אה כן, אתם (עדיין) לא מכירים את הקטע הזה שלי אבל... ישו זה הכינוי שנתתי למדריך היוגה בחדר הכושר שאני מתאמן בו.
ככה אני מחלק כינויים לאנשים, לפחות ביני לבין עצמי.
יש את ישו (מדריך יוגה מאד רגוע עם שיער ארוך), יש את קליאופטרה (בחורה עם תספורת שמזכירה אותה), ועוד המון כינויים אחרים לאנשים סביבי.
פשוט תמיד יותר נוח לי לזכור אותם ככה.
אני בד"כ זוכר טוב יותר פנים, אופי, וגוון של אנרגיה מאשר שמות.
אז כל אדם בחיי לפני שמקבל את שמו האמיתי אצלי, מקבל תווית שמתאימה לדבר הראשון שקופץ לי במוח כשאני רואה אותו.
נחזור לסיפור; הויכוח שלי עם ישו היה על... תדרים במוח. (איך מתאים לי נכון?)
הוא דיבר על "להשיג שלווה"
אני אמרתי שמה שהוא מציע זה לא שלווה, זה רוגע ואני אפילו יכול להוכיח לו את זה אמפירית.
הוא לא הבין את ההבדל.
אז הסברתי לו (על תדרים במוח), ואז גם הוא הסביר לי (על התאוריות המיסטיות שהביא מהודו), וביחד הגענו למסקנה מעניינת, ששנינו לא מבינים\בטוחים בעצמנו, ולכך נדרש לבדוק את זה.
אחד מהצעצועים שרכשתי לעצמי במהלך השנים הוא מכשיר EEG, , זאת כמובן הגרסה החדשה, לי יש גרסה קודמת.
בגדול המכשיר יכול למדוד את התדרים החשמליים במוח, זה מעניין... אפילו אפשר להזיז כדור על המסך דרך המחשבה, אפשר לעבוד על רמות ריכוז שלא הכרתם ועוד דברים רבים אחרים.
אבל מספיק עם "פיטש המכירה" של המכשיר המדהים הזה, רק אספר לכם שאני ומלאך שחור בדקנו את התדרים במוח בכל מיני סיטואציות (כולל סקס)
בכל אופן המוח שלנו עובד ונמדד בתדרים חשמליים. (לפחות בתקופתנו עד שימציאו משהו חדש, או שירדו לרבדים נמוכים יותר)
במקור היה אפשר למדוד את התדרים האלה דרך מכשיר EEG שיש בבתי חולים, מכשיר מסורבל עם אלקטרודות על הראש, רק שכיום הטכנולוגיה התמזערה ומגיעה לכל בית בכמה גרושים.
אז... כדי לסגור לכם את הפינה הזאת - בני אדם מייצרים חמישה סוגים של גלי מוח, מהמהיר ביותר לאיטי ביותר:
גמא (40 הרץ ומעלה): מצב של ריכוז עליון, פלאו, יצירתיות שיא.
בטא (12-30 הרץ): המצב הרגיל שלנו במהלך היום, מתעוררים, חושבים, פותרים בעיות, רבים, מתעצבנים, כותבים פוסט... רוב האנשים מבלים שם את רוב חייהם.
אלפא (8-12 הרץ): רגיעה, הגוף נינוח, המחשבות מאטות, אבל אתם עדיין מחוברים למה שקורה מסביב.
תטא (4-8 הרץ): שלווה עמוקה. בין ערות לשינה. גישה לתת-מודע. תחושת שלמות עם הסביבה. זה המצב של מדיטציה עמוקה.
דלתא (0.5-4 הרץ): שינה עמוקה. אין חלומות, אין מודעות, רק התאוששות.
חשוב להבין שבסרקולוציה מאד ספציפית של תדרים המוח יכול ליצור תאי מוח חדשים, בסרקולוציה אחרת הוא שורף תאי מוח קיימים.
נחזור לסיפור שלנו; ישו טען שמה שהוא מציע ביוגה זו "שלווה"
אני הסברתי לו שזה לא מדויק.
רוב האנשים שעושים יוגה למשך שעה לא מגיעים לתטא.
הם מגיעים לאלפא.
הם נכנסים לרגיעה, מורידים את הקצב, נושמים עמוק, ויוצאים מהשיעור עם תחושה טובה.
אבל זה לא שלווה.
זה רוגע.
ומה ההבדל? פשוט מאוד.
רוגע זה מה שאתה מרגיש כשהבעיה נעלמת.
מישהו צעק עליך, ועכשיו הוא לא צועק.
החיים היו בלגן, ועכשיו אתה במקום שקט.
עבדת קשה כל היום, ועכשיו אתה בבית.
הגוף מרגיש רגוע, המחשבות מאטות, ואתה במצב אלפא.
אבל זה מותנה בנסיבות.
אם הבעיה תחזור, הרוגע ייעלם.
אם הבן זוג ייכנס הביתה ויצעק עליך עכשיו, האלפא מתפוצץ ואתה חוזר לבטא תוך 3 שניות.
הרוגע לא שלך באמת.
הוא של הנסיבות.
שלווה זה מה שאתה מרגיש למרות שהבעיה קיימת, זה דבר קבוע.
מישהו צועק עליך עכשיו, ואתה עדיין שלו.
החיים בלגן, ואתה בשקט פנימי.
יש משבר בעבודה, ואתה לא איבדת את עצמך.
השלווה הזו לא תלויה במה שקורה בחוץ, היא תלויה במה שקורה בפנים...
שלווה זה תטא, ותטא זה מצב מולד, מבנה מוח, מבנה אישיות.
ואם אין את זה לאנשים (וכל כך הרבה אנשים הכרתי שחרדה היא דבר קבוע אצלהם ועשו\ניסו יוגה) אז רובם לא יכולים להגיע לזה בלי שנים של תרגול, אם בכלל.
ואז ישו, שגם הוא לומד את הדברים האלה רק לא בצורה אמפירית, אמר משהו חכם: "אז למה אני מציע ליוגה? אם אני יודע שרוב האנשים פה לא יגיעו לתטא? ברור שהם מגיעים לתטא!"
(רק לציין שמי שאומר אני לא חושב, אני יודע.... לדעתי סגור לרעיונות או גילויים חדשים)
ועניתי לו: "כי רוגע הוא השלב הראשון - בלי אלפא אין תטא, אתה מלמד אותם להגיע לאלפא, חלקם בסוף ימצאו את הדרך לתטא לבד, אי אפשר ללמד תטא, אפשר לכוון לתטא"
מפה לשם, אני הולך להביא לו את מכשיר ה EEG שלי לשבוע, הוא ימדוד את עצמו, הוא ימדוד תלמידים וכמובן ישמור את המדידות (הכל בטלפון),
וכך נראה אם הוא מגיע לתטא ואם אנשים שהוא מלמד באופן קבוע מצליחים להגיע לתטא. (אם הם נשארים באלפא ניצחתי בויכוח, אם הם יורדים לתטא הפסדתי)
יהיה מעניין.
מסתבר שמדיטציה מאריכה את הטלומרים: