החדר שלנו היה חם, פסלים של חתולים מלכותיים ברקע ולאחד מהם יש עגיל זהב באוזן, הם יצוקים וחלקים והעיניים שלהם נותנים להם מראה אמיתי ומפחיד. כאילו הם כאן לשמור עלייך.
אבוקות של אש רועדות מסביב מלטפות את הקירות בצבעים של צל.
במרכז החדר יש מזבח רחב, כמו במה, והתקרה רחוקה כל כך ואפלה.
ספה ענקית מרופדת בעור של נמר ואת עם מבט שיכול לגרום חלחלה לרוב תושבי העולם.
הפטמות שלך זקורות, עצמות האגן שלך כאילו יש להן חיים משלהן, מבטיחות לנו עולם של תאווה.
אני אחד מתוך כמה, וכשאנחנו נכנסים לחדר את כמו מלכה עדיין מביטה בנו ואומדת דברים אצלנו, הגובה, השרירים, רוחב הזין, וכמה ביטחון וסטיות יש לנו במבט. את עדיין מלכה, כך החיים למדו אותך, המראה שבחדר גם אמרה לך את זה פעם.
אצלי בעיניים הבטחון שלך נסדק, כי אני לא כמו כולם, את מיד מבינה שאני אקח אותך למקום אחר, אחדור אלייך גם לנשמה, אבל המלכה שבך עדיין נותנת לך להרגיש קצת עליונות. זה ימחק היום. אפילו את יודעת.
כמו שורה של עבדים אנחנו עולים לבמה, רעבים לגוף שלך לתשוקה שלנו, ואת כמו מלכה רוצה שיספקו אותה, וזה בדיוק מה שכולנו כאן לעשות, רק שאני שונה, אני אקח ממך דברים שאת אף פעם לא נותנת. אצלי את תשארי מלכה, אבל המלכה רחב, כמו שאף פעם לא היית, כמו שאת רוצה וכמו שמגיע לך.
והחתולים מביטים בכול.
את עדיין בשליטה, נעה ביננו, והמרחק מצטמצם, אני לא חייב להיות הראשון שיגע בך, אבל אני רוצה אותך מביטה בי ישר בתוך העיניים גם כשאחרים נוגעים בך. אז אני מתעלם מכולם, מהדברים שקורים לך בגוף כשאחר מחזיק לך את הפטמה, אני בוחר את צד ימין שלך, ומרים אותך, יש עוד אחר בצד השני שמרים אותך גם, ואחר שנכנס בין הרגלים שלך. את באוויר, נוגעים בך, צובטים, חודרים, וכמו מלכה נושמת, נהנית מכל רגע, וכמו זונה את זזה מכילה זין רחב של אדם שאת לא מכירה בכלל רוקדת באוויר, מכילה את הידיים הזרות שנוגעות בך, הגוף שמזיע איתך, והעיניים שלך דבוקות לשלי. כאילו הכל מותר, הכל נעשה בהסכמה שבשתיקה. בכוח הכתר.
והחתולים נראים כאילו הם התקרבו פתאום.
הגברים מתחלפים, כל פעם אחר בתוכך, ואני עדיין לצידך, חומד אותך, אוהב אותך, כובש אותך, לומד אותך, אני עדיין לצידך אבל אני כבר לגמרי בתוכך ואת מבינה שלפעמים הדברים שנכנסים לך ללב זה אלה שיקחו לך את הגוף הכי חזק.
היה נדמה לי ששמעתי יללה של להקת חתולים רעבים.
תש כוחם, ואת כבר לא באוויר, אני לידך בספה, הגוף שלך אדום, כואב, הכוס שלך רטוב ושורף. ואני מלטף אותך כמו שצריך ללטף מלכה, כמו שצריך ללטף אהובה, אבל אני מחזיק אותך גם, בדיוק כמו שצריך להחזיק זונה.
ויש דברים שלא צריך להגיד, פשוט מרגישים אותם מיד, ואת מרגישה כמה אני רוצה אותך עכשיו, יותר גרוע, את רואה שאני מרגיש כמה את רוצה אותי עכשיו. את מבינה שהחיים יהיו אחרים עכשיו. הכתר כבר לא משנה, כלום לא משנה, עכשיו את שלי, בידיי, ואני הולך לקחת אותך לקצוות שלי, לאהוב אותך ולנצל אותך גם יחד.
כשאני יורד מהבמה, אני מלטף את החתול הגדול, הוא כבר לא מפחיד בכלל, הוא לא הצליח לשמור עלייך מפני.