|
|
|
מכירים? מכירות?
משהו ישן ומשהו חדש,
משהו שאול ומשהו כחול.
באנגלית זה מתחרז.
זה אמור להיות מעין רשימת ציוד שמביאה מזל לכלה ביום חתונתה.
והשאלה: באט פלאג כחול ומשומש, שמושאל לצורך האירוע נחשב?
הוא ישן, הוא כחול והוא שאול. ולמה חדש?
כי בשבילי זה חדש.
אין לקחת את הדברים ברצינות.
ביי
טוב.
שכנעתן אותי.
מתחתנים אצל הוריו. בית גדול, חצר ענקית, בלי עלויות של אולם.
הם מתעקשים לדאוג להכל (וחושבים על 400 איש, הו, האימה).
אני חושבת על 50.
אתחיל משא ומתן בעמדת פתיחה של "רק שנינו, ועוד עשרה גברים למניין".
אולי נתפשר על משהו הגיוני.
כעת באה השאלה הגדולה: הזמנות.
אזמין את אמא-אבא-אחות-אחיינים. זה ברור.
חברים מהעבודה אני לא אזמין, לצערי זה בלתי אפשרי.
השאלה הגדולה היא האם להזמין את האקס.
מצד אחד, הוא החבר הכי טוב שלי, מצד שני... אקס עד לאחרונה.
אגב, אם קיוויתי שהשניים לא יפגשו, הרי שתוחלתי נכזבה.
הם נפגשו.
את הפרטים בפעם הבאה. בינתיים, מחפשת תגובות.
להזמין או לא?
אחרי שסוגיית הלבוש לובנה, הגיע הסוגיה הגיאוגרפית.
למתקשים: היכן להתחתן.
האופציות הנשקלות: ביער בן שמן, בפיקניק חביב.
בבית הוריו.
בשפת הים בחוף טנטורה.
רעיונות שעולים יותר מנעלי ניו-באלאנס, יפסלו לאלתר.
התלבטות ראשונה.
אני מבטיחה להתחשב בדעת הקהל, כל עוד היא מנומקת והגיונית (ומוצאת חן בעיניי...).
חצאית או מכנסיים? בבקשה, אל תגידו אף מילה על שימלה.
ובאיזה צבע? (אף מילה שדומה ללבן).
בין המציעים יוגרל סמיילי וירטואלי.
אין שמץ של ספק שהייתי אמורה לחפור פה ברבים על חתונתי הממשמשת ובאה.
כל בחורה נורמלית היתה עושה זאת.
טוב, אז מה?
נורמליות ואני מעולם לא הלכו ביחד, אפילו לא אם נועדו (הרמז מקראי, למתקשים).
למעשה עוד אחפור על כך, ואפילו באופן מיוחד.
בניגוד לכל חברותי, שכולן יודעות מה הן רוצות לחתונתן, אין לי מושג.
כל מה שחולף לי בראש זה החיים המשותפים לאחריה.
החתונה עצמה לא מעניינת לי את קצה הזנב.
ים הנפלאה הציעה לי מתנת חתונה (מישהו יכול לנחש?) וזה גרם לי לחשוב שאין לי מושג איך אתאפר, מה אלבש, מוזיקה, מיקום, מוזמנים, אוכל, משהו.
הצילו! זה מלחיץ מדי.
אז מה שכן אעשה זה לשאול אתכם.
ממילא הבחור שלי יעשה מה שאחליט, ואני אחליט את מה שאתם תגידו.
בקרוב אפרסם כמה שאלות, זה יהיה משעשע (כפי שים כתבה לי, רק אני מסוגלת להיות צינית אודות חתונתי).
אבל לפני כן, משהו מזעזע.
בדרך כלל אני חושבת על עצמי טובות, ורק טובות.
הידע הכללי שרכשתי במשך השנים רחב ואני גאה בו.
והנה, קראתי באחד הבלוגים (סליחה ששכחתי באיזה) על סוריקטה.
הנהנתי בהבנה, ובמשך כמה שעות חייתי בהרגשה שהכל כשורה.
ואז היכה בי הספק, ביררתי ואכן - טעיתי!
באיוולתי הרבה התבלבלתי בין סוריקטה לקפיברה.
זאת בעוד שהאחד יונק והשני מכרסם. בשפה פשוטה, פישלתי.
אז הנה אני, פ' הבלתי-מושלמת-בעליל, שאינה מבחינה בין סוריקטה לקפיברה.
איזה מזל שבעלי לעתיד לא יודע על כך....
נשיקות לכולם.
בקרוב הפרטים.
מה יש בסרט טוב (לבחורים שטופי טסטוסטרון)?
יש בנות. הרבה בנות.
מה הן לובשות? כמה שפחות. וגם הקצת הזה הוא צמוד, קצרצר ומחמיא.
איך הן נראות? נפלא.
כולן בהירות עיניים, שיערן גולש, מותניהן צרות ורגליהן ארוכות.
אז מצאתי סרט כזה, בנים, היכונו.
אה, יש בו עוד. מכות. כל הזמן מכות. נהדר, נכון?
הרבה אקשן, בלגן, התכתשויות.
יש גם אירוטיקה. לכל הבנות יש בני זוג בהתהוות.
כלומר, הן מחפשות. מושלם לא?
הבעיה היחידה בסרט היא הקהל מסביב.
הגיל הממוצע (למעט הורים מלווים) הוא שמונה.
מועדון ווינקX. לא מומלץ לילדים, בטח שלא לנשים.
אולי לגברים, אם אי פעם אבין אותם.
נ.ב. הפשושית שלקחתי לסרט נהנתה מאד.
בסוף היא אמרה שרואים שלא נהניתי בעצמי.
שאלתי איך היא יודעת, והיא ענתה שבהיתי בתיקרה ומילמלתי לעצמי.
נו, טוב.
לא ברחתי, חברים, אך בימים הקרובים אני לא פנויה להתכתבות או מפגשים.
אני חולה, מסכנה ומרחמת על עצמי.
בררררר....
זה רשמי. למדתי לבשל!
הצליח לי ואני רצה לספר לחבר'ה.
שני בצלים גדולים. ארבעה תפוחי-אדמה גדולים. שלושה גזרים.
שמונה פטריות פורטובלו. שמונה פטריות שמפיניון ענקיות.
שתי שיני שום קצוצות דק. חופן עלי חמציץ (שבל).
מלח, פפריקה מתוקה ופלפל שחור לפי הטעם, כף רסק עגבניות.
להתחיל טיגון בשמן זית, רק לרכיבים בשורה הראשונה.
להוסיף האחרים וחצי ליטר מים רותחים.
לבשל על אש קטנה 40 דקות.
אפשר גם להוסיף לחגיגה שש שוקי עוף וכוס יין אדום יבש.
אז הנה, אני כמעט בשלנית. בחיי, הצליח לי נהדר.
וחוץ מזה, סידרתי את הדירה ואפילו שטפתי את הריצפה.
וזה מביא אותי לשאלה הבאה:
אם אני כבר כל כך ממוסדת, ממש עקרת בית למופת, מה לענות לו?
השאלה צצה אתמול, אך היתה תלויה באוויר זמן מה.
היה ברור שהוא ישאל (טוב, קצת ריגלתי אחריו, אז ידעתי).
מצד אחד, 34 זה לא ילדה, מצד שני, וואו!
יקיריי, כל תגובה תבונית תתקבל בברכה.
בתודה מראש.
שבתי לסורי, לתהות אודות הטבע האנושי ולהגיע למסקנה כי לעולם לא אבין.
השאלה (הרדודה, יש לאמר) המנקרת הפעם במוחי הפעוט:
מהו המזון המועדף עליכם/ן מיד לאחר סקס?
נכון, יש כאלה שפשוט נרדמים.
אבל למי שמתעורר הרעב, במה יכלכל את אצטומכתו לאחר תשמיש?
השאלה מתעוררת בי לאחר קטע משפיל בו הייתי מעורבת.
לאחר סקס טוב, טוב מאד אפילו, הרעב היכני אל החומש.
פתחתי ארונות במטבח, נעצתי מבטים עורגים, אך לשווא.
לא סטייק, לא סלמון כתמתם, לא פיתה טריה מראש העין.
רק פחית של תירס דיאט.
בלעתי את שרידי גאוותי יחד עם הגרגרים הצהובים, והתחלתי לפנטז על אוכל.
לא אספר את שפינטזתי כדי לא לקבל קהל מוטה. אני רוצה את המציאות הפנטסטית (איזה מכתם לשוני), זו שאליה אתם משתוקקים בעידנא דשפיכא.
ולקצרים בזמן: מה אתם אוהבים לאכול לאחר הסקס? אנא, פרטו.
