ירחם עליי השם שיעמיד אותי בצילו, שיגן עליי מהרע שיאהב את בתו הקטנה.
כמה ייחלתי שתתפוס נשמתי ,
תסובב אותה תמעך אותה תזיין אותה תגמור בה תצליף בה תקרע אותה תחבר אותי תפסל אותה תגמור אתה תאהב אותה תשתף אותה תשטוף אותה תלבין אותה תשכלל אותה תגמיר אותה תלטף אותי תפזר אותה אני לא יכולה להפסיק איך הפסקתי?
הילוליי רצונותיי ממשיכים להתהלל באוויר ולעולם לא אזכה בגבר שבגברים שיידע איך לתפוס אותי מהביצים.
אני גסה הא? תתמודדו זונות.
זו אני.
תראו מה השעה ומחר יש לי בסיס .. אני מעשנת בשרשרת ואני במחזור כבר שבועיים.
אני גסה הא? תתמודדו.
בא לי שיתפוס אותי מהפנים ויזיין לי את הפה ויחנוק אותי ויכחיל אותי ואני אפחד.
ואני ארביץ לו עם ידיי והוא לא יפסיק.
ואני אשרוט אותו עם ציפורניי והוא לא יפסיק.
ואני אנשך אותו באיברו והוא לא יפסיק.
והוא ידמם.
וימשיך לזיין את הפה שלי ושיניי ישרטו אותו כמו מגרפה על אדמה יבשה,
והוא יצרח מכאב וימשיך לזיין לי את הפה,
והדם שלו ינזל לי לתוך הריאות ואני אחנק ואקיא ואבלע את זה שוב.
והוא ימשיך ולא יפסיק עד שארגיש מסוחררת ולאט לאט אני אראה שחור ופתאם אראה את הלא נודע..
ואז אתעורר ואכתוב על זה פוסט.
לסגור את הכל.
עצוב, וטוב לו.
המוזיקה דרמטית מידי,
מילותיי משתדלות מעל ומעבר.
מעשיי לא נתנו כלום למעשה,
הם כלל לא קיימים.
צדקנית,
כפויות טובה,
חופרת,מתחסדת,
שרמוטת הגמירות,
נצלנית הזרגים שחיפשה לה תשובות בין וותיקים וסוטים.
זו אני אדוניי היקרים זו שבוחנת אתכם ולעולם לא תתמסר לאף אחד מכם.
לא מוצאת את האחד שארצה להתמסר לו.
התמסרות לעיתים אינה קשורה לשליטה.
ואני לא אתמסר לעולם,לאף אחד-זה גורלי.
פעם אחת יחידה בחיי התמסרתי וזהו גזר דיני .
אני:
אנ'י החתלתולה,האישה, הלוחמת, השמנה, הסקסית, החטובה, היפה, הנדירה fuck it אני שפחה !
שפחת יסוריי , נעים להכירכם צופיי היקרים מהיום והילך שמי יילך מאחוריי שמי יילך בצללים ורק אני אהיה כאן לכבודכם ולמענכם.
על מי אני עובדת? נולדתי למעני.
&feature=grec_index
אין מילים לומר,
או לשיר,
לדקלם ,
לנאום..
לכתוב.
דבר אחד נשאר כאן
לצערי לא אוכל לתאר זאת בפניכם.
רק מוחי המעוות מבין-
אתה חושב שאתה קולט,
מנסה להרגיע וללטף.
בא לי לתפוס את ראשך ולדפוק שוב ושוב בקיר הגבס שבחדרך.
אני עוצרת את עצמי.
מעשנת בשרשרת קופסא של גמל.
(בטח אם תקרא את שכתבתי- לא תענה יותר ולא תתקשר,
אז יודע מה? אולי עדיף ככה)
שולט שנשוי לאישתו מדרבן בי תשוקה לכתיבה,
אך ליבי מקיא רגשות במילים החוצה
וזה לא כישרון ולא ידע.
זו רוח אלוהים שמגמגמת בגרוני.
התשובה תגיע אליי ביום מן הימים,
ועד אז אדע ללמוד את כל הסבל שאוכל.
עד אז, אדע לעוף למקומות חשוכים ונמוכים ככל שאצליח.
ואולי זו תשומת הלב שאני נותנת לעצמי שמדרבנת את עצמי לעצב,
מי יודע.
אני יודעת, וזה בעצם בכלל לא משנה, כי אני אתן לעצמי את כל הצומי שבעולם.
ואף אחד לא יוכל לומר לי על זה שום דבר.
אז אני נוחרת והוא מחבק אותי,
ויכול להיות שזה הגנן שמפריע לו לישון עכשיו אבל בנינו אלה הנחירות שלי שמפריעות לו יותר.
ואני מטיחה בו חרמנות של כמעט 20 שנה,
ואני לא מסופקת-קשה לספק זונה מובטלת.
והוא חתיכת גיטריסט פורט על גופי ונשמתי רוטטת מבפנים החוצה.
והמלאכים בוכים אבוי, כמה הם בוכים-
דמעות של מלאכים הן המלוחות ביותר.
מזמורים מתנגנים בחדר,
ברקע מוזיקה של אמנים.
מזמורים מתנגנים והם המרכז,
מזמוריי צופיי היקרים-
מזמוריי שזימרתי כל חיי..
ולא אשאיר אחריי דבר מלבד כמה זאבים חרמנים.
חשקו בגופי,
ואני חשקתי באהבה שלא הצלחתי להשיג.
אני כותבת באתר הזימה הישראלי הכי סוטה שיש,
ומצפה למצוא הבנה לתום לעצב לכאב לשחיקות שאני חווה יום יום.
מצפה לקבל מענה אלוהי ,
והאמת שאלוהים לא מפסיק לדבר איתי.
בגלל זה עזבו אותי לא מעט.
אלוהים אוהב את הילדה הקטנה והחרמנית שלו,
אז שרק יענה לי אם לא רצה שאעשה את כל מעשיי הסדום האלה,
למה ברא אותי עם יצר חזק כל כך?
אני שוב מאחרת לכלום,
יש לי עוד זמן לקפה אם מחשיבים את הזמן שהתפנה בין רכבת לרכבת.
ואתה בקרון מדמיינת שתהיה כאן,
אתה כאן?
אני שם ?
איפה אנחנו ?
מי אתה?
אני בחלום צלול כל חיי.
ואני כל כך בנאלית ומפגרת,
מתאהבת בילד ?
אתה יישן אצלי ואנחנו מדברים יומיים שלמים בלי זמן שתיקה,
בזמני השתיקה אנחנו שותקים מחשבות.
אתה כלבלב?
כלבלב מניאק ..
ובמושגים של אותיסט אתה אתאיסט,
ובמושגים של דתי אתה מאמין בן מאמין,
ואני מאמינה בת מאמינה שנולדה עם יצר ותשוקה שלא נדע.
ואני ?
אני אני אני אני אני אני אני,
אני רוצה אותך נכון,
שתדע לומר תמיד מה שארצה לשמוע, וזה לא תמיד מה שרציתי לשמוע לפעמים אני רוצה לשמוע את מה שלא רציתי לשמוע.
ואתה יודע תמיד לומר מה שצריך לומר ותמיד לומר מה שלא צריך לומר.
ואני סומרת ממך ?
לא נכון.
אתה לידי ואני חושבת עליך ,
אין פה אף אחד אחר חוץ ממך.
הבעיה היא שאתה מסוג הגברים שלעולם לא חושקים בי מעבר ..
אתם חושקים ועוד איך חושקים וזו בדיוק הבעיה שלי.
אוהבת ילדים רעים,
הבעיה שגם אני ילדה רעה,
סוג של תמימה מחורפנת.
מים שקטים חודרים עמוק -
הבעיה שהם חודרים לנשמתי ומחלחלים בה עם השנים יותר ויותר,
ומטביעים את נשמתי בקצב רצחני ואכזרי.
זה כמו שנשמתי נעתקת ממני,
נשימתי מגמגמת במשך 20 שנה.
כמו שק חבטות,
הם חושבים שאני אציל אותם מהסבל-
שנועדתי לספק את יצרם המלוכלך..
מגיעים אליי ואני רק רציתי להתענג במגע אנושי,
לדבר שתיקות ולשתוק כאבים.
הם מחפשים לשמוע את חרמנותי,
מחפשים לגעת בבשרי ונשמתי מהדהדת בחדרי ואני מתעלמת ממנה.
הם אפילו יותר.
הם נופלים עליי כמו מטאורים מחפשים את לשוני המפזזת לאיברם הזקוף ,
נופלים עליי ומחפשים את חרמנותי בעיניי.
עיניי טורפות אותם וזאת רק מתי שארצה בכך.
אם נתתם לי זין אל תצפו לקבל משהו אחר.
ואתה, כשאתה ה גם מבלי לקבל שום דבר,
בנאלי לעזאזל כמה בנאלי זה נשמע
אני מאוהבת בך אבל לא רוצה אותך לידי.
לא רוצה אף אחד,
אתם זונות כולכם תזדיינו מהחיים המזדיינים האלה שלי.
&NR=1