לפני 3 שנים. 14 באפריל 2021 בשעה 16:31
וכאילו במטה קסמים, כולנו צריכים לשמוח. כן, גם אני. מילא אני, גם ההורים שלי.
מישהו באמת חושב שזה יכול לעבוד ככה? אולי ראש הממשלה שלנו יכול להתאבל על אחיו בבוקר ולצאת לחגוג בערב.
אני לא. להורים שלי זה לוקח עוד שבוע בערך להתאפס על עצמם.
אולי מחר אצטרף ל"על האש" שמארגנים חברים קרובים, אוכל, אשתה ואולי ארקוד אבל שמחה?
לא הגיע הזמן לחבר את שני ימי האבל הלאומיים שלנו? את יום השואה הזכרון לחללי הגרמנים ואת יום הזכרון לחללי הערבים ליום אחד. ולהרחיק את הימים האלו לצד השני הכי רחוק שיש מיום העצמאות?
הם באמת לא מבינים שהצפירה ביום השואה והגבורה קורעת גם לנו את הנשמה ואחרי כמה ימים שוב צפירה בלילה ושוב בבוקר.
טוב, פרקתי. עוד מעט יום הזכרון נשכח ומתחיל יום העצמאות.