שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

השקפותיה של שפחה.

עוד שפחה בים של דבורים, לפחות אני מספיק חכמה כדי לא להרוג את עצמי כשאני דוקרת את אויביי.
לפני 13 שנים. 26 ביולי 2010 בשעה 6:57

*פיהוק*
"מה זהו הגיע הזמן לקום?" אני פותחת עיניים, מסתכלת סביב, יש פה ריח של משהו מוזר, מסריח, וריח של אוכל..הממממ הדבר הצהוב הזה שאמא אוכלת כל בוקר, מה היא מוצאת בזה בכלל.

אני שומעת את אמא צועקת "טוב שמעתי אבא! אני קמה אני קמה בחייאת אמו!" אני קופצת לה על הפרצוף, מלקקת אותה, הנה זה יקים אותה, היא מתעצבנת מזה, וככה היא תוציא אותי!

"יו טינקי" היא דוחפתת אותי ואני בוכה, הנה, עכשיו היא לא תתעלם.
"אוי טינקי! את בסדר!? אני מצטערת בובי" היא מנשקת אותה ועומדת, המטרה הושגה.

"יאללה, צאי החוצה" היא פותחת את הדלת האחורית של הבית הלא מוכר, ואני יוצאת לחופשי, החצר הזאת מריחה אחרת לגמרי מהחצר השנייה, ופה גרה הנקבה שנמצאת עם אבא של אמא, סבא שלי.

שמעתי את אמא קוראת לה בשם מוזר, היא נחמדה, הנקבה זאת אומרת, היא מלטפת אותי הרבה.
והיא ממש לא צעקה עליי שעשיתי פיפי על השטיח הזה שאבא צרח ששווה יותר ממני.
אמא אמרה לו שיפסיק לדבר שטויות.

מה היום עושים? אני מסתכלת על אמא מתארגנת, ושמה לי את החגורה.
אנחנו יוצאים החוצה ואמא עולה על משהו מוזר, זה שני גלגלים, לא כמו הדבר הגדול עם הגלגלים שאמא קוראת לו אוטו.....אההה אופניים. זה אופניים.

דקה, אני יושבת בדבר הזה מקדימה!?
אמא מרימה אותי ואני מגלה שהדבר הזה די נוח, יש לי כרית ונוף....אמא קוראת לזה סל.

אנחנו נוסעים ברחובות העיר, נבחתי על כמה דברים מעופפים שישבו על קצה האגם,
"את רואה טינק, אלו ברווזים, ואלו שם זה אווזים, וזה שם רחוק זה ברבור"
אני מקשיבה לה, ונובחת עליהם עוד קצת.

הנסיעה די חלקה אבא אמר שאמא נוסעת על אופניים ששוים כמו הבית שלנו.
זה לא נראה לאמא הגיוני " תגיד אבא אולי תפסיק להיות כזה מגזימן!?" אמא צורחת לעברו
והם צוחקים.

חזרנו לאוטו שאני מכירה ונרדמתי כל הדרך.

התעוררתי שראיתי אגם גדול גדול, ואת אמא בבגד ים, ומשהו ארוך ממש!
"אבא תוריד את הקיאק השני, אני אהיה עם טינקי על הבודד"
"את בטוחה שבא לך לחתור לבד מארה?"
אמא צוחקת "עדיף מאשר לסחוב את המשקל שלך"
סבא זעף "כדור נמוך מארה! נמוך!"

אמא שמה את הקיאק, הדבר הארוך שצף על המים! איך זה צף!?
והיא מרימה אותי..
דקה! דקה! הפסקה! איך אני אמורה...אה...אוקיי...אני יושבת פה? אהההה הבנתי אוקיי....
"שבי טינקי" טוב בסדר אני אשב.
אמא מתחילה להשתמש במשוט , ככה היא קראה לו, זזנו על המים ככה הרבה זמן.
בהתחלה פחדתי.
אחר כך כבר הלכתי לעמוד בקצה ולא נפלתי פעם אחת.
"זה דג טינקי"
אני מסתכלת לאיפה שהיא מצביעה ורואה משהו זז, זה לא נראה מעניין אז התעלמתי.

שחזרנו לאוטו נרדמתי שוב
"קומי ישנונית"
טוב, הבנתי שכבר היום אמא לא תתן לי לישון.
טיפסנו על הר, ושחינו במפל.

אחר כך הלכנו לראות המון המון בתים אחרים, ואמא אמרה לסבא כמה שהם יפים.
"אתה השתגעת לקנות בית בלי בריכה בפאקין סקרמנטו? בוא בוא אבא הולכים"
גם הנקבה של אבא הסכימה עם אמא והלכנו מהר.

אחר כך ראינו המון המון אוטו ואמא נורא התרגשה
"אבא!!!! אני רוצה את זה"
אבל סבא פשוט החזיק את הראש ואמר "למה את צריכה ג'יפ!? זה אוכל דלק כמו מרוקאי בשבת של חמין!"
את זה לא הבנתי אבל הם צחקו ואמא ויתרה.

"אבא, אני לא מבינה את מטרת הקנייה הזאת אם אני לא יכולה לבחור מה שאני רוצה"
אמא זעפה
"כי יש לנו כבר אוטו, אנחנו צריכים ג'יפ -קטן-"
אמא גילגלה עיניים ואני רדפתי אחריה.
המדרכה רותחת אז אמא הרימה אותי.

אחר כך...כבר ניהיה מעניין...אני חושבת....שאמא לקחה אותי לדייט איתה!
ודייט זה אצל בני אדם שנקבה עם זכר.

אבל זה כבר סיפור של אמא...


Venus Blue{Cauchy} - אי וואף יו
חח נחמד...כבר נכנסת לנעלים של ג'אמבי אז עכשיו מפתיע לשמוע אותך בתוך טינקרבלה הקטנה והצייצנית
:)
סיפור שווה.
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י