מגלה שקשה לצאת לדייט
עם מישהו ונילי.
השיחה זורמת
גם המבטים.
נגיעות קטנות
חיוכים, צחקוקים.
מרגישה נורמלית.
המסעדה נסגרת
ישבנו יותר מדי
ללוות אותך לאוטו או
שבא לך לעלות?
נשיקות על הספה
הוא מגשש את דרכו
מתחת לסוודר.
הקצב איטי לי מדי,
הרי ברור לאן זה מתקדם.
בוא נלך למיטה, יותר נוח.
הוא מעליי
מתפשטים
מכנסיים
גרביים
חזיה.
נמאס לי להתנשק,
משחילה את היד בין שנינו
לתפוס ולשחק.
אומר לי לא למהר
"אפשר לרדת לך?"
איזו שאלה...
מנשק את דרכו למטה
אבל אין סיכוי לגמור מהלשון.
תורי?
גניחות שנמשכות
מעט מדי זמן
והוא מזיז אותי
כדי לשים קונדום.
הוא עדין במגע
כל כך עדין
שאני לא מרגישה כלום.
רוצה לבקש
שינשוך
שיחנוק
שייקח.
אבל הוא רגיל,
וגם הזיון.
מחובקים במיטה
אחרי שהוא גמר בצעקות של וואו.
"אז לא הבנתי, נהנית?"
אני צוחקת, התחרשתי באוזן אחת.
לרגע לא הייתי קרובה לגמור.
בדרך הביתה שואלת את עצמי
אם זה כל מה שיש.
אבל הוא חמוד,
אי אפשר לשפוט מפעם אחת.
לפחות החמיא שמוצצת מדהים...
