לפני 4 שנים. 4 במאי 2020 בשעה 13:24
כמה שבועות בבית, של חופש אמיתי. כמעט בלי לחשוב על העסק, בלי בן זוג, בלי מסעדות שצריך לבחור מביניהם.
סשן אחד נהדר, שהזכיר לי כמה אני צריכה את זה, כמה זה מרגיע אותי.
אתמול חזרתי. קריעת תחת. ישיבות, החלטות, כעסים, משיכות חבל לכאן ולכאן, קרבות אגו. מה לעשות, עוד אישה איתי בהנהלה והיתר גברים.
היום כבר היה שקט יותר. ההחלטות נפלו אתמול, היום מתחילים לעבוד. יש לי צוות מנהלים טוב, הכניסה חזרה לשגרה תעבור חלק.
אבל אני חייבת שחרור לחצים. ואני יודעת בדיוק מה אני צריכה.
שולחת לו ווטסאפ.
