בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מונולוגים מהואגינה דיאלוגים מהישבנים

גרוטקסט
לפני שנתיים. 27 באוק׳ 2017, 18:03

חברי הכיתה שלי מהתיכון פתחו קבוצת פייס כדי ליזום מחווה לטובת מי שהייתה המחנכת שלנו-

שעכשיו על ערש דווי עם סרטן ריאות.

אסתי, המעשנת האולטימטיבית, הייתה מפסיקה תשיעור באמצע כדי לעשן תסיגריות EVE שלה, ארוכות ודקות. 

 שואפת תעשן בעונג כמעט מגרה כשהיא מכווצת תשפתיים המרוחות ביותר מדי אודם-שלפעמים כבר נמרח לה עד הלחי.

חתכת טיפוס,

דומה קצת לבריגידט ברדו על קראק ומלא פיגמנטציה על השדיים החשופים מדי לאישה בגילה,

קול עבה של מעשנת והומור שחור.

אהבנו אותה מאוד כי היא התייחסה אלינו כמו למבוגרים, דיברה איתנו על זיונים ומתבגרים חולים על היחס הזה.

 

כמובן שעברתי על כל ה26 פרופילים בקבוצה, לראות מה חברי לספסל הלימודים בעבר עושים בהווה...

כולם כבר נשואים עם ילדים (מה קרה?? כולה בני 30 ולא תגידו איזה תיכון מבית שמש-תל אביביים)

ועם זאת בלייף סטייל מגניב ובוהמי, חלק אמנים וחלק בעלי מסעדות, מעצבות אופנה ומאפרות סלבס. זדיינו. (:

זה הזכיר לי סרט, שהגיבורה מספרת לבעלה האטום עוולות מהתיכון והוא עוצר אותה במיאוס

"די, ימי התיכון חלפו"  והיא כזה בנימה כואבת " ימי התיכון לעולם לא חולפים" ויש שתיקה של הסכמה.

היו אומרים לי שזה משתפר ושאגדל הכל יהיה יותר טוב. אז נכון, זה באמת משתפר, אפילו הרבה

אבל ההרגשה הזאת של הפגומה, האאוטסיידרית, זאת שאמא שלה באה עצבנית באמצע שיעור אומנות לצרוח עליה, בלי ריסים מהכימותרפיה, תמיד נשארת, גם אם על אש קטנה של מצית.

מסיימת להיות סטוקרית בפייס ומדליקה סיגריה- לחייך אסתי.

 

 

 

לפני שנתיים. 21 בספט׳ 2017, 17:46

-למה אני בדיכאון כל הזמן??

-כי כל תחום בחיים שלך הוא בינוני-במקרה הטוב

ואין לך מספיק מוטיבציה לחיים כדי לשנות את זה.

-אהה,

אחלה

תודה

 

 

לפני 3 שנים. 4 בינו׳ 2017, 20:17

כילדה הייתי מאוננת המון על צחי נוי. משהו בדמות הנואשת שלו באסקימו לימון שחווה השפלה מתמדת והתחת הלבן החלק והשמן הזה שלו שזז ורוטט תוך איזו פעולה גמלונית שהוא עושה, בורח או מזיין (בלי להצליח ) הפכו אותו למחרמן בעיניי ואחכ קצת נוגע ללב. ועדיין קצת❤ 

 

לפני 3 שנים. 6 במאי 2016, 16:34

 

 

 

 

 

 

לפני 3 שנים. 5 במאי 2016, 22:29

היום התדר הכאילו מכונן של הצפירה, השתיקה הרועמת והעמידה הקולקטיבית

וגם העננים שהסתירו ממש חזק את השמש כמו ליקוי חמה באותה דקה יצרו רגע מיסטי אפוקליפטי כזה

וכשעמדתי דום הייתי רטובה

 

אבל לא בגלל זה. 

 

 זה כי אני חושבת על סקסוטה 90 אחוז מהזמן,

ואני (גם בחברה) מתפלשת במחשבות האלה

כמו ילד עירוני שמתפלש בבוץ אחרי שגילה לראשונה שטח בוצי ופתוח בטיול חקלאי חורפי לצפון

וההורים שלו מרשים לו כי הם רוצים לתת לגיטימציה לרגשות שלו

ולתת לו לבטא את עצמו. 

(לא יודעת, זאת הקונוטציה שעלתה לי)

ואני לא מצליחה להתרכז בכלום אפילו לא להקדיש דקה לזכרם.

 

זהו וזה גורם לי להרגיש קצת אהבלה וחסרת עניין בתחומים אחרים.

 

הנה, לואי מספר על זה

 

 

 

 

 

 

 

לפני 3 שנים. 27 באפר׳ 2016, 19:52

 

בחלום מירב מיכאלי אמרה לי שאני מסריחה

התביישתי נורא.

ניסיתי להסביר לה שזאת לא אני, זה הכלב שאני מחזיקה איתי

(זה היה כלב שחור רטוב ואנונימי)

 

זה לא עניין אותה " ועדיין, את מסריחה" 

היא הסתכלה עליי בגועל ואז המשיכה להיות אצילית מוסרית ופריבילגית

 

היא התכוונה לזה שאני חור של נשוי

שאני חוטאת לפמיניזם וסולידריות נשית

את צודקת. אבל אני רק שורדת, 

למדתי שזה לא תמיד מריח נעים.

לא כולם מוצאים דרכם לשלמות של זוגיות יאפית ליברלית ומגניבה.

מכל מיני סיבות.

היא רק הפנתה את הגב והלכה

צעקתי לה : 

"בכל מקרה שתדעי שאני מעריכה את מה שאת עושה בפוליטיקה!"

 

 

 

 

לפני 4 שנים. 18 במרץ 2015, 2:43

אחד הדברים האיומים באמת הוא

להיות במיטה

עם אישה שאתה כבר לא

רוצה לדפוק.

 

הן מזדקנות, הן כבר לא נראות כל כך

טוב-הן אפילו נוטות לנחור, מאבדות 

חיות.

 

אז במיטה, אתה מסתובב לפעמים,

הרגל שלך נוגעת בשלה-

אלוהים, נורא!

והלילה שם בחוץ

מעבר לוילונות

חותם אתכם יחד

בקבר.

 

ב10 מיליון מקומות באמריקה 

זה אותו דבר-

חיים באושים תומכים אחד

בשני

ואין לאן לברוח.

 

אתה נכנס למכונית

ואתה נוהג לעבודה

ויש יותר זרים שם, רובם

נשים ובעלים של מישהו

אחר, ומחוץ לגליוטינה של העבודה הם,

מפלרטטים ומתבדחים וצובטים, לפעמים יוצאים

מהעבודה לזיון מהיר איפשהו-

ואחר כך

הנהיגה חזרה הביתה

מחכים לקריסמס או חג העבודה או

סופשבוע או

משהו.

 

-משחק הדפיקות\ צ'ארלס בוקובסקי

לפני 6 שנים. 23 בפבר׳ 2013, 16:55

הייתה לי פנטזיה להיות קלאופטרה

להשתכשך בחלב אתונות באמבטיה

חתוך פירות, עליהם מרח קצת דבש

הגש לי אותם כעבד מצרי חסון ומבויש

 

נערי, אני שואלת, איך לדעתך השתגלו המצרים?

ענית-אנא מלכתי, אין צורך לדבוק בפרטים

לבסוף נענתי לקול תחנוניך

ואת הישבן המלכותי קרבתי אל פנייך

 

וכשישבתי

לא יכולתי שלא לתהות

(גילוי נאות)                                

האם גם הם, הפרעונים הקדמונים,

שמחו כל כך כשישבו להם על הפנים?

 

 

 

 

לפני 9 שנים. 3 בינו׳ 2011, 21:10

הייתי רוצה להסתובב איתה ברחבי ניו יורק של שנות ה80 כשאנו מתהלכות בגאווה
רוקדות ללא עכבה במיטב מועדוני העיירה,לבושות לייטקס ותחרה
+ לצפות בה מקיימת יחסי מין