לפני 14 שנים. 27 באוקטובר 2010 בשעה 9:16
אחרי שעות של טרחה, כל מה שהייתה רוצה זה שתבוא רוח חזקה ותחריב את מה שהכינה.
שהכול יעוף על הרצפה המטונפת ויהפוך בשנייה לבלתי שמיש.
שיהיה ניתן לראות אבל לא לגעת.
שהדרך תישאר, שהמטרה תתפספס.
היא חושבת שככה, היא גם תצא בסדר וגם תרגיש בסדר.
ניסיתי להסביר לה, לרכך אותה, אבל החלטתי להניח לה להרגע לבד.
צריך לזכור שהיא אמנם כלבה אבל אנושית.
יעבור לה.