הרבה שואלים אותי אם הכל אמיתי. ובכן...
הסיפור הבא הוא הסיפור היחידי שהאמת היחידה מאחוריו הוא שזוהי באמת פנזיה. אני מוצא את עצמי קורא לא מעט ספרות זימה ובה מצבים של התגלות במקום ציבורי. כתבתי כבר על מצבים אמיתיים כאלה ויש עוד עליהם אכתוב בעתיד. הסיבה שאני משתף בפנטזיה הזאת היא שאני מאמין שהיא מציגה פן חשוב במהות הכניעות שלי.
ברכבת זה התחיל גרוע. יום ראשון בבוקר, תחנת תל אביב מרכז... איזה בן אדם שפוי נוסע לבאר שבע ביום ראשון בבוקר? לא היתה לי ברירה, הייתי חייב להגיע לישיבה באוניסברסיטה. הרציף היה מלא חיילים, חיילות, קיטבקים, בקושי היה מקום לדרוך. רעש, רמקולי הקריזה ממלמלים את ההודעות הנדושות שלהן באותו קול חסר צבע - פעם אישה, פעם איש... ילד קטן צורח ואמא נואשת מנסה להרגיע, דיילים מנסים לפזר את האנשים שלא יעברו את הקו הצהוב, רכבות מגיעות, רכבות יוצאות... בלגאן. כשהגיעה הרכבת, לא האמנתי שאצליח להיכנס.. ערימת אנשים ליד הדלתות, אנשים מנסים לפלס לעצמם דרך החוצה מן הקרונות, מספר כפול של אנשים מנסה להכנס, כולם דוחפים... הדיילים ממש דוחפים אנשים פנימה כדי שאפשר יהיה לסגור את הדלתות. אני בפנים. לחץ עצום של אנשים דוחק אותי אל פנים הקרון, ברור שאין מקום לשבת. אני מוצא את עצמי לחוץ בין אנשים עם הפנים לחלון ללא יכולת לזוז. לחוץ בין החלון לקיר, בפינה ואנשים לוחצים אותי מאחור. בלי יכולת לזוז. אני מתחיל לעכל את העובדה שזה יהיה המצב לפחות עד התחנה הבאה, אז אני מקווה ירדו חיילים שמשרתים בקרייה. הכרוז מודיע שהרכבת נכנסת לתחנת השלום. הדלתות נפתחות, אני מצפה שהלחץ ישתחרר קמעה - מאומה. הלחץ רק גובר. גם בתחנת ההגנה לא משתחרר הלחץ ואני מבין עם יציאת הרכבת שזה יהיה המצב עד רמלה לפחות.
מתחיל להיות מודע ללחץ שאני מרגיש מאחורה. משהו קשה נלחץ לאחורי. אני מנסה להזיז מעט את הישבן בכדי לשחרר או להקטין את הלחץ ולא קורה כלום. אני מנסה להושיט יד אחורה ולהזיז את מה ששם ומרגיש פתאום שאני נוגע במכנסיים של מי שנלחץ אלי מאחור. פתאום אני מבין מה זה. זה שמאחורי, ואני לא יכול אפילו להסתובב לראות מיהוא, נלחץ אלי במלוא זקפתו. הלב מחסיר פעימה. אני מנסה לזוז, לשנות מצב - כלום. הלחץ אפילו גובר. בחיים, אבל בחיים, לא הייתי במצב כזה עם גבר. מעולם לא פינטזתי על מין עם גברים, מעולם לא התנסיתי אפילו באוננות משותפת עם חברים סקרניים... הוא עושה את זה בכוונה? הוא מבין שאני מרגיש את הזיין הקשה שלו מתחכך באחורי? עוד אני מנסה להבין איך להגיב, אני מרגיש יד מלטפת לי את הירך. תחושת חרדה מציפה אותי - מה קורה פה? אני חייב להגיב, אם לא הוא יפרש את זה כהסכמה... אבל זה נעים כל כך... אני רוצה שזה ימשך? מה אני הומו? אני מחליט להגיב ולדחות את ידו, מושיט את ידי אחורה ונתקל במשהו חם, ערום... הוא ניצל את מצב הלחץ, אף אחד לא רואה, והוציא את הזין שלו מהמכנסיים.
היד שלי נרתעת כאילו נשכה נחש, אבל כאילו עם אנרגיות משלה, מנותקת לחלוטין מהחרדות שלי, מתשדירי האזהרה והדחייה של המוח, חוזרת לשם, לגעת. אני מרגיש אותו, ונוגע יותר. היד מלטפת בפעם הראשונה זין שאיננו שלי. הוא חם כל כך, קשה כל כך, ארוך כל כך. הוא מגיב, תופס את ידי ומהדק אותה על ראש הזין שלו. אני מרגיש לחלוחית ואינני נרתע לתדהמתי. אני מלטף ומרגיש את החור, את רכות הכיפה.. הלב שלי דופק בעוצמה שטרם חשתי. אני לא מאמין שאני משתוקק כל כך... אני מרגיש את ידו מרפה מעל ידי, אני ממשיך בליטופים, היד שלו עוברת לקדמת מכנסיי. אני חושב שאולי הוא מתכוון ללטף לי את הזין ומתרגש יותר, אבל לא... הוא מתעסק בחגורה שלי ומשחרר את האבזם... אני רועד מהתרגשות כמו שמעולם לא רעדתי. החגורה נפתחת והוא משחרר את הכפתור ומוריד את הרוכסן, אני עומד ברכבת עם מכנסיים פתוחים. הוא מתחיל לדחוף את המכנסיים שלי ואת התחתונים כלפי מטה. המוח מסרב להגיב... כל תגובה הגיונית היתה לעצור, אבל הגוף לא מרשה למוח להגיב. הלב לא מרשה למוח להגיב. אני מרגיש את התחתונים והמכנסיים על הברכיים. אני לחוץ בין החלון לקיר בפינה, לחוץ בין אנשים, עומד חצי ערום ומאחורי גבר עם זין בחוץ.
אני מרגיש את היד שלו נעה אחורה וחודרת אל בין כריות העכוז. אני מרגיש אצבע שלו על פי הטבעת שלי. איזו תחושה... אני ממש לא מסוגל לעכל כמה אני רוצה אותו. הוא מנסה להחדיר את האצבע, אבל אין דרך, אני יבש מידי. אני מרגיש את האצבע שלו עוזבת את החור ונבעת... הוא הולך להיכנע? לא, פתאום אני מרגיש את האצבע על פני, על שפתי... חודרת לפי... זו האצבע שהיתה בפתח החור שלי? הוא מכניס לי אותה לפה עכשיו? הההתרגשות גואה... אני מלקק את האצבע בלהיטות. לא מרגיש שום טעם. מרטיב אותה היטב. הוא מחזיר את האצבע לחור ומתחיל להפעיל לחץ, אני מרגיש איך החור נכנע ומתחיל לקבל אותה פנימה.. פרק אחד, פרק שני... לא כואב, נעים, מרגש... מדהים... שוב האצבע עוזבת את החור והפעם אני מרגיש שתי אצבעות רטובות מחדירות רוק שלו פנימה, עמוק.. תחוושה מדהימה... עוד פעם ועוד רוק, שלוש אצבעות... קצת שורף. האצבעות מפנות את החור ואני מרגיש את ראש הזין שלו מנסה לחדור. מתחיל כאב, אני נאנח... הוא עוצר, אני נבהל ומפעיל לחץ אחורה, מנסה להיפתח... הכאב גדול מנשוא, אבל אני לא מוותר... אני חייב אותו בפנים. אני מרגיש את ידיו אוחזות במותני, דחיפה חזקה, אני מרגיש שאני נקרע כמעט והוא בפנים. כל הראש שלו בפנים. כואב... הוא מפסיק ונותן לי להתרגל... שורף אבל הולך ונרגע... אני מרגיש איך הוא מעמיק והולך... אני פתאום מבין... גבר מזיין אותי. גבר מזיין אותי ברכבת, בין אנשים ואני בשיא של ריגושים שלא הכרתי... הוא מתחיל לנוע קדימה ואחורה. אני מבין שלא יכול להיות שאנשים לא יבחינו בתנועה. נראה שלא מעניין אותו. הוא ממשיך... פנימה והחוצה פנימה והחוצה... התחושה מדהימה. אני פשוט מרגיש בעננים... כל כך טוב, כל כך מרגש... הוא מתקשח וגומר. אני מרגיש אותו יוצא מתוכי, עוזר לי להרים את התחתונים והמכנסיים ולסגור את החגורה. רמלה. הדלת נפתחת. אני מרגיש שאני מאבד אותו... אני שולח יד לעצור אותו, לבקש מספר טלפון, אני לא מצליח להגיע אליו, אנשים יוצאים ונכנסים ודוחפים...
אני פתאום מתעורר רטוב מזעה קרה, רטוב מעוד משהו, שם למטה...
אני יודע שזה יקרה. אני יודע שאיפה שהוא, מתי שהוא, מישהו יפתח אותי...