השקפותיה של שפחה.

אני- "מה?"
הוא-" מה מה?"
אני-"אה?"
הוא- "מה!?"
אני- "וואו.....סתום ותעביר לי את השלט"
הוא- "לכי למטבח"
אני-"בכיף, איפה אתה רוצה את הרעל? בקפה או במרק?"
הוא- "יש בך רשע מסוים את יודעת?"
אני- "מסוים?"

אני יושבת על הכיסא מול המראה, שקט בדירה שלי, מאוחר ואני אמורה כבר לישון,
הראש שלי מתפוצץ , אין סיכוי שארדם...אני יוצאת למרפסת, להירגע.

יושבת על הכיסא, נשענת אחורה, שקט ברחובות? שקט....שקט ברחובות תל אביב?
כמובן שהשקט החזיק בדיוק שניה לפני שהרוסי השיכור החליק לכביש.
לא יכל להתאפק עוד דקה, הרס לי הכל המניאק.

הורג אותי שאנשים אומרים לי שהם מחפשים שלווה, כנס לאמבטיה תכניס ת'ראש למים ותרגיש שלווה, אחושילינג שלווה.

בחייאת, כמה דברים שחייבים להבין, זה שסמים זה לא שלווה, סקס זה לא שלווה, ונישואים זה -בטח- לא שלווה, שלא לדבר על זוגיות...לא שזה רע, אבל זה שלווה!

הדברים האלו שאוכלים לארוחת בוקר שנקראים שלווה יותר שלווים משלווה כזאת

*מי שהצליח לעקוב, יפה!*

שכנה שלי ישבה איתי אתמול, שלא נרדמתי, מדברות , מעשנות כמה סיגריות, צוחקות
היא נשענה על שפת המרפסת קופסת נעליים שלי, ואמרה משהו בסגנון של
"נו אחות, די עם האוונטות"

כאילו , בוא נעצור לשניה מזדיינת אחת, מה זה למען השם אוונטה? ראיתם אחת פעם?

וחזרה לנושא
אני- תפסיקי לדבר כמו פרחה מאשקלון"
היא- " אני באמת מאשקלון"
אני- *חיוך מרושע* Exectly My Point.
היא- זונה
אני- לא חדש.
היא- בת זונה
אני- זה היה חייב להתחיל ממישהו לא?

זה תמיד מתחיל איפה שהוא.

בוקר טוב חבריי הבדסמים