אז מה דעתך? הוא שאל. רוצה לנסות מחטים? למרות שעיניי היו מכוסות והייתי קשורה לצלב האקס, שמעתי שהוא מחייך. הוא אוהב לראות שאני מפחדת או מתלבטת או מהוססת. הפה שלי רצה לענות מיד לא! אבל התשובה הזו נשארה במעמקי הגרון. הדחף הזה לא לוותר, להתנסות, לחוות דברים חדשים ומעל לכל להוכיח את אומץ הלב שלי למאסטר הם אלה שעצרו את התשובה מלצאת לחלל החדר. אבל יחד עם זאת, גם לא הצלחתי לומר כן. הרכנתי ראש ולחשתי, כן, מאסטר. הוא קם אליי ליטף את החזה הכרוך בחבל וצבט קלות אתת הפטמה השמאלית. אני מת על הפטמות שלך, בייחוד את זה שהן בולטות ואומרות לי שלום בכל פעם שאני נוגע בהן. אם את רוצה לנסות, אני אשמח לתת לך את החוויה. תוכלי להוכיח לי עד כמה את מסורה גם באמצעות מחטים.
הוא סבב ונעלם בעומק החדר הסמוך. שמעתי אותו פורק, פותח ושולף קופסאות מהארון. לאחר כמה דקות חזר והניח לידי כמה חפצים. התחלתי לרעוד מרוב התרגשות. זה קורה לי לא פעם כשאני מוצאת את עצמי מגורה ממשהו ומוצפת אדרנלין. הלסת שלי רועדת, הידיים גם כן. זה בלתי נשלט וקצת מביך. ברגעים שבהם אני רוצה לשקף שלטה עצמית ואיפוק, דווקא אז הגוף שלי בוגד בי ומשדר פחדים כמוסים.
הייתי רוצה שתראי מה אני עושה, אבל יש לי תחושה שדווקא מניעת חושים תעצים את החוויה עבורך. אני מעוניין לראות איך תגיבי לכאב ואיך תספגי אותו. את לא צריכה לראות בשביל זה, הוסיף. מטלית קרה ורטובה משחה אלכוהול על הפטמות שלי. זה באמת קורה, חשבתי. מה שרציתי שיקרה כל כך הרבה זמן, אבל מעולם לא אזרתי אומץ לבקש. ברור שרציתי ופנטזתי על זה. זה סוג של סשן שיש בו מינימליזם וניקיון שתמיד מעוררים לי את הדמיון. איך עצם כל כך קטן שחודר את הבשר יכול לגרום לנשלטת ולשולט לחוות משהו אינטימי ואינטנסיבי כל כך, בלי כל הרעש והצלצולים של סשן הצלפות, שעווה וכל השאר.
מוכנה? הוא בדק וצבט את אחת הפטמות. לא בשביל להפיק כאב, אלא כדי שתבלוט החוצה באופן מקסימלי. ידעתי את זה באינספור סשנים שבהם צפיתי, כשערכנו פליי פרטיז עם חברים. מאסטר תמיד בדק את הכשירות הנפשית של הקרבן שלו, לפני שהתחיל והיה לו חשוב להתחיל כשהנשלטת מאופסת ולא היסטרית. הנהנתי לחיוב, כי לא הצלחתי להגות מילה ואז הרגשתי את הדקירה.
הפחד שלך הוא יותר בראש שלך, הוא אמר, בעוד הוא שלף מחט נוספת והחדיר גם אותה. המחשבה שעצם פולשני חודר את העור שלך באבר רגיש כמו הפטמה שלך, מעורר בך פחד תהומי שאינו בהכרח נגרם מכאב באמת. בשלב הזה, יכולתי רק להנהן ולנשום מהר, כי לא היה סיכוי שאצליח לענות או לדבר בכלל. הרגשתי שחם לי ואגלי זעה קטנים הצטברו לי על המצח. מחט שלישית מצאה לעצמה מקום על הפטמה שלי וחשתי מעין בערה. פרץ האדרנלין שאת חשה כרגע הוא טבעי לגמרי, אמר מאסטר. אל תנסי לשלוט בגוף שלך, תני לו להגיב באופן טבעי למה שאת מרגישה. המילים האלה הרגיעו אותי קצת. מאסטר כבר ראה הכול ואי אפשר להפתיע אותו בהרבה. הביטחון שהוא השרה עליי בסשנים אחרים, חיזק אותי גם עכשיו.
אצבעות חמות ליטפו את הלחי שלי. מעין נחמה באמצע מערבולת רגשות והתרגשות כללית. המגע הזה אפשר לי לנשום עמוק ולצופת לבאות. בלי אזהרה, אצבעות חמות ניגשו אל בין הרגליים שלי ומיששו את הבשר. את רטובה, כלבה, הוא חייך בסיפוק. יכול להיות שזה מגרה אותך? כן, מאסטר, עניתי בלחש. מאסטר לקח את הוויברטור החשמלי והצמיד אותו אל הכוס שלי. הגירוי כבר היה שם והוויברטור רק העצים אותו. הרגשתי שאני גומרת עוד שנייה ולכן ביקשתי, מאסטר, תיתן לי אישור לגמור? אני יודעת שאסור לי לעולם לגמור בלי אישור וזו שאלה מותנית. לא, כלבה. את לא גומרת עדיין ואולי בכלל לא. עצרתי את הגמירה אוטומטית, כמו חיילת. מתחתי את הגוף עד כמה שניתן והתרכזתי בקול של מאסטר. מאסטר חזר לפשפש באביזרים שלו וצבט לי את הפטמה השנייה. את מוכנה לצד שני? שאל, כאילו מתוך איזו טקסיות. גם אם לא הייתי בטוחה בזה, הוא היה מתקדם. יד מיומנת אחזה בפטמה ומחט שורפת דקרה את הבשר. הפעם זה כאב מאוד. אולי יש לי פטמה אחת רגישה יותר או שההפסקה המתודית שעשה בין שני הצדדים אפשרה לי להירגע ולאדרנלין להתפוגג מעט. מכל מקום, הפעם נפלטה לי צעקה. לא צקעה רמה, אבל היא ברחה לי. מעט השליטה העצמית עוד הייתה לי קודם, התפוגגה וברחה לי. מאסטר לא התרגש והמשיך לדקור. עוד מחט ועוד אחת. ספרתי שש בסך הכול.
את רוצה לראות את התכשיטים שלך? שאל ואני לא הייתי בטוחה שאני אכן רוצה לראות. יש הבדל גדול בין לדמיין את העניין לבין ממש לראות את המחטים שקרעו את הבשר. אבל מאסטר לא חיכה לתשובה. זו הייתה וב מעין טקסיות שאהב - לשאול לפני שהוא מבצע. כאילו שיש לי בכלל ברירה... מאסטר הסיר את כיסוי העיניים ביד אחת וביד השנייה החדיר שוב אצבעות לכוס. השילוב הזה בין הגילוי לגירוי היה חזק. השכל לא הספיק לעבד את מה שאני רואה ובבת אחת הרגשתי את האורגזמה שחיכתה בבטני מתעגלת בי ועומדת לפרוץ. הכול קרה יחד.
הסתכלתי על המחטים שעיטרו את הפטמות בסדר מופתי ברווחים מדודים, כמו זרים קטנים של קוצים חדים ובאותו רגע של כמעט חולשה ורפיון, מאסטר לחש לי, תגמרי עכשיו. התמסרתי לקול שלו ובלי לבזבז זמן שחררתי אותה. כל הגוף שלי רעד, למרות שהיה נתון עוד באזיקים. מאסטר ציווה עליי להימתח ולא לזוז בעוד הוא שלף את המחטים אחת אחת ממקומן. הוא נתן לי ליפול לרצפה רק לאחר שחיטא את המקום. כל הגוף שלי היה שלולית. ספייס מטורף. מאסטר פרס שטיח קטן על הרצפה והורה לי להתמקם עליו. עצמתי עיניים והתחושה הייתה מדהימה.
