לפני 14 שנים. 19 באפריל 2010 בשעה 12:59
"תעבירי את הפסטה" אני מרימה את צלחת הפסטה חיטה מלאה ורוטוב עגבניות מעורבב עם קמצוץ של שמנת פטריות וענן של סוטול עוד מהלילה הקודם.
"בקיצור, הוא שווה" חברה אחת פוסקת ומרימה את הג'וני לפה
"כן, דוגרי שווה, כולם מתלהבות" אני פוסקת בקול ולוקחת עוד ביס מהבטטה האפויה
"כן הוא חתיך, אחלה גוף, גבוה כזה, שווה, שווה" החברה הראשונה מוסיפה ואני מהנהנת בהסכמה.
"טוב אוקיי שיגיע נראה" החברה השלישית מחייכת להסכמה.
"איזו בילד-אפ עשינו לו, מינימום בראד פיט נכנס, אבל שווה, שווה" השותף טוען ומוסיף לויכוח.
דלת הכניסה נפתחת,
דממה.
הוא נכנס
הוא מגיע.
"סעמק הוא שווה" ראשי אומר לי.
"יאפ, הנה הוא, שווה" ראשה של חברתי אומר לה.
-
-
-
-
-
"0-1 בנות אפס מתוך אחד" פוסקת החברה השלישית.
