אוהבת שירה.

המישאל מיועד הן לגברים והן לנשים:
האם תדירות המין שלכם ירדה מאז החל המונדיאל?

בתודה מראש,
פ', שמאז החל המונדיאל חיי המין שלה תוססים כמו אלה של אריק שרון.

אני מזעזעת, עשיתי משהו ממש דבילי.
לא אוכל לפרט, אך בסולם הפאדיחות זה כמעט שיא אישי.
קיצור, מגיע לי מכות בטוסיק.
מתנדבים?

סיכום להיום:
2 כוסות קפה (אני רגילה לשש)
1/2 חסה
2 עגבניות
1 ירק מוזר שאני לא יודעת את שמו
1 כריך עם גבינת שמנת וגבינה צהובה
1 תפוח קטן
3 כוסות וודקה

אל תלמדו ממני.
ככה לא בונים .... כלום.

יש דרכים רבות להבריח בחורים.
אפשר להגיד להם להתחפף, אפשר לבעוט בהם, אפשר לאיים לספר לרעייתם כל מיני דברים לא נחמדים. אבל לא על כך אני מדברת. אני מדברת על הברחה אפריורית, דרך למנוע מבחורים ליצור קשר.

אפשר להסתובב עם כתמי זיעה בבית השחי וריח של חומצת לימון.
אפשר להחזיק ביד טופס של מרפאת איידס ולמרר בבכי.
אפשר להסתובב עם רוטוויילר עם נטיות סוציופטיות.
אפשר להדביר לשפה העליונה שפמפם ולהשחיר שתי שיניים.
אפשר לספר כי החבר שלך הרביץ לכל משפחת אלפרון.

כל אלה טובים ויפים, אבל יש אחד חזק בהרבה!
מתמטיקה.
בכל פעם שאני מזכירה מתמטיקה בבלוג שלי, משתררת שתיקה מביכה.
מעט מאד תגובות מועלות לאתר, ואלה שכן - ברתיעה.
בפוסט האחרון שהעליתי הרגשתי שהפכתי למנודה.
פאק, היא אמרה "אלגוריתם"! איזה פה מלוכלך יש לה...
מובן כי לא כל אחד אוהב או מבין מתמטיקה, אך בדרך כלל אי הבנה אינה מונעת מהבריות להגיב. קיבלתי עד היום תגובות על כל מיני נושאים מכותבים שלא היה להם מושג, ולא היתה להם בעיה להודות בכך.
אבל מתמטיקה, זו אופרה שונה.
התגובה האינטליגנטית היחידה לפוסט הקודם (נכון לשעה זו) היתה מאישה.
יש כאן המוני גברים שאינם מפחדים מנושאים ריאליים. עשרות מהנדסים-פיזיקאים-מדמ"חים- כאלה, אבל שום תגובה.
למה? כי זה טרן-אוף.
(נכון, יש אחד שלא מחרים אותי גם כשאני כותבת מתמטית. ח', אתה שונה.)

מעתה, אין צורך לאמר "לא היום, אני במחזור". אפשר להציע "מה דעתך על סקס לוהט ואז אנליזה פונקציונלית". זהו, והבחור ייעלם.

זה מביא אותי למחשבות נוגות. בחיי, הייתי צריכה להיות לסבית.

רק כדי לסבר את האוזן, אציע פתרון שגוי לבעיה שהצגתי קודם.
נניח שכל אחד מחמשת המשתתפים יכין פתק, כולם יטילו את פתקיהם לקלפי, אחד מהם יפתח את הקלפי ויסכם את חמשת המספרים.
לכאורה, יש כאן שמירה על פרטיות. למעשה, לא.נקרא לפותח הקלפי א' ולחבריו ב' ג' ד' ה'. שימו לב כי אם א' יגלה חמישה פתקים שבכולם כתוב 119,507 ש"ח, למשל, הוא ידע מהו הונו של ב'.
ההסתברות לכך קטנטנה, אך אינה אפס.
אתם מוזמנים לחשוב על שיטות נוספות, רק לשם שעשוע ועונג שבת.
אגב, שיטה טובה אמורה להיות "חסינת קואליציות" כלומר כזו שאינה חושפת מידע הן ליחיד והן להתארגנות של "דייגי מידע". שיטה חסינת קואליצה (במיקרה של 5 משתתפים) אמורה לשמור את פרטיות המידע של כל משתתף אפילו אם שלושה משתתפים אחרים עושים יד אחת לשם הסגרת סודו, בתום התהליך החישובי.

פרטיות, אם לתרגם את הכותרת, היא שמו של תחום מחקרי במדעי המחשב.
ככלל, מדובר על כמה מעבדים (או אנשים, אם בא לכם) האמורים לעשות משהו יחדיו.
כל אחד צריך לתרום מידע הנמצא ברשותו לשם חישוב התוצאה, אך הוא אינו מעוניין לחשוף מידע זה לעיני האחרים.
נניח לדוגמא כי 5 אנשים רוצים לחשב את סכום ממונם, אך כל אחד רוצה לשמור את המידע אודות ממונו בסוד.
שיטה לביצוע שיתוף פעולה שכזה נקראת אלגוריתם. במקרה שלנו, אלגוריתם פרטי.

לא אציע כיצד ניתן לפתור זאת (אולי בהמשך), אך גם אני מתחבטת בבעיית פרטיות.

אני מתכתבת עם מישהו בכלוב שאמר לי כי יש ברשותו דירה, אי שם, והוא מעוניין להשכירה.
אני לא מכירה אותו מספיק כדי לבטוח בו.
יש לי ידידה המעוניינת לשכור דירה באותו איזור.
אשמח לעזור לשניהם, אך לא ברור לי איך לעשות זאת מבלי להסגיר לידיו את פרטיי האישיים ומבלי להסגיר לידידתי את העובדה שאני גולשת בכלוב.
אלגוריתמים (טוב, רעיונות) יתקבלו בברכה.

בטרם דעת כל יציר
לפני היות ראשון אחרון
לפני אנוש, יאכל חציר
ישפל אלוף, ירום טירון.

כגרגרים בממגורה
דחוסים - זהב ריחם צפן
שיצילם לעת צרה,
משנות רעב מיום כפן.

אל מזבחו של בעל
ואל מקדש האשרה
נבואה יחפים, אין נעל
כפויי אשמה, חסרי ברירה.

ירדתי ללבנוני.
טוב, אסייג את דבריי, זה לא נשמע כמו שהתכוונתי.
זה לא ש"ירדתי" לאדם שצבע עורו מעיד על מחסור פיגמנטים.
התכוונתי לבנוני בחולם, יוצא לבנון.
ובמילה ירדתי התכוונתי לירידה במדרגות. נו באמת, סוטים.

אז ירדתי ללבנוני וביקשתי ממנו שיטחן לי קפה דק-דק, לבישול, ושיתן לי גם 50 גרם קרדמון. ניסיתי קודם לכן לבקש את התבלין הזה בשפה המקומית, אבל הוא בקושי מסתדר איתה. אז ניסיתי באנגלית. כולם יודעים אנגלית, לא? אז זהו, שלא.
אז אמרתי לו שאני אצייר לו את התבלין. זו היתה שגיאה מצידי.
ניסיתם פעם לצייר תבלין? רוב רובם נופלים לאחת משלוש קטגוריות:
או כדורים קטנים, או עלים מוזרים, או פולים מאורכים.
לקרדמון יש פולים מאורכים ואני ציירתי לו מין טיפה מאורכת ומחודדת בשני קצותיה.
הוא הביט בי בחוסר הבנה.
נזכרתי כי במבט מקרוב יש על מעטפת הקרדמון כמה פסי אורך, והוספתי אותם לציור, הפעם בלחץ עדין מאד של העפרון. הלבנוני צעק "אמג'ד"ו ומישהו יצא ממחסן החנות.
כנראה קרוב משפחה. הם דיברו ביניהם בערבית, אז כמעט שלא הבנתי מילה.
היה ברור כי הלבנוני מתייעץ ומנסה להבין מה אני רוצה. בשלב כלשהו הוא הראה לאמג'ד את השרטוט הנאיבי שלי. עיניו של אמג'ד התרחבו בתדהמה ולאחר מכן הוא החל לצחוק. את המשפט שהוא אמר הבנתי בעצמי, ללא צורך במתורגמן:
הד'א מוש בהאר, יא אהבל, הד'א קוס. היאה שרמוטה.

אספתי את שרידי גאוותי, ויתרתי על התבלין ורכשתי רק קפה.
התחשק לי לשבור לאותו אמג'ד את הראש, אך אני לא אמורה לחולל מהומות מסוג זה.
שעה מאוחר יותר מצלצל אלי נומי, צוהל כחזרזיר בבוץ.
שאלתי אותו איך קוראים לתבלין הזה והוא אמר כי בעברית זה הל, בערבית היל.
יפה, כוסאמו ההיל הזה. הוציא אותי שרמוטה.

לפני שתתחילו להתלהב, אגיד כי זה אינו נושא שאהוב עלי. קצת מעשי מדי לטעמי.
על מה מדובר? על דרך בה מטלה מתפצלת למספר "פועלים" שמבצעים אותה, כל אחד בקצב שלו, ואחר כך חוברים על מנת להגיע לסיום המטלה.
אם למשל יש צורך לחבר 100 מספרים, ניתן לפצל את המשימה לשני מעבדים.
במקום 99 פעולות חיבור הנעשות על ידי מעבד אחד, נקבל שני מעבדים שכל אחד מטפל ב-50 מספרים (49 פעולות חיבור) ולבסוף אחד מהם יעביר את התוצאה שלו לשני, והשני יבצע את החיבור האחרון.
מטרת הביזור/מקביליות היא חיסכון בזמן.

קרו לי הרבה דברים מעניינים ומצחיקים בימים האחרונים, ואני רוצה לכתוב על כולם. לא ניתן לעשות זאת בו זמנית, ואני מתלבטת עם מה להתחיל. בגלל ההתלבטות אני נכנסת לנעילה (dead-lock) ולא כותבת על אף חוויה.

כמה עצוב שאני לא מעבד-מקבילי, מין מחשב בעל ארבע ליבות, למשל.
מחשב חמוד וסקסי, כן?
אבל אני לא.
אז אני עוד לא כותבת, אבל דורשי טובתי מוזמנים לשמוח בשמחתי. ה-ר-ב-ה דברים מצחיקים, ממש הרבה.

הרהור נוגה: אולי רק אותי הם מצחיקים, עם חוש ההומור העקום שלי.
המממממ...

אני מניחה שכולם יודעים ששיר הילדים הזה אינו מדבר על מאפים אלא על סיבוב במעגל.
אבל אני מזמזמת אותו בטיפשות-מאושרת ונוברת בצלחת שלפני.
עוגת שוקולד דחוסה ועזת טעם. מתוקה במידה, עם ציפוי קרם שוקולד שמאיים על העורקים בעלי פוביית הכולסטרול. העוגה חמימה (מיקרוגל) ומעליה גלידת וניל מעולה.
ורק זרזיף סירופ מייפל לסיום.
וקפה חזק.
והתשיעית של בטהובן ברמקולים.
וזהו.
😄

פורסם לרגל "יום האושר הבינלאומי" אותו אני חוגגת באדיקות.
מה? אין כזה יום? מי אמר?