משום מה, תמיד חשבתי שאם אכיר שולטת יום אחד, היא תהיה חמורת סבר כזאת. אחת כזאת שהבעת פניה נעה תמיד על הסקלה שבין קודרת למשועממת-מזלזלת, ואם אזכה אי פעם לשמוע אותה צוחקת, זה יהיה תמיד צחוק לגלגני ומתנשא שכזה.
טוב, אז גם בעניין הזה הופתעתי לראות שיש הבדל גדול בין איך שעולם השליטה נראה מבחוץ, לבין המציאות, בכל אופן כשהדברים אמורים בגבירתי, שכותבת את החוקים שלה בעצמה.
כן, השולטת שלי יודעת לצחוק. ואוהבת את זה. ולא פחות מזה - להצחיק.
עד היום אני נזכר איך מצאנו לאחר סשן ארוך בצימר, שני בלונים ורודים ודיסק של אייל גולן שמישהו שהיה לפנינו השאיר בחדר. "תראה, היו פה סוטים !" היא קבעה, ואני צחקתי, והייתי כל כך שלה באותו רגע...
https://mail.google.com/mail/images/cleardot.gifולפעמים, כשאנחנו בטלפון, ואני מצליח להצחיק את גבירתי, ולשמוע את צחוקה המתגלגל מהצד השני, אני מרגיש כאילו קיבלתי את הפרס הגדול ביותר שאפשר לתת לנשלט.
מתחיל לצחוק בעצמי, אבל האושר גדול מכדי לבטא אותו בצחוק רגיל. ואני מרגיש שאני נמס, מתחיל להוציא את הקולות המאושרים האלה שהיא כל כך אוהבת, מה שמעודד עוד פרצי צחוק, ואני כל כך מאושר, ומרגיש כל כך שלה, כל כך גור...
