אני אוהבת את הריח...

היום היו לי הרבה סידורים על הראש, שתי עבודות הראשונה בבוקר והשניה מתחילה אחרי הצהריים ועד שיפסיק לעמוד הזין. אבל לפני זה אני צריכה להפגש לאמא.
אמא שלי היא טיפוס, מדברת הרבה, למרות שהמימיקה שלה אומרת הכל. אני בקושי יודעת מה היא רוצה ממני, ואני מכירה אותה 21 שנה. איך אני אתאר אותה, מבט שווה אלף מילים? מים שקטים חודרים עמוק? השתיקה רועמת? אז זהו, שלא. כשיש לה מה להגיד, היא תגיד. אם אין לה מה להגיד, היא תחשוב על משהו.
אך למרות כל זה, (או אולי בגלל) היא בין האנשים היותר חכמים שיצא לי לפגוש. היא לא יודעת מה אני עושה, אבל היא בטוח חושדת. פעם כמעט אמרתי לה כשעברנו ליד וידיאומט ליד כיכר רבין, אבל לא היה לי אומץ להוציא את המילים מהפה.אני עדיין חושבת שלשלוח לה סרט עטוף כמו מתנה בדואר עדיף מאשר להגיד לה במפורש. לשלוח את הסרט ולברוח לתאילנד, זה היה הרעיון הכללי שלי.
נפגשנו מתחת לבית שלה, יצאתי איתה לסיבוב עם הכלבים שלה, היא סיפרה מה הולך אצלה בחיים, ואני.. אני הקשבתי. ואז הגיעה השאלה, זאת שכולם מפחדים לענות עליה.
"ואת? מה הולך בחיים שלך? חיי אהבה למשל?" שוב, עדכון קצר: אני נפגשת עם אמא שלי פעם בשבוע, ותמיד אבל תמיד היא תשאל את השאלה הזאת, גם אם היא שאלה אותה יום לפני כן בטלפון. היא מאלה שמאמינים באהבה ממבט ראשון, לכו תבינו.
"חיי האהבה שלי מצויינים, אמא, אני חיה ואני אוהבת"
-"כן אבל את מי את אוהבת?"
"אותך, למשל. את ג'וי ופיטר," הכלבים,לא אני נתתי להם שמות "את הבחור שבא לתקן את המזגן בקיץ. אוהבת" כן, אני יודעת שזה נשמע כמו סרט פורנו זול, אבל יצרו את המזגן שלי בתקופת הפלמ"ח והוא מתפגר כל כמה שבועות, וכשחם לי אני רעה, וכשאני רעה אני לבד, וכשאני לבד אני יושבת בדירה בתחתונים וגופיה בוהה בטלוויזיה ואז אני צריכה מזגן, כי זה לא שווה בלי. זה מעגל קסם שכזה. והבחור הזה תמיד בא שלוש שעות גג אחרי שאני מתקשרת. הוא מתקן את המזגן תוך עשר דקות ויוצא מהבית שלי תוך 5. זאת מערכת יחסים יציבה,למשל.
"את והשטויות שלך. הכרת כבר את החברה החדשה של אח שלך? היא מקסימה אמיתית. רואים שהיא באה מבית טוב, עוזרת לפנות את השולחן, יושבת עם רגליים משולבות וגב זקוף. יש לך הרבה מה ללמוד ממנה" יושבת עם רגליים סגורות? אין לך מושג כמה יש לי ללמוד ממנה.
"או שלך יש מה ללמוד מההורים שלה על חינוך, אמא"
-"לא בגלגול הזה, לא נראה לי. בקרוב אני אמות, אני את שלי כאמא כבר עשיתי. אבל אני יכולה לשאול את הוריה בשבילך, אם הייתה לי תקווה כלשהיא לנכדים ממך" אמא שלי בת 65, צעירה. אבל כבר כשהייתי בת 12 היא הכינה אותנו למותה. אחרי שילדה אותנו, לדעתי, היא פשוט החליטה לחכות למוות. אבל זה שהיא מחכה לא אומר שהיא לא יכולה לשחק ברידג' מידי פעם, כן?
"למה לא? תשאלי אותם, אני דווקא מתכננת להכנס להריון בזמן הקרוב" לפעמים זה כייף לומר את זה רק בשביל המבט בעיניים שלה.
"את רצינית? אבל ממי תכנסי להריון? רוח הקודש?אל תהיי מטופשת, את צריכה להתחתן קודם" מסורתית, קודם חתונה, אחר כך ילדים, ואם יש זמן אז תוכלי להנות מסקס ואהבה. אבל קודם תמלאי את החובות שלך.
"אני מתחתנת מחר. פגשתי בחור מקסים לפני שלושה ימים והרגשנו את הקליק בשנייה הראשונה. החלטנו שאנחנו רוצים להתחתן ממש פה, בדוד המלך 43. אנחנו אוהבים את הדשא הפסטורלי שמשולב עם הרעש של העיר. מה את אומרת? יתנו לי אישור להתחתן כאן? הרבנות ממש כאן, זה חייב להיות מקום מורשה"
-"תשכחי ששאלתי" שכחתי.
התיישבנו על ספסל שפונה לכביש הרועש של אבן גבירול. הכלבים משתוללים שםעל אנשים זקנים וילדים עם אופניים. ואני והיא בוהות קדימה, אפילו לא במשהו ספציפי כשהיא אומרת:
"העיקר שאת בסדר, זה כל מה שחשוב. טוב לך?"
-"כן, אמא, טוב לי" היא ליטפה לי את הברך וחייכה.
"יופי"