שטרות קניין.

Milonga​(שולטת) - :)

גוריל'ה,
כבר אמרתי לך הכל אישית, רק אחייך אליך כאן.
}{

גורי{Milonga} - ואני, אדמיין לי את החיוך שלך, ובלי להתכוון אפילו, אבחין פתאום שאני מחייך בעצמי...

Miss Hide - אני דווקא בעד הצחוק הזה, בעד ה"חמודה" הזה. לגמרי!

זה, הרי, בדיוק מה שמשאיר אותנו אנושיים, זה מה שהופך את ה"משחק" למשהו שהוא הרבה יותר ממשי ואמיתי וכנה, שהופך את "הדמות שלה" למי שהיא באמת, מעבר לכל המסכות, לפני ולפנים, ככה כמו שהיא - חשופה בפניך לא פחות ממה שאתה חשוף בפניה.

בעיניי הצורך הזה (וזה הרבה פעמים הצורך של הנשלט הרבה יותר משל השולטת) לשמור אותנו מרוחקות, משרת את הפחד, את הצורך במרחק רגשי, בזרות, בדיסטנס, שאולי נדמה שהוא משמר את החוויה "נקייה", אבל למעשה הוא "מלכלכך" אותה במלאכותיות.

Milonga​(שולטת) - }{
ב ד י ו ק !

מזל שאני ממש לא צריכה לשחק עם שניהם.
אני - אני - תמיד.:)

Miss Hide - את!
את חייבת לי תמונה של החתיך הצעיר שלך :))

(טיזר, טיזר... להירגע כולם!)

אבל את עדיין חייבת לי.

רצסיבי​(נשלט) - סכל את המם עם החית
הוסף פה
והמר את הוו ביוד
ואז יצא שאנחנו מסכימים לגמרי.

Milonga​(שולטת) - טוב, נכון, לפעמים אני גם מפחידה,
אבל לרוב - אני מאמי לאומית והסביבה :)

מה, לא?!
(תחשוב טוב לפני שאתה עונה, כי שבוע הבא יכול להפוך לסיוט של ממש...)
:))

רצסיבי​(נשלט) - כאילו שזה משנה מה אשיב, גבירתי.
ברור חינשזה יהיה סיוט, ואני עסוק בלהפנים.

Milonga​(שולטת) - אפילו האצבעות שלך רועדות, נחמד.:)
תחזיק טוב את הטלפון, שלא ייפול חלילה.

רצסיבי​(נשלט) - זה בסדר, אני לא על האסלה.
(המקשים בטלפון קטנים על האצבעות הגסות שלי)

Milonga​(שולטת) - מממ...
לא על האסלה?
אז על מה אתה? על 4?!

יואו, אתה כזה חמוד שאתה יורד על 4 גם כשאתה מגיב לי בבלוגים :))

רצסיבי​(נשלט) - דווקא התנוחה האהובה עלי היא על הגב עם הרגליים למעלה.

רצסיבי​(נשלט) - כאילו שזה משנה מה אשיב, גבירתי.
ברור חינשזה יהיה סיוט, ואני עסוק בלהפנים.