לפני 9 שנים. יום שני, 20 בפברואר 2017 בשעה 17:36
לבטים.
אחת לכמה זמן, בכל זמן, הוא מציע לי לבוא איתו לחו"ל. ואני עכבר יבשה ישראלי כזה. חושש לקפוץ למים.
פרובינציאלי, מקומי, לוקאלי.
אולי בכל זאת כדאי לברוח מעט מישראל מתרבות הדידי לוקאלי.
"אבל בישראל יש חמימות וסחבקיות"- לא רוצה.
מתי אתה מתחתן"? "מתי אתה מביא ילד לעולם? "מתי עוד ילד?". תעשה אתה עוד ילד. בני זונות שנדחפים לביוץ והעדפות פרטיות של אנשים.
אני מתלבט. כי חו"ל זה רק איתה.
רוצה. בייחוד אחרי ההכרה של ברלין שגם את החו"ל צריך להפריד פעם. היה לי יותר מדיי שופינג, ופחות שואו פין.
אז איפה לא הייתי במסע הזה? וירטואלית.
נחתתי בבוקרשט. שכרתי רכב בעיר חרשתי את המדינה מה עם קרואטיה.
נסעתי לורשה, גראץ, וינה.
הגעתי לציריך. מדריד, יון.
וטיסות פנים. ואם יש טיסות כאלה אז נעשה כבר עצירה. לואו קוסט. 25 דולר ללונדון בטיסת פנים? גוגל פלייטס
יש מה לעשות במינכן?
בדקתי מלונות, "למטייל". לונדון? לא. לונדון נותרה ליהלום. קודם נקח את ברלין. אח"כ נקח את לונדון.
"לא אל תשנה תכניות. אני לא יודע אם אני בא"
אני רוצה עיר גדולה להיבלע בה.
להרגיש זר.
זר לעצמי.
13 שנה לא טסתי לחו"ל לבד. רק איתה.
15 שנות נישואין. כשהטבעת נפלה. טבע. אני רוצה טבע. להטביע את אושרי בויסקי. אפשר לשתות את המתנה נכון?
במטייל : "אחלה מסלול. מקום יפה מאוד. הנהר מזכיר קצת את הבניאס" - אני לא רוצה מקום שיזכיר לי את הבניאס (כבודו במקומו זורם)
כמה זה פרנק שוויצרי?
במינכן יש בדס"מ? בסלובניה יש טבע?
היכן יש בדס"מ טבעי? בלי הצלפות ראווה, שחור בעיניים, זין בעין, שפיך בלחמית. שני שוטים ביד. היה לי. מזוקק. איתה. מקווה שיחזור. לא מאמין כמה חסר. מתגעגע.
סע איתו. אל תתחרט. לבטים. כסף, קר מדיי, יקר מדיי. זול להפתיע. עכשיו חזרתי מחו"ל.
בירה עם חבר. אולי ויסקי? בלי קרח.
עוד אגם? עוד ירוק? הרי כבר קיבלתי הרעלת נוף באוסטריה.
ובכלל אני נוסע בעיקר בגללו. אם כבר חו"ל בלעדיה אז אתו.
לנסוע או לא? רוצה או לא?
ובסוף מה? אכתוב פוסט חרטה? כמוהו על ברלין. יורים ובוכים 2.01.
נוצרים את הנשק וצוחקים (על עצמנו)?
לטוס או לא לטוס?
היעד לא משהו? הוא משהו. והרגשה של חו"ל. לא משנה היכן בדיוק.
חכה, תעצור את ההרצה על המסלול, אני בא.

