לפני 17 שנים. יום ראשון, 17 בינואר 2010 בשעה 19:24
בעבודה החדשה הייתי אמור להרוויח בדיוק פעם וחצי ממה שאני מרוויח כיום. לכל אדם יש תג מחיר, והוא בדרך כלל יותר נמוך ממה שהיינו רוצים להאמין. המשכורת החדשה עברה את תג המחיר שלי. אמרה לי מישהי פעם שאני חזיר קפיטליסטי, כנראה שהיא שוב צדקה.
ובכל זאת דחיתי אותה. היו לי לא מעט סיבות כדי לתרץ את הסירוב שלי אחר כך לעצמי, לחברים ולמשפחה:
העניין הוא לא אותו עניין מרתק כמו שיש לי בעבודה הנוכחית, המקום החדש מאוד לא מוצא חן בעיני וגם מדובר בלעשות שינוי די משמעותי בקריירה שלא כל כך מתאים לי, כרגע או בכלל. נוח לי עם הקריירה הנוכחית שלי.
הכל נכון, אבל הייתה עוד סיבה. עוד משהו קטן שנורא הציק לי.
בדרך מסתורית, מקרית או איך שהגורו/קואצ'ר/נומרולוג שלכם ירצה לקרוא לזה, התמודדתי על התפקיד ראש בראש עם לא אחרת מאשר אישתו של אחד מחברי הטובים ביותר. בחורה שאני מאוד אוהב ומעריך, ובדרך לא הגיונית, למרות ששנינו מגיעים מתחומים אחרים בעליל, מצאנו את עצמנו בקרב ראש בראש. לאחר שלב הראיונות, ולאחר שהשוונו בינינו את מהלך הראיון, הסתבר שהראיונות הלכו בכיוונים שונים. הבחורה שאמורה לקבל אחד מאיתנו לתפקיד נתנה לאשתו של החבר מין מבחן לעשות בבית. ממני היא ביקשה להתקשר אליה ביום א' כדי להודיע לה אם אני מוכן להיכנס לתפקיד החדש. לא סיפרתי לאשתו של החבר על כך, כדי לא להרוס לה את המוטיבציה.
עזרתי לה בסוף השבוע לעשות את המבחן הזה על הצד הטוב ביותר. עזרה אמיתית, כנה. נתתי את כל מה שהיה לי. הייתי רוצה לכתוב שלא חשבתי לרגע על זה שהעזרה שלי בעצם מונעת ממני להתקבל לתפקיד, אבל זה לא נכון: חשבתי על זה כל הזמן. ובכל זאת, לא נתתי למחשבה הזאת להשפיע. נתתי 100% ממה שהיה לי, ואני גאה בכך.
כשדיברתי איתה, ראיתי בעינים שלה כמה חשוב לה התפקיד הזה. כבר יותר מחודשיים שהיא מחפשת עבודה ולא מצליחה למצוא. גם התפקיד הזה נשמע לה מאוד מעניין, המקום עצמו גם נראה לה נחמד. היא רוצה לעבוד שם, אני רק רוצה את הכסף.
הודעתי לבחורה שחיכתה לטלפון שלי שהחלטתי לא לעזוב את העבודה הנוכחית שלי. לאשתו של החבר לא אמרתי כלום, היא לא צריכה לדעת.
בסוף היום, תרתי משמע, אני שלם לגמרי עם ההחלטה שלי.
המחוות הכי חשובות הן אלו שמקבל המחווה לא מודע אליהן. זה המבחן האמיתי של אנושיות, של חברות טובה, של ג'נטלמניות.
ג'נטלמניות זאת אחת התכונות החשובות לגבר. וכן, היא תכונה נרכשת.
אבל על כך כבר אכתוב בפעם אחרת.