השקפותיה של שפחה.

אני- אז חשבתי להתפטר וללכת למלצר על הים או משהו, בשאנטי כזה
אבא- במה כזה?
אני- שאנטי, רגוע.
אבא-חשבת להתפטר
אני- כן וללכת למלצר
אבא- ללכת למלצר
אני- כן
אבא- אה, בשאנטי, זה בית קפה?
אני- לא לא זה מונח
אבא- של מי?
אני- מה? מה של מי? נו לא משנה!
אבא- מה זה לא משנה? זה מקום עבודה זה מאוד משנה
אני- זה מונח!! לא משנה, בכל מקרה, אז זהו חשבתי את זה. להירגע קצת אתה יודע
אבא- כן מובן.
אני- מה באמת?
אבא- מה החלקת על הראש!? לא לחינם רבתי איתך כל שנות הנעורים שלך! לא לחינם הרשיתי לך לבלות עד 2 בלילה שהיית בת 16 לא לחינם קניתי לך 4 אייפודים! 4! באותה שנה! למה!? כי חס ושלום שהבת שלי תרצה משהו ואין לה, למה?! כי הבת שלי במילא תרוויח יותר ממני בגיל 20 ואז אני אצא לגמלאות ואת תוכלי לעשות את כל מה שאני עשיתי.
אני- אבא אני לא מרוויחה יותר ממך. וזה היה 5 אייפודים וגנבו לי אותם.
אבא- זה לא נחשב היה לי מזל עם המניות.
אני- איך זה קשור אליי?
אבא- בקיצור את לא הולכת למלצר בבית קפה שאנטי
אני - זה מונח!!
אבא- לא!
אני- אבא אני לא צריכה לשאול אותך
אבא- אולי לא, אבל עכשיו את לא תעשי את זה.
אני- ולמה לא בדיוק?
אבא- כי את הילדה שלי?
אני- ו......
אבא- ואני אומר לא.
אני- ו....
אבא- אני רציני
אני- ו.....
אבא- טוב בסדר, לכי למלצר, טוב יש לי סידורים נדבר מחר מותק?
אני- 2 בלילה אצלך איזה כבר סידורים יש לך לעשות?
אבא- אני משליך את המיטה שלך לבריכה
אני- אוקיי!!!!!!!! אני לא אמלצר
אבא- תודה רבה. ידעתי שתקשיבי לקול ההיגיון.
אני- בקשר לאייפוד הזה....שלי נדפק השבוע
אבא- אין סיכוי!
אני- אבל אבא!

-------------------------

:]