אזהרה : תוכן מגעיל, צואה, ואיכס כללי. הקריאה על אחריותכם.
כולם מדברים על גבולות. הגבול הקשיח שלי זה חרא. בכל מצבי הצבירה שלו.
בהיותי ונילי לשעבר אני משתדל להיות כמה שפחות שיפוטי כלפי מה שאנשים אחרים אוהבים, כל עוד אין פגיעה בלה בלה אחד בשנייה.
תעשו את הדבר הכי מוזר שלכם רק אל תחרטטו.
אתם רוצים לזיין זיינו. אל תמציאו עכשיו סיפורים.
ועכשיו סיפור שלא קשור אבל מערב "חור תחת" שהוא החוט המקשר בפוסט הזה:
פעם הייתי עם שולטת שניסתה לזיין לי את החור של התחת. אני הזהרתי אותה שתפסיק עם זה. "בוא תנסה". היא לא סיימה טוב או שדווקא כן.
"אל תספר לאף אחד טוב"?
למי אני אספר? אין לי חברים.
דאגה לשם שלה. של השולטת. כל אחד עם השם שלו. כולנו דואגים לשם שלנו.
הפער בין השם שלנו לבין מה שאנחנו הוא המשתנה הקבוע שלנו.
יש פה אנשים שאתם חושבים שאתם מכירים אותם כי הם כותבים בכנות. אבל אתם מכירים אותם הכי פחות שאפשר. כי הם חושפים בפניכם רק פן אחד צר של האישיות שלהם. מותר להם.
כך אנחנו מתנהלים בעולם הזה. פעם אחת מקדמים את השם שלנו ופעם אחת מקדמים אותנו. ואין קשר בין השניים.
לעיתים השם שלנו מקודם ואנחנו מתדרדרים. אדם הוא סה"כ שמו ותדמיתו? ברור שלא. אבל כולנו, גם החולים ממש דואגים לשם שלנו.
וצריך לצמצם פערים. אני לא הממונה על זה אבל היא התאהבה בהוא ולהוא היתה נוסחה סודית. האם הפרט הזה חשוב לידיעה. האם הפרט הזה יעשה אותה פחות אוהבת? או שסתם מדובר ברוע לב והקטנת אהבה. זה בכלל ישנה ללב שלה? היא לא תתפרק מזה. מכירה את הסחורה. אבל די כבר עם האהבה המטופשת הזו ללא מתאימים.
תתאהב בי כבר יא אפס
תתגרש כבר יא אפס.
תחרבן כבר יא אפס. אה נכון. אני סוטה. מהנושא.
רציתם אינטימיות בבלוגים? אז קבלו. טוב זה סתם מגעיל ואין פה אינטימיות. זה שאתה מספר את האמת זה לא אומר שזו אינטימיות. זה נכון מאוד. בכלל, אמת יכולה להיות אכזרית או מגעילה. לא תמיד צריך לומר את כל האמת. צריך לזכור את זה. אבל כאן אני חייב להוציא את זה. את החרא הזה ממני. זה היה נורא. אתם קרבנות.
בכל אופן היתה לי עצירות. עכשיו היו לי כמה וכמה עצירויות בחיים. חוותי כמה וכמה פעמים עוצר יציאות.
זה יוצא בסוף.
גוש חוסם כזה לא היה לי. אי אפשר לעשות איתו כלום. גם להרכיב ממשלה. חרא על הפרצוף שלי.
ואני כל כך רציתי שזה ייצא.
עשיתי הרבה כדי שזה ייצא.
היה שם גם חוקן.
וזה כואב. ואין, החרא לא רוצה לצאת. הגוש צואה לא רוצה לצאת לעולם החרא הזה. ואני נלחץ.
בד"כ אתה לא שם לב לחור תחת שלך. אבל בזמן הזה הוא היה האיבר הכי חשוב בגוף שלי.
2 חוקנים
כאבי בטן עזים.
חשש לגוש צואה חוסם.
חולשה כללית (כתוצאה מלחץ נפשי) - אני לא היפוכונדר.
שקילה ללכת למיון.
חרפון כללי.
תיפתח כבר. תרפה, תתרחב. אלהים. הנה באים הטחורים.
סיוע ווטס אפי צמוד מחו"ל מכ"כ. תודה לך. לא יכולתי לעבור את הלידה הזו בלעדייך. לא אקרא לגוש על שמך.
בשיא הייאוש והשפיפות, התחלתי להצטער ש"מסמן מטרות" לא מחק לי את שריר חור התחת.
לטובתי.
א חר(א) ית דבר
אני מאמין שאתם צריכים לראות אותי בבלוג הזה הכי נקי שיש.
או במקרה הזה, הכי מלוכלך ומסריח.
ש.
פוסט טראומתי ולא חרא של בן אדם.
תודה על זמנכם.
בפרטי למי שרוצה- מצגת.