סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שטרות קניין.

כל פוסט כאן, הוא שטר קניין, שנמסר לגבירתי, בתקווה ובשאיפה, להיות שלה.
לפני 10 שנים. 3 ביולי 2014 בשעה 10:18

טוב, אני מניח שרוב מי שקורא כאן, יודע בדיוק למה הגיע.

אחרי כל ההקדמות, בטח מאוד מסקרן כבר להגיע לדבר האמיתי.

(ומי שכן הגיע במקרה, מוזמן קודם כל לקרוא כאן)

 

כמה דקות לפני שהוא מגיע, הלב שלי מתחיל לפרפר. בימים האחרונים אני אמנם תחת ההרגשה שאני חי בשלום עם הרעיון, הודות להכנה המדויקת של גבירתי, אבל פתאום אני מביט על עצמי לרגע מבחוץ. כורע ליד הדלת עירום פרט לקולר וכלובון, מבין כי גבר זר עומד להיכנס תוך רגע דרך הדלת, ולראות אותי כך, ותוהה אם ואיך אעמוד ברגע הזה, שנראה לי פתאום משפיל עד אין קץ.

הוא נכנס. לרגע אני נושא אליו את עיניי בסקרנות, ואז משפיל אותן במבוכה. אני נזכר בהוראתה של גבירתי, להשאיר את עיניי עליה כל הזמן, וממהר למלא אחריה.

הם מתיישבים על הספה, ואני מצטווה לרדת על הרצפה לרגליהם. כמה משפטי פתיחה מוחלפים ביניהם, והנה הוא עבר מלטף את רגלה של גבירתי, זו שאני ליטפתי ורחרחתי בתאווה רק לפני מספר דקות.

אני נשלח לפתוח עבורם בקבוק יין. אני מסתבך עם זה קצת, ועד שאני חוזר, הם כבר מתמזמזים ומתנשקים. הוא משחק בשדיה, היא משתעשעת בכלי שלו מבעד למכנס. ("תסתכל עלי, תלמד אותו" היא כתבה מתחת לתמונה ששלחה לי לפני כמה ימים, ואני הסתובבתי חצי יום עם תמונה של גבר זקור בטלפון שלי, מסתכל מדי פעם, ותוהה.)

להפתעתי, אני לא מזועזע. כבר ראיתי את התמונה הזו בדימיוני כל כך הרבה פעמים, ומסתבר שזה הפך הכל לקל יותר.

אני מרוכז בפניה של גבירתי, מרותק להבעת ההנאה שעליה, למבט המתגרה הזה, לחיוך מלא הביטחון והתשוקה.

"תתפשט בשבילי", היא מבקשת ממנו, ומתחילה לשחק באיברו הנחשף.

אני מביט בעניין, בסקרנות. מחכה לכעס, לקנאה, מצפה לבושה, אבל הם אינם באים. אני מרגיש את הרצון של שניהם לגעת יותר ויותר, להתקדם, לחקור את הגוף הזר, לחדור אל האינטימיות שלו, ולהרגיש את הגבולות נשברים.

אני מרגיש שאני איתם, רוצה לראות אותם נכנסים זה בזו יותר ויותר...

גבירתי מתחילה ללקק ולנשק את האבר הזקור. ואז היא מסמנת לי להתקרב, ומראה לי איך היא מלקקת את שק האשכים. כשהיא מסמנת לי לעשות כמוה, זה כבר מרגיש כמעט טבעי לגמרי.

היא עוצרת אותי אחרי כמה תנועות, מניחה לי להרגיע את עצמי, ולוקחת פיקוד, מענגת את הבחור במימנות, כמו שהיא יודעת.

אני יודע בדיוק איך הוא מרגיש שם, וחש צביטה קטנה של קנאה, פשוט על זה שהוא שם כרגע, ואני לא.

בהוראת גבירתי, הם קמים והולכים אל המיטה, ואני בעקבותיהם. אני כורע בצד המיטה, ורואה כיצד הם מתנשקים תוך שידיים נשלחות לאיברים אינטימיים. המבט שלי עדיין על גבירתי, מרוכז כמעט לחלוטין בה בלבד.

ואז לרגע, אני מביט בו. נמצא בגופו על גבירתי, נוגע בכולה. ואז אני מביט בעצמי, יושב בפינתי, אבל מלא ברגשות שיש לי כלפי גבירתי, בעוצמות שאפשרו לי להגיע מצב הזה, בהנאה המשותפת שלנו...ויודע בדיוק באיזה מבין המקומות אני רוצה להיות. יודע שאין אדם אחד בעולם שאני מקנא בו, ומוכן להחליף איתו את מקומי.

ואני נקרא להכין אותם. קודם את גבירתי. אני כמעט גאה כשהיא מפסיקה רגע להתנשק איתו, ומספרת לו על המומחיות האוראלית שלי. ואז צריך גם להכין אותו.

גבירתי לא שולחת אותי לשם לבד. היא מקרבת את ראשה לאזור, יחד עם שלי, ומראה לי כיצד ללקק אותו לאורכו. שום דבר אינו יכול להיות נורא מכדי שאלקק אותו אחרי שגבירתי עשתה זאת, ואני חוזר אחרי מה שהראתה לי. כמה ליקקוקים נוספים שלי, ועוד כמה שלה, והוא מוכן לגמרי לפעולה.

אני נשלח למקומי שליד המיטה, ורואה כיצד גבירתי נחדרת על ידי גבר זר. הוא בהחלט יודע את העבודה, ונראה לי שגם הוא נהנה מאוד מגבירתי. הם מחליפים מחמאות הדדיות מלוכלכות, ואני מרגיש קצת מחוץ למשחק, עד שגבירתי מסמנת לי להתקרב אליה, ומלטפת אותי.

אני ממשיך להחזיק חזק בזרועה הנאחזת בי, וללפות את כתפה גם כשהיא גומרת, בפעם הראשונה, והשניה, והשלישית...

והם יוצאים למנוחה, שמסתיימת ב...

כן. נכון. זה.

העניין שבשבילו, אולי, נכנסתם. אז כן. זה קרה. זה נמשך מספיק זמן כדי שאטעם היטב ואבין מה בדיוק אני עושה.

רגע מכונן ? אולי. אבל בהחלט לא כמו זה שבא כמה דקות לאחר מכן, כשגבירתי רוכבת עליו ב"בוקרת הפוכה", תוך שהיא מחייכת את החיוך השובב שלה  לעבדה הנאמן הכורע ליד מיטתה...

ואחר כך, הכל הסתיים. הוא הלך, ואנחנו נשארנו עם התחושה שבקושי ניתן לתאר במילים, של שני אנשים שעברו חוויה מופלאה אחת, שיודעים כי ללא החיבור המיוחד שביניהם, לא היו מצליחים להגיע לכאן...

ואם היו מספרים לי לפני שנה שזה מה שהולך לקרות לי...

טוב, הייתי מינימום צוחק, מקסימום... (ואז, כמובן, לא הייתי זוכה לכתוב את הסיפור הזה).

hrgiger - חיכיתי לפוסט הזה מהבוקר.
אוף. המזגן לא מספיק.
לפני 10 שנים
Milonga​(שולטת) - את חושבת שכדאי לי להעניש אותו על זה שגרם לך לחכות?:))
לפני 10 שנים
גורי{Milonga} - אנו מצטערים על אי הנוחות שנגרמה ללקוחותינו, על זמן המתנה ארוך מהרגיל.
(מומלץ לפנות לעבד תיקון מיזוג פנימי, בדחיפות)
:-)
לפני 10 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - ווואו
אני מתפוצצת מתענוג. בחיי.
זה גבירתך שיודעת היטב לקחת ולעשות
ולהטיס את שניכם למקומות כאלה
ואתה, גורישלה שמצליח לזקק את משמעות המילה התמסרות.

לא סתם היא. היא. קצב מדויק וזמן מושלם.
תענוג כבר אמרתי?
לפני 10 שנים
גורי{Milonga} - את היית הראשונה לשמוע את החוויות בקול.
ובגלל שאת לא מרשה לי לקרוא לך "דודה", אז אכתוב בפשטות : תודה על הפירגון, אחותה היקרה !

:-)
לפני 10 שנים
Milonga​(שולטת) - לא מגיבה לך! :))
כבר אמרתי את הכל.
כמה אפשר לדבר?!
}}{{
לפני 10 שנים
גורי{Milonga} - נו, אם צריך, כשאין ברירה, אני יודע גם לשתוק...
ותודה, גבירתי !
:-) :-)

}{
לפני 10 שנים
רצסיבי​(נשלט) - קודם כל, כל הכבוד. זה די ציון דרך.
אני יכול ללהג הרבה על הסיטואציות האלה.
אני מניח שיהיו לך גם תובנות שיגיעו אחרי מרחק קל בזמן.

אבל אני רוצה לדלג לרגע על העיקר (ההתמודדות [הנאה/סבל] עם העובדה שגבירתך מעניקה את עצמה לאחר מולך), ולגעת בנקודה שאותי מעניינת באופן אישי, ואשמח לשמוע מה דעתך עליה.

אני חושב שאני יותר נשלט שמפיק הנאה מהשפלות / חסכים מאשר אתה.
לכן אני בדילמה כל פעם שאני נתקל במשהו שמעמיד אותי בצל / בפינה, כי מצד אחד זה לא מצב נעים, להיות "גלגל שלישי" בסיטואציה, ומצד שני זה מספק לי את ההשפלה שאני נההנ ממנה.

אתה הזכרת במילה אחת מצב דומה. כתבת כך:
"אני נשלח למקומי שליד המיטה, ורואה כיצד גבירתי נחדרת על ידי גבר זר. הוא בהחלט יודע את העבודה, ונראה לי שגם הוא נהנה מאוד מגבירתי. הם מחליפים מחמאות הדדיות מלוכלכות, ואני מרגיש קצת מחוץ למשחק, עד שגבירתי מסמנת לי להתקרב אליה, ומלטפת אותי."

השאלה שלי היא האם זה היה מצב קשה עבורך, להרגיש מחוץ למשחק, ואם כן, (א) האם התלוותה לקושי גם הנאה מהקושי, וגם (ב) האם זה היה קושי יותר משמעותי מלראות אותו מענד את גבירתך.

וגם, עוד שאלת חידוד באותו עניין, מתוך הנחה שנגזר עליך לצפות בגבירתך נחדרת ע"י גברבר וגונחת מהאקט, מה יהיה לך הכי קל, ומה הכי קשה -
(א) "להישכח" בצד, כששניהם מתעלמים מקיומך ונהנים את הנאתם.
(ב) להיוותר בצד, כשגבירתך נהנית רק ממנו, אבל לא שוכחת להראות לך את הנאתה ממנו, ובכך מעניקה לך תשומת לב, גם אם לא אתה המענדג שלה (סיטואצית הרוכבת ההפוכה).
(ג) לשרת אותה ואותו, כמו בדוגמת ליקוקי הביצים שלו, תוך כדי שהוא מזיין אותה. כאן יש קושי פיזי, אבל מעורבות ממשית בסצינה מצד שני.
לפני 10 שנים
גורי{Milonga} - מה שהדהים אותי בעיקר בתגובתי לחוויה, היא שגיליתי כי לא החלק הפיסי הוא שמרתיע אותי, אלא בעיקר היסוד הנפשי.

בניגוד לסצינת קוקהולד "קלאסית", בה ניתן להניח אולי שהבעל נוכח כברירת מחדל, מפני שהוא הבעל, אולי מפני שהוא נמצא בבית - הרי שאני לגמרי לא נמצאתי שם במקרה.
גבירתי הזמינה אותי להשתתף, מפני שהיא רוצה אותי שם, זקוקה למבט ולנוכחות שלי. לכן, גם אם תתעלם ממני לחלוטין כלפי חוץ, ברור לי שהיא מודעת ומתייחסת לנוכחותי שם.

ומכאן - בתשובה לשאלה הראשונה (הלא ממוספרת)
כן, השיחה ביניהם, היתה אחד החלקים הקשים, יחסית. הרגשתי שהיא יוצרת סוג של אינטימיות לרגע, שאני לא שותף לה.
האם נהניתי מהקושי - כן, מפני שלא היה חזק מדי. הרי דובר על כמה משפטים, סיטואציה תחומה היטב בזמן. זה היה עקצוץ של כאב מגרה, שלא היה בו די כדי להתפתח לכאב ממשי.

זה ש ב', הוא הקל ביותר, זה ברור.
בעצם א ו ג, מחדדים דילמה - האם עדיף לא להשתתף, או להשתתף בתפקיד קשה.
באמת שאין לי כרגע תשובה, ואני לא בטוח שיש בכלל תשובה אחת בשבילי. הכל תלוי בהקשר, ובכל כך הרבה גורמים נוספים.
אולי באמת תהיה לי תשובה על כך בימים הבאים.
לפני 10 שנים
רצסיבי​(נשלט) - תיארתי לעצמי ש-(ב) יהיה לך הכי קל. במובן מסוים, בסיטואציה הזו, אתה הגיבור העיקרי. היא רוכבת על מישהו, אבל עדיין מרוכזת בך. ב"קרב" הדמיוני בינך לבין הבחור הנוסף, אתה המנצח באותו רגע.

אני גם ארשה לעצמי לנחש שאחרי שהאבק ישקע, תלמד להעדיף את (ג) על פני (א), אם כי זה באמת עניין אינדיבידואלי.

בעיני א' הוא הכי קשה. אולי זה כי הצורך בצומי גדול יותר אצלי, ואולי בגלל שהחשש מלשרת מינית אחרים אצלי הוא קטן מאוד, אם בכלל קיים.
אבל, בניגוד אליך, אני לא מעדיף את (ב) על פני (ג). נכון, (ב) מציע עליונות מרוחקת, אבל מה רע בלוותר עליה ולהרוויח מצש בו אתה משרת שניים יחד, במצוות גבירתך.
לפני 10 שנים
גורי{Milonga} - אני חושב שזה ההבדל העיקרי בינינו - אני לא מחפש לשרת שניים, אלא נהנה לשרת את גבירתי בלבד.
אם זה גורם לה הנאה שאשרת מישהו נוסף לעיניה (וזה גורם, בהחלט גורם...), אז כמובן שגם אני שם, אבל לשרת שניים, זה לא נחשב בעיניי יותר מלשרת את גבירתי בלבד.
לפני 10 שנים
her cup of tea​(נשלט){הכי מלמעלה} - עיונים בהתמסרות. מדהים ומרגש. וכתוב נפלא אבל זה לא חדש.
לפני 10 שנים
גורי{Milonga} - תודה !
וכן, ללא ספק ההתמסרות היא העיקר כאן.
בלעדיה , זה היה בלתי אפשרי, אבל ההתמסרות הפכה את זה להרבה יותר קל ממה שחשבתי.
לפני 10 שנים
Miss Hide - זה לגעת באוורסט...
תענוג לקרוא.
לפני 10 שנים
גורי{Milonga} - אוורסט ?
יש לי קצת בעיה עם הדימוי הזה.
האוורסט היא הפסגה הגבוהה ביותר, שאחריה אין עוד לאן להגיע.

לעומת זאת, אצל גבירתי...
לפני 10 שנים
Whip​(שולט) - כל הכבוד לה, על שהיא מארגנת חוויות חדשות ומעניינות
ולך - יפה שאתה עומד בהן, גם כשהן מזיזות אותך הרחק מתחום הנוחות שלך...
המשך הנאות, בילויים וכיף לכם :)
לפני 10 שנים
גורי{Milonga} - כן, לצאת מתחום הנוחות זה בהחלט העניין המרכזי.

בתקופה האחרונה למדתי (ובמידה רבה, בזכות גבירתי), ששום דבר מעניין באמת, לא יקרה למי שלא יוצא מתחום הנוחות.
לפני 10 שנים
bigs​(נשלט) - מדהים
אין מילים
לפני 10 שנים
גורי{Milonga} - כן, יש מצבים בהם ממש קשה לדבר...
לפני 10 שנים
Honeyfinger​(אחרת) - יאמי יאמי... מעורר בי חשקים
לפני 10 שנים
גורי{Milonga} - מעניין.
לא חשבתי שהסצינה הזאת כל כך תדבר לנשות הכלוב...

:-)
לפני 10 שנים
Honeyfinger​(אחרת) - לא יודעת לגבי שאר נשות הכלוב... אני מדברת בשם עצמי ואומרת שוב... י א מ י !!!!
לפני 10 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י