עליה. היא רצתה שייגע בה, יעביר יד על הישבן שלה וישדר לה רגיעה. היא שיוועה ליד נעלמה שתשקיט את הצמרמורות וההתרגשות חסרת השליטה הזאת.
כאילו קרא את מחשבותיה, הוא רכן אליה והעביר יד על השערות שלה, על הגב, על הישבן ונעצר שם. הוא רכן קרוב יותר ולחש, את יכולה להישאר כאן הערב. אני רוצה שתתפשטי, תניחי את הבגדים שלך על הספה, וכשתהיי עירומה ומוכנה תרדי אל הגינה. שם אקח אותך אל המקום שבו תבלי את הערב הזה. תתכונני.
הוא עזב אותה לבדה בסלון. לאורה של המנורה היחידה היא התפשטה וקיפלה את בגדיה בקפידה. היא ידעה שהסדר בסלון אינו מקרי. מדובר פה בגבר מסודר, מאופק עם טעם בעיצוב מינימליסטי וזה כנראה מה שהוא מעדיף – שפחה שקטה, כנועה ומסודרת שתתאים לדקור הסגרירי. כשהייתה עירומה, הלכה אל הגינה. מדרגות הובילו אותה אל כר דשא מוקף גדר גבוהה. אור חלש מהבית האיר את המקום ושיווה לו מראה פראי. שיחים, וענפים הטילו צללים דוקרניים על גופה ולרגע היא שקלה שאולי איבדה את הצפון. היא באה באישון לילה, אל ביתו של גבר זר והיא עכשיו עומדת באמצע החצר עירומה. כן, היא מטורפת, חשבה בחיוך קטן. איכשהו הטירוף שלה מצא חן בעיניה.
הוא הגיח מאחוריה. ידיים מאחורי הגב, הוא פקד. בלי להסס, היא מתחה את זרועותיה והצליבה אותן מאחור. פשקי רגליים. היא הרחיקה את רגליה וחשה את ידו מלטפת את ישבנה ומפרידה את הפלחים. כשהגיעו אצבעותיו לכוס היא הרגישה כמה היא רטובה. שליטה עצמית? לא מספיק. מישהו צריך לחלק תעודות סוף שנה, היא שוב חייכה, אבל החיוך נמחק מיד כי אצבעותיו פילסו דרכן פנימה ובידו השנייה כופף אותה קדימה. הוא חפר ואגרף והיא לא הצליחה לנשום. הוא נצמד אליה והמשיך במלאכתו. לא לגמור, הוא הורה. היא לא תעז. היא ידעה. לא בלי רשות, רק שלא יברח לה... במיומנות אלוהית, הוא מתח והרחיב אותה ושיחק בתוכה להנאתו. היא השתדלה להפגין איפוק, אבל זה לא החזיק מעמד הרבה זמן. מהר מאוד החלה לנשום נשימות מהירות וכדור אורגזמה ענקי החל להיווצר בבטנה. האורגזמה הייתה שם, והלכה וטיפסה והחלה לצאת מידי שליטה. באותו רגע בדיוק הוא שלף את ידו מתוכה, תפס את העורף שלה, יישר את גבה ודחף אותה לעבר דלת מחסן מתחת לבית. כשעמדו בפתח, ענד לה קולר גבוה וקשיח. היא לא הצליחה לסובב את ראשה והייתה מוגבלת גם בפתיחת הפה. את לא מדברת עכשיו ואם את רוצה לומר משהו, עלייך ליילל כמו כלבה ולהתחנן. כשניכנס לחדר הזה, את תראי מחזה מיוחד. אל תעשי שום דבר, מלבד לרדת על ארבע וללכת לצדי. הוא הצמיד שרשרת כלבים לקולר שלה, שחרר את ידיה ודחף אותה פנימה.