שאריות של החיים

מזעזע לקרוא (ולצפות בסרטון) על המשפחה שניספתה בתאונת הדרכים בירידה לטבריה לאחר שאיבדו את הבלמים.

זה מזכיר לי מקרה מאד דומה שקרה לי, רק שאני בזמנו יצאתי מזה איך שהיא.
זה היה לפני 15, כשהייתי בערך בן 19 - חייל בצבא, אז היתה לי סובארו 82 צבע ב'ז (פשע - ככה נהגנו לקרוא לה) 1300 DL ידנית על חריטה במנוע.
ירדנו שלוש מכוניות לטבריה כל מכונית עמוסה בחברים, בירידה עצמה של טבריה כבר לפני הסיבוב איבדתי את הבלמים, הייתי בערך ב- 120 קמש.

כשקלטתי את הריח השרוף של הבלמים ושהרכב לא מאט הבנתי את הבעיה והגבתי ישר, התחלתי לבלום עם ההילוכים,
במקביל התקשרתי לחבר ברכב אחר ואמרתי לו שיעקוף אותי ויתחיל לבלום לפניי לאט לאט, וכך היה.

אני התחלתי להוריד הילוכים ולהעלות את המנוע לתורים גבוהים מאד ובמקביל הוא בלם לפני ופגוש התחיל לגעת בפגוש ( למי שיודע לסובארו היה פגוש מברזל)
וככה בסופו של דבר הצלחתי לבלום סופית בתוך תחנת המשטרה של טבריה שנמצאת בצד ימין של הירידה (מזל שהשער שלהם היה פתוח)

שפכנו כמות מים רצינית על הברקסים מהממטרות של התחנה, חיכנו שעה ושבדקתי שוב, הברקסים עבדו.
וככה המשכנו את הירידה לכנרת, באיטיות ובביטחון,
למחרת נסעתי הביתה לאט עם כמה שפחות בלימות, וכמובן ביקרתי במוסך ביום למחרת.

חוויה שכזאת.