666

כשהיא נכנסה חיכו לה בסלון. ישבו על הספה בשתיקה, ובלי מילים היא ידעה שעליה להיות על ארבע בפנינו. השפילה מבט, נעמדה בגב מתוח וישבן בולט וחיכתה להוראה. הוא שרק לה וזה הסימן להתקרב. אסור להתקרב לפני כן, אחרת צפוי לה עונש. זאת ידעה מניסיון קודם כשהתקדמה בעליצות מופגנת אל מרכז החדר לפני שקיבלה רשות, וחטפה 100 הצלפות חגורה על זה אחר כך. אבל הפעם השריקה נשמעה, והיא התקדמה לאט ובטקסיות ורכנה לנשק את בהונות רגליהם לשלום. הוא סימן לה להסתובב כדי לבדוק אם גילחה את עצמה כמו שהוא אוהב. הכל היה חלק והיא ידעה שכשהיא ככה, הוא תמיד אוהב להתחיל את הערב בכמה הצלפות, ככה בשביל האוירה. אחרי שהעביר אצבע בין רגליה ובדק גם מצב הרטיבות העמיד אותה עם הפנים לקיר. היא שמעה אותם מתלחשים בינהם. מתכננים מה לעשות בה ואיך להתחיל את הערב. הוא קשר אותה בחבלים וסיפר לה שהיום תוכל לקבל הצלפות לא מידיו אלא מידיה – התלמידה שלו. הוא הוסיף וסיפר כי התלמידה אומנם התאמנה לאחרונה אבל ההצלפות שלה עוד לא מושלמות ולפעמים קורה שהיא מחטיאה וצולפת במקומות רגישים במיוחד. לכן, הוא מציע לה לא לזוז כלל ומעל לכל, להודות לה לאחר כל הצלפה. כי כשהתלמידה מתרגזת או, לחילופין, משתעממת, או בכלל משהו לא מוצא חן בעיניה, היא נוטה להצליף חזק יותר ופחות מדויק, כדי להוציא מהקורבנות שלה תגובות חזקות יותר. היא ידעה לספוג. ידעה מה זה כאב ובמיוחד כאב בסשן. ולכן בטחה ביכולות שלה.הוא גם ידע את זה, ולכן הערב רצה לראות איך תתמודד עם שוט קצת שונה... הוא רצה הערב להשאיר עליה סימנים עמוקים במיוחד. סימנים שיישארו איתה עוד כמה שבועות. שילוו אותה גם לארה"ב, לשם הודיעה שהיא נוסעת. לכן הוציא מהתיק שוט חדש שמעולם לא ניסה, ורצה שהתלמידה שלו תחנוך – בולוויפ קצר שבקצה שלו קשר קשיח. זה שוט אלגנטי שאינו מצריך הרבה מאמץ מהמצליף, ולכן התאים למי שאינו רוצה להפעיל הרבה כוח-יד. הוא היה מוכן לזה שהיא תישבר בגללו, למרות היכולות שלה. הוא הקציב להן 20 הצלפות בתור התחלה ועוד 20 במידה ויבחר בכך בהמשך. התלמידה שלו אחזה בשוט ובלי לחכות לאות ממנו, התחילה. תחילה בעדינות מופגנת, בחוסר ביטחון, אבל לאחר 3-4 הצלפות הבינה את הפרינציפ וההצלפות שלה נעשו שיטתיות מדודות וכואבות מאוד.
היא נצמדה חזק לקיר, לא זזה וזכרה להודות לה אחרי כל הצלפה. כשהגיעה הצלפה 20 התיר אותה מהקשירה לקיר והוריד לרצפה. נתן לה לטעום את הזין שלו שעמד להתפוצץ. את 20 ההצלפות הבאות הוא בחר שהיא תקבל בעודה מוצצת לו. הפעם לא היתה צריכה להודות לתלמידה, מסיבות ברורות. אבל הוא הודיע לה חד משמעית שאם דעתה תוסח ולא תתרכז במציצה שעליה לתת, יוסיף לה 20 הצלפות. היא התאמצה לא לחשוב על הכאב ולהתרכז במשימה שלה. התלמידה שלו כבר לא היתה עדינה יותר. היא רצתה לשמוע אותה גונחת מכאב כשהזין שלו עמוק בגרון שלה. הוא נהנה לשמוע את החנק שלה בעוד שהיא מתאמצת לא לקפוץ מפחד בכל פעם ששמעה את הנפת השוט.
התלמידה סיימה את ההצלפה ה-40 ואחזה בשיער שלה. דחפה את הפה שלה עמוק עוד יותר ופתחה לה את הגרון כך שלרגע השפחה חשבה שלא תנשום יותר לעולם. היא הניחה עליה רגל בנעל עקב חד ולחצה לה על החוליות כדי שלא תוכל לזוז. נתנה לה לעלות רק כדי לנשום ומיד החזירה אותה למציצה. לא ויתרה לה עד שהזין התפוצץ לה בגרון ומילא אותו.
עכשיו, אחרי שהוא גמר, רצה לראות את שתיהן לפניו. הוא העמיד את התלמידה שלו עם סטרפאון ואת השפחה על קצות האצבעות רכונה על שולחן. הוא רצה שהיא תהיה מוכנה לקראתו – פתוחה לגמרי. היא ידעה שהיום היא תתמלא בכל החורים בזה אחר זה ובו זמנית.
יד אחת של התלמידה שלו הוכנסה אל הכוס. מילאה אותו ושיחקה בו. הסטרפאון מילא את חור הישבן וכשכמעט לא עמדה בזה, נעמד גם הוא והכניס לה את הזין שלו לפה. שניהם זיינו אותה, כל אחד מכיוון אחר ושחררו אותה רק אחרי שגמר שוב בגרון שלה.
בשלב הבא הוא הושיב את התלמידה על השולחן, נתן לשפחה לרכון אליה, ללקק ולחדור אליה עם הלשון, בעוד הוא זיין אותה בישבן. היא כבר היתה מוכנה לקראתו – רטובה ונוזלת ושמישה. הוא זיין אותה חזק, תוך כדי הצלפות בשוט, וכשכבר כמעט קרסה מכאב וטירוף, שניהם גמרו עליה ובתוכה. אז הם קשרו אותה מהקולר בפינת החדר, התיישבו אל השולחן לסעוד ארוחת ערב, ונתנו לה הפסקה עד שישתמשו בה שוב...

גן ציבורי. יש בו הרבה פינות נסתרות. הרבה צמחייה ועזובה. אנחנו מוצאים פינה שקטה, והערב שיורד ממילא מבריח את רוב האנשים הביתה. מוצאים ספסל ובלי הרבה המתנה, אני כבר על החול, על הברכיים ידיים מאחורי הגב ופה פעור. מוכנה לכל מה שתרצה לעשות בי הערב. אבל אתה, לא נוגע. ודוקא מתרחק. מתרחק 10 מטר, 20. מגיע לשער. ואני? לא יכולה לדבר, עומדת בעמדת מוצא, פה פתוח וכמעט מתה. אתה מחכה כמה שניות, מביט בי, ואז מסתובב והולך. מה אתה עושה?? כל המחשבות נתונות לשער החלוד של הגן. שמישהו יסגור כבר את השמש הזאת! לפחות שלא אהיה כל כך חשופה, כל כך בחרדה.
מתחילה להרגיש את החול מתחת לברכיים. כואב לי עוד יותר כשאני לבד. הכל יותר מפחיד, יותר כואב, לוקח יותר זמן ובכלל שום דבר לא יכול להרגיע אותי עכשיו. רק אתה. למה אתה לא בא כבר? מה הקטע? אני מתחילה לכעוס. חוט כעס דקיק מתחיל להחניק לי את הגרון ויאוש מציף לי את העיניים בדמעות. אני לא רוצה לבכות. זה ממש פטתי, לא? אבל אין לי שליטה. מרגישה קטנה. כמו ילדה עזובה בגן נעול.
אני עוצמת עיניים בחשיכה ומקשיבה לכל רחש. שרק לא יבוא איזה הומלס או ילדים עם בירה. זה יהיה הסוף שלי. אני חושבת שזו תהיה ההשפלה האולטימטיבית. ובאמת אחרי מה שנדמה כמו מאה שנים של בדידות אני שומעת צעדים ברחוב. השער חורק בפתיחה, וצעדים על גבי החול מתקרבים אליי. כל הגוף רועד לי. מפחד ומהתרגשות. עד השניה האחרונה אני לא בטוחה שאתה זה שעומד מעליי. רק הקול שלך מצליח להוציא אותי מהסרט הזה. מאשר לי שבאמת חזרת אליי. אני מרגישה כאילו שחררת אותי מכלא נוראי או מקשירה קשה. פתאום אני יכולה לנשום ושום דבר לא כואב לי יותר. אתה מוציא את הזין ומכניס אותו לפה הפעור עדיין. אני מלקקת ונושמת אותו עמוק וכולי רועדת מהתרגשות. מתחברת אליך שוב דרך הלשון והפה. מנסה להיצמד אל הזין שלך כאילו זה גלגל הצלה. אתה מתקשה והולם אורגזמה לגרון. אחר כך אתה הופך אותי ומזיין בדוגי. כאילו אנחנו בכלל לא במקום ציבורי. אני מנותקת לגמרי, מתפוצצת באורגזמה מדהימה וכל השכונה שומעת. אנחנו אוספים את עצמנו משם ואתה מורה לי ללכת אחריך על ארבע עד לשער הגן. רק כשמגיעים לרחוב, אני יכולה לשוב להליכה. מעולם לא הרגשתי יותר מחוברת ומנותקת ממך כמו עכשיו.

tהורית לי לקחת חדר במלון באחת הקומות העליונות. הקפדת לציין שאתה רוצה חדר עם מרפסת. אני נכנסת ועורכת את הטקסים הרגילים שלי לקראת מפגש שלנו. מגלחת, מתאפרת, עונדת את הקולר. דואגת שעכל דבר יהיה במקום. רוצה להיראות מוקפדת.
כשאתה נכנס אני מתרגשת לא רק בגלל שזה אתה, אלא גם בגלל שמהתיק שלך מבצבץ קצהו של חבל. אני חולה על קשירות, ואתה אוהב לראות אותי תלויה וקשורה וחנוקה ומוחזקת חזק בין קשרים ולולאות. אני, מצדי, כל עוד יש לי קצת אויר, הכל בסדר.
בלי הרבה דיבורים, אתה מחזיק בצואר שלי ודוחף לכיוון המרפסת. אני נבהלת, כי אנעי לא לבושה, מלבד הקולר. מנסה לנעוץ עקבים בשטיח של החדר, אבל היד שלך מתעקשת ודוחפת אותי לכיוון הלילה שבחוץ.
אתה רואה שקשה לי מאוד, ומכסה לי את העיניים, כדי להחשיך את המצוקה והפחד מהחשיפה. לבסוף אני מוותרת ומתמסרת לרצון שלך. מניחה את הגורל שלי ביחדיך ומניחה ליד שלך להנחות אותי אל המרפסת הקרירה. הפטמות שלי עומדות מקור והשיניים נוקשות לי ללא שליטה.
אתה מעמיד אותי על הברכיים עם הגב אל העולם שלמטה ומהדק לי את הגוף אל הברזלים שך המעקה. זה מפחיד כל כך, ומרגיש לי כאילו אני מוחזקת רק בברזלים. הברזל קר כנגד העור והאויר הקר ממלא לי את הריאות. אתה פותח לי את הפה, ומשאיר אותו פתוח לבדיקה. מרחיב את הפתיחה עד המקסימום. אל תסגרי את הפה. אני רוצה לראות אותך.
אתה נכנס לחדר ומשאיר אותי שם. אני שומעת נקישות קרח בכוס, ומנשחת שאתה מתרווח לך בכורסה עם הוויסקי שלך ובוחן את החפץ הקשור שלך בחוץ.
אחרי המון זמן כך בחוץ, הפה שלי רועד כי השרירים כבר מתוחים. אתה קם אליי וממלא את הפה שלי בזין שלך. אני עוטפת אותך ומענגת אותך עד שאתה מתפוצץ לי בגרון וממלא אותו. אני משתדלת לא לטפטף אף טיפה שלך החוצה ומרגישה כמו כלי שלך לשימוש.
אתה משאיר אותי קשורה כך עד הלילה ועד שאני כבר לא יכולה לעמוד בקור שבחוץ. מתיר אותי מהקשירה ופתאום בחדר, על השטיח הרך, אני מבינה עד כמה הייתי חשופה לעיני כל מי שבמקרה הרים עיניים והסתכל למעלה בעיר הזאת.

אני נכנסת הביתה ויודעת בדיוק מה אני צריכה לעשות. אין לי הרבה זמן, כי אתה מגיע. אתה מגיע אחרי הרבה זמן שלא ראיתי אותך. כולי התרגשויות. כל היום אני מרטיבה מהמחשבה שאראה אותך שוב. אני שמה מוסיקה ומגלחת את עצמי כשמטליקה שרים לי ברקע. אחר כך הסקורפיונס "שולחים לי מלאך" ואני מחייכת על ההקבלות. אתה המלאך שלי, אבל אתה ממש לא קדוש... רחוק מזה.
מגולחת וחלקה מכל כיוון, אני דואגת לבשם ולהתאפר כמו שאתה אוהב. שמה אודם אדום ואוספת את השיער הדוק הדוק. מציצה על עצמי במראה ומוודאת שהכל במקום. רוצה להיראות טוב בשבילך. במיוחד היום. אני רוצה להיראות חזקה יותר. לא רק שפחה שלך. אלא גם שולטת תחתיך.
אתה דופק בדלת. אני עונדת את הקולר שלי ופותחת לך. הברכיים מיד יודעות – מתכופפות ומצמידות אותי למטה. אני מנשקת את המגפיים המחוספסים שלך. מחכה שתיתן לי אישור לנשק אותך על השפתיים. אתה מלטף את הראש שלי וזה האות. אני נצמדת אליך. מרגישה אותך מבעד לבגדים. מתנשקים ארוכות ואני שולחת יד למשפעה שלך. "חצופה" אתה מסנן בחיוך, "אבל אני סולח לך היום, כי היום את לא רק שפחה שלי". אנחנו נכנסים הביתה ואני עומדת בעמידה כנועה ומפושקת. כך אתה בודק את מלאכת הגילוח שלי. אתה מעביר יד בין הרגליים, אצבע אחת חודרת בין השפתיים ואני מרגישה את הרטיבות שלי. כבר? אתה שואל משועשע. אני גונחת מבלי שאצליח לבלוע את התשוקה שלי. "גילוח מספק", אתה מציין, "ואת נראית יפה מאוד. כמו שביקשתי". אני מחייכת מאושר. אתה מחדיר אליי אצבעות באחת. הנשימה נעתקת לי. לא ציפיתי לזה. אתה מחדיר אותן בקלות כי הרטיבות מציפה אותי. אתה יודע שאני הכי חרמנית כשאין לי שליטה על המיניות שלי. אתה חודר שוב ושוב ואני קורסת אל היד שלך ומרגישה איך האורגזמה שלך עומדת לקרות. "אסור לך לגמור". ברור? אני רק מצליחה להשמיע מן יללה. זה מה שיוצא ממני כי הגוף שלי כבר לא בשליטה. אני מתאמצת, גונחת ומתענה. אתה יודע כמה אני שונאת לא לקבל אישור לגמור. האורגזמות שלי כל כך חזקות ולרסן אותן מבחינתי זה עינוי לשמו. אני מתחננת. מבקשת בכל נימה אפשרית. אפילו יוצאת לי קללה בין השיניים כשהאורגזמה כמעט בורחת. אבל אתה בשלך. רוצה לראות אותי רועדת בסבל שלי. רוצה לשלוט לי בגוף ובנפש. הרגליים שלי רועדות והאצבעות שלך לא מפסיקות את פעולתן. אני מרגישה את הפיצוץ מגיע ומתחננת בקול הכי מנומס ומאופק שאני יכולה לגייס. בבקשה, תו לי. בבקשה אדון שלי. בבקשה.... אני כמעט בוכה מייאוש. "תגמרי", אתה אומר בשקט שלך. אני מתפוצצת באורגזמה מטורפת. כל הגוף שלי רועד לי ואני מצליחה ללחוש "תודה" בשארית האויר שבריאות.
אתה פוקד עליי לסדר את עצמי. מתיישב בכורסה שלך ומלטף את הראש שלה. כן, הבאת איתך צעצוע קטן וחינני. היא עמדה על הברכיים כשידיה מאחורי הגב בשתיקה וחיכתה שנפנה אליה תשומת לב. היא עוטה כיסוי עיניים, לבושה חצאית קצרה מאוד וצמודה מאוד, מחוך כרוך לה על השדיים, והפה שלה פתוח כל הזמן – מוכן לבדיקה ולשימוש. היא כנועה בשפת הגוף שלה. ממש מזמינה שיעשו בה משהו. הכתפיים מתוחות לאחור, השפתיים רועדות ממאמץ, והידיים מאחור לופתות זו את זו בחוזקה מהתרגשות.
"קחי אותה לטיול, אני רוצה לראות איך הכלבה הזאת מתנהגת". אני נעמדת, מצמידה לה שרשרת לצואר ומתהלכת איתה ברחבי הבית. אני פוקדת עליה "לשבת", "ארצה", "רגלי". והכלבה צייתנית. "תביאי אותה אליי. אני רוצה שתבחני את יכולת הריכוז שלה". אני מובילה אותה אליך ולפני שאני מצמידה אותה לזין שלה, אני מפשקת לה את הישבנים היפים שלה ומחדירה לה קוביית קרח לכוס. היא נרעדת מההפתעה אבל לא פוצה פה. הפה הפתוח שלה מולבש על הזין ואני מורה לה לשרת אותו. היא מתחילה בעבודה. עולה ויורדת לאט ומשמיעה קולות יניקה מגרים. בינתיים אני מחדירה אליה 4 אצבעות. לא מחכה או מרחיבה את הפתח. אני רוצה לאתגר את הכוס שלה. והכוס הצר שלה באמת נאבק. לא קל לקבל בבת אחת ארבע אצבעות של שולטת. אני משחקת בכוס שלה כבשלי. נכנסת ויוצאת משחקת עם הקרח להנאתי. "לא להפסיק למצוץ לאדון שלך, ואין לך אישור לגמור, כלבה". היא מוצצת עכשיו ביתר מהירות ואני כבר בדרך להכניס לה פיסט מלא. הכוס שלה מקבל אותי,וסוגר לי על היד. הכלבה הזאת כבר קיבלה פעם פיסט, ה יא לא "בתולה". "אדון שלי, אתה מרשה לי למלא אותה עוד?" אני שואלת. אתה מהנהן להסכמה. אני בוחרת באט פלאג שחור ואימתני שבנוי כמו קונוס עם בסיס רחב. "כלבה, אני רוצה שתראי לי עכשיו כמה את יכולה להתרכז במשימה שלך תוכיחי לי ולאדון שלנו שאת בעלת כוח רצון ומסורה לנו. את לא מפסיקה להגמיר את האדון בכל מצב. גם אם זה קשה. וזה יהיה קשה. ברור לך?" היא מהנהנת עם הזין בפה לאות הסכמה. אני מלחחת את הבאט פלאג בחומר סיכה ולאט מתחילה במלאכת ההחדרה. אני שומעת את הנשימות המואצות של הכלבה, אבל היא לא מפסיקה לרגע את היניקה ומתמידה יפה במשימה שלה. אתה עוצם מניח ראש לאחור ונהנה. הפלאג מתקדם לאיטו פנימה ולאט לאט מרחיב לה את פי הטבעת עוד ועוד. היא לא מפסיקה גם כשכואב לה. ואני משתדלת לא להכאיב, אבל אין מנוס – הפלאג הזה נולד להכאיב. פי הטבעת מורחב כל כך ואדוני רוכן קדימה כדי לראות את רגע השיא של ההחדרה. אני דוחפת את הפלאג עד הסוף והוא נבלע בפנים. כל הקונוס חדר אליה והיא אטומה וחסומה. ועכשיו לשלב המילוי האחרון... היד שלי חודרת אל הכוס שלה בשנית ושנינו מזיינים לה את החורים. אדוני מקדימה ואני מאחור. האדון שלי מגורה ונהנה מאוד מהאקט הזה, והעובדה שהיא חסומה בכל החורים מגרה לא רק אותו. אז אני מתיישבת מאחוריה ומפשקת רגליים, וביד החופשית שלי מאוננת. לא עובר זמן רב ושנינו מגיעים לסיפוק. אדוני גומר לה בפה ומוודא שבלעה הכל. הכלבה הזאת באמת מסורה והראתה שהיא יכולה להתרכז ולהיות ממושמעת גם ברגעי לחץ. היא לא קיבלה אישור לגמור אלא רק בסיום הערב, על הברכיים ולפני שנינו.

כשהוא נכנס לחדר אני מיד נדרכת. שומעת את הצעדים. נעליים על רצפת בטון חשופה. אף אחד לא יוכלל להבין את זה עד שיעמוד על הברכיים, עם עיניים סגורות, פה מלא בגאג ועירום במקום זר. פחד, נשימה מהירה, גוף רוטט. חבל על הזמן. הוא מתקרב אליי, ומוריד את הגאג. בלי הרבה זמן למנוחה ללסת, הפה שלי מתמלא בזין. מלא חם קשה מדהים. אני מלקקת ומלטפת. מענגת ומשתוללת. הוא מתפוצץ לי בפה ובגרון וממלא אותם. הוא מנקה לי את הפנים עם מטלית, מלטף ומחזיר למקום שלי - הכלוב שלי. הוא בנה כלוב רק בשבילי שננעל מאחוריי על מפתח. זו היתה מתנה לכבוד השנה השנייה שלנו יחד. בשנה הראשונה נתן לי קולר. אני נשכבת על רצפת העץ, מניחה ראש וישנה עד הבאה שירצה להשתמש בי.

שכבתי על השטיח והיא פישקה רגליים ונתנה לי לטעום ממנה. הוא הסתכל עלינו, ונהנה מהסרט שביימנו, היא ואני.
הלשון שלי נשלחה למעלה ופגשה בדגדגן הקטן. לחצתי ומיששתי אותו, כמו אפונה קטנה ומתוקה. הרגשתי אותה נעה בקצב שלה, והתאמתי את הלשון שלי לתנועות הגוף שלה. זה היה חיבור נעים, גם לה וגם לי. הרגשתי איך היא מאיצה את קצב הניעות שלה, ונתתי ללשון שלי להיכנס פנימה. טעמתי רטיבות, ואז הרגשתי מן צורך להביא אותה לסיפוק. הפעלתי את שרירי הלשון ביתר מהירות, הצמדתי את הפנים אל הכוס, ויחד איתה הרגשתי איך הוא גומר. הגמירה שלה היתה טעימה לי, והרגשתי סיפוק מהסיפוק שלה. אתמול מלכה זיינה לי את הפנים ואני הגמרתי אותה.

אתה אומר לי להיכנס הביתה ולחכות. לחכות לך ולה עם כיסוי עיניים. כבר אתה מגרד ממני את כל המגננות. נכנסים אליי הביתה מבלי שיש לי שליטה על מתי ואיך וגם מי. אבל אני מצייתת. כי אתה אמרת, ואני רוצה שתהיה גאה בי ומרוצה, ושתהנה ממני. נכנסתם והלב שלי רודף אחרי המחשבות וכל הגוף שלי דרוך. אני יודעת שעליי לענות ב"כן אדוני" על כל מה שאגיד הערב, אבל גם "כן, גבירתי" לאורחת שלנו. וכמה שזה קשה לי, אני אציית. היא נכנסת איתך, ושואלת אותי לשמי. "שש, גבירתי" אני עונה. ומה את אוהבת לקבל או לעשות כשפחה, היא שואלת. אני כולי במבוכה. לגמרי מגמגמת. ולגמרי לא רגילה לנחרצות שבקול שלה. אז נפלט לי משהו על קשירות וציות ועוד כמה דברים ושמחתי שקיבלתי הוראה ללקק את קצה הסנדל שלה. זו פעולה קלה יותר מלדבר. יש לה ריח של קוקוס והעור שלה חלק ונעים. היא מדברת איתי ועליי ומעליי, והמילים שלה ממלאות את החלל החשוך שלי. ואתה? אתה צופה מהצד. נהנה לראות אותי נכנעת לה. היא מורה לי לדבר רק איתה. לא לפנות אליך בכלל. אני מרגישה כל כך מתוחמת בריבוע שלי, ושכל מילה שלי נמדדת. היא מצליפה בי ואני מודה לה. מצליפה חזק. אתה נותן לנו להכיר. נכנס להתרחץ. כשאתה חוזר אני כבר מלקקת לה את ירך. מתקדמת לכיוון פנימה. אתה מורה לה לעמוד ולי להפשיט אותה עם השיניים בלבד. היא נעימה, והלשון שלי מתוודעת אל החזה, הבטן והרגליים שלה. מפשיטה אותה ומניחה תחתונים מיניאטוריים על פינת השטיח, כפי שהיא מורה לי.
אנחנו מתחככות, ואני מחפשת את הדרך אל הכוס שלה. בודקת ומוצאת שהוא חלק. אתה קורה לשתינו לענג אותך עכשיו. כל אחת במקום אחר. אני בקצות הבהונות של רגל ימין והיא שואבת את הזין שלך. אחר כך מתחלפות בינינו. היא מענגת אותך, ואני נצמדת אליה מאחור. בודקת את הישבן שלה עם הלשון. אני שומעת שאתה נהנה ממה שאתה רואה.
עכשיו אני מבקשת לראות. הניתוק הזה ממה שאתם עושים מתסכל אותי. אני גם רוצה להיות שותפה. לראות אותה. אתה מסכים ומאשר לי להוריד את כיסוי העיניים. אולי מבין אותי מעבר לתחנונים. אני מציצה בה והיא יפהפייה, הגבירה שלי. גוף ארכני, שזוף. ציצים חצופים, ופנים מקסימות.
אתה מורה לי לשכב על הגב, ולה לשבת לי על הפרצוף. אתה נהנה לראות אותי ככה. טועמת אותה. מטביעה את הפנים שלי במיצים שלה. אני שולחת לשון ובאמת טועמת. לוחצת על הדגדגן ומרגישה שהיא נהנית. הגוף שלה זז קדימה ואחורה. היא מבקשת ממך אישור לגמור, ומקבלת.
היא ואני מענגות אותך לסירוגין ואתה מעמיד אותנו כל אחת בתורה ומזיין בכוח. אתה אוהב לזיין כל חור שלי. אוהב להרגיש שיש לך כניסה לכל מקום שאתה רוצה. ובאמת יש לך. זו לא קלישאה או פנטזיה. זה באמת קורה. תודה אדון שלי.

אישה על עקבים גבוהים נכנסת לחדר. לפחות ככה נדמה לי. הרי כיסית לי את העיניים בכוונה. רצית שאשאר ככה - בלי לדעת, בלי ודאות, סימני שאלה במקום תשובות. אתה מכיר אותי. אני מקבלת ליטוף אל הלחי ומתיחה של הסנטר כלפי מעלה. היא בוחנת אותי. אני מרגישה את זה. היא מחמיאה לך, ואני מתמוגגת. אני מתכופפת אל הסנדל. מנשקת לה כפות הרגליים בין הרצועות. יהיא נעימה לי. יש משהו בעור של נשים שתמיד נעים לי בלשון. אני מטפסת. טועמת ומתנסה. אני כבר במעלה הירך. מרגישה את העגוליות שלה. נמשכת פלצד הפנימי. משהו מושך אותי לשם. לטעום אותה, לחדור למקום שלפני רגע לא היכרתי. התחתונים והמחוך מורדים ממנה. יש לי חשק להרגיש את הבטן הרכה, בלי לחפש מבעד לסרטים ותחרות. ובאמת הבטן שלה נעימה. רכה אבל לא רופסת. קטנה וגם נשית. בדרך אל המשולש שלה, אני מרגישה שהיא חלקה לגמרי. היא מטופחת. אני מצמידה שפתיים קודם ומרגישה את הבשרניות העדינה של המשולש. לשון לוחצ בעדינות על הדגדגן, והיא נושמת בכבדות. מחדירה לשון בין השפתיים. מרגישה אותה נעה אליי. משכיבה אותה על הגב. מפשקת אותה. אצבע אחת ממששת את הדגדגן שלה, והיא מתחילה לנוע. אצבע אחת, ועוד אחת ועוד. שלוש אצבעות נכנסות אליה פנימה, והאגודל ממשש את הדגדגן. היא גונחת עכשיו, כשהאצבע הרביעית בפנים. אבל לא סיימתי איתה. אני רוצה להרגיש אותה גומרת. ממש להרגיש. אני כבר מרגישה שיש לי שליטה עליה. הרטיבות הטבעית שלה מסככת לי את הדרך פנימה, ועד מהרה כל היד מחליקה אליה. היא עוטפת אותי. מתהדקת עליי. היד משפדת ומקבעת אותה לרצון שלי.היא גומרת עליי וסביבי. אני גימרתי אותה. כמה כוח יש לי ביד. זו היתה האורגזמה הראשונה שלי, הראשונה שיצרתי. וזו חוויה מדהימה. כמה חזקה אני מרגישה כשאתה מסיר ממני את הכיסוי ומחייך אליי בסיפוק.

את הבית שלנו בית רגיל עם גינה. מדמיינת איך אנשים עוברים ברחוב ולא יודעים מה אנחנו עושים מאחורי הגדר הירוקה. הם לא יודעים איך אני קמה בבוקר ומכינה לך שתיה ואת העיתון. הם לא יודעים איך אני מעירה את 2 השפחות שישנות למטה, ומורה להן להכין את עצמן לקראתך. הם גם לא מכירים את כלי האוכל שלהן - הכלים שמהם הן אוכלות את כל הארוחות שלהן. מדמיינת איך אתה מתעורר ועוד לפני שגמרת להתקלח, השתיים עשו כבר חוקן ונעמדו עם תחת מורם בפתח המכלאה שבנית להן. אתה יוצא אלינו בשביל הבדיקה היומית. אני מדווחת לך איך עבר עליהן הלילה ומה עליהן לעשות במהלך היום. הן לא פוצות פה. אפילו לא מסתכלות לך בעיניים. הן חפצים בלי שם ובלי זהות. אתה בודק את מלאכת הגילוח והניקיון האישי של כל אחת, ואני מענישה את מי שפספסה או שכחה לאסוף את השיער.
את העונש אתה קובע. כמובן. והעונש יתבצע לעיניך או בכלל לאחר שתלך לעבודה. לפעמים אתה אוהב להסתכל איך אני מצליפה בהן. איך אני מחנכת אותן לאהוב אותך.
אתה מתרווח בכורסה ובעוד אחת מוצצת לך, השניה עומדת על 4 וסופגת ממני כמה הצלפות שאתה מאשר. היא סופרת ומודה לי על העונש ועל החינוך, כי לכל טקס יש חוקים.
אני מדמיינת איך בלילה, לפני שאתה כולא אותן חזרה ומהדק את הקולרים שלהן לקיר, אתה מזיין אותי לעיניהן. אני גומרת רק ברשות ולאחר שמילאת אותי, אני מדמיינת כיצד נועלים את שתי הכלבות ויוצאים לארוחת ערב. אף אחד לא יודע מה השארנו בבית, בקומת המרתף, ואף אחד לא יודע מה קורה מאחורי הגדר הירוקה. רק אנחנו.

נכנסים לאוטו ואני בעיניים מכוסות. אבל לא לידך אני יושבת. אלא מאחור במטען.אני מקבלת מכשיר נייד ובקבוק שתייה. הנסיעה הזאת הולכת להיות ארוכה כנראה. טריקת דלת, ויצאנו. ריח דלק בחלל. עצרת למלא. הקולות מסביב מרוחקים אבל קרובים אליי להחריד. מישהו יפתח את התא שלי? מישהו יראה אותי? ממשיכים ללא עצירות. הרכב הדוהר ואני נחבטת בדפנות.
עצירה, והדלת נפתחת. נמשכת החוצה ומנסה ליישר את הבגדים ואת עצמי. אין בזה כל טעם, חוסר האונים שלי ברור לשנינו. ככה אתה אוהב אותי, מבולבלת, חסרת כיוון.
אתה מוביל אותי אל עץ. הכל מהודק ונקשר. האינטנסיביות של הקשירה לא קשורה בכלל למה שאתה מתכנן לעצמך בשעות הקרובות. אתה רוצה לנוח מהדרך. רוצה להכין לך קפה, להקשיב למוסיקה. אתה משאיר אותי מהודקת ואתה מתערסל לך בקרבת מקום כאילו יצאנו לפיקניק! התעייפתי. הץנוחה שבה השארת אותי מעייפת אותי. הזמן עובר ואין לי מושג מה השעה. אתה מתיר אותי לאחר מה שנדמה כנצח. ועכשיו אני יודעת שעליי לתת שירות. החבלים יורדים ממני, ואני צונחת אל האדמה. אדמת רגבים קשה, אבל לא אכפת לי. יש לי מנוחה לכמה דקות.
ושם, בין העצים ועל האדמה, אתה חודר אליי חזק. משכיח כל עייפות. מרגישה שיש לי תפקיד וזה ממלא אותי. אתה כל כך כוחני ואנחנו הופכים לגוף אחד. אתה מרפה רק לאחר שמילאת אותי. ליד הרכב אתה מצמיד אותי אל הזין שלך. הזין היפה הזה ממלא לי את הפה ואני מתרכזת בהנאה שלך. מזיינת את הזין שלך עם הלשון. כשאתה גומר אני מלקקת הכל. אין מצב שאתן לטיפה שלך ללכת לי לאיבוד.
בנסיעה חזרה, אני שמה ראש על הרגליים שלך ואת הזין מפנקת. משתעשעת להנאתי, להנאתך. אנחנו עסוקים, כל אחד בעניין שלו. אתה בנהיגה ואני במתן שירות. אנחנו סוד בנסיעה וזה מטריף לי את המחשבות. המנוע של המכונית מעצים את התחושה. המאמץ שלו הוא גם המאמץ שלי. שנינו משרתים את האדון.
בבית, אני מקבלת מקלחת בצינור. כמו כלבה או סוסה, או מה שאתה רוצה שאהיה. מתנקה מהדרך וממה שדבק בי, ומרגישה גאווה שאני תחתיך.