התמכרות

ושוב אנחנו ברחוב, הרוח הקרה העירה אותי לחיים, התעטפתי טוב טוב במעיל החם וכרכתי את הצעיף הדוק סביב צווארי. רק עכשיו קלטתי כמה חם היה בתוך המועדון. היינו ארבע בנות - אני, קארינה, בריט וקריסטין - מלכת הסאדו שאירחה אותי על הבמה, עכשיו בג'ינס הדוק ומעיל עור ארוך נראתה מהממת לא פחות מקודם. גבוהה וארוכת רגליים, שיער כהה שופע וחלק, עיניים ירוקות מהפנטות. הסתבר שהיא ובריט חברות טובות, והן הילכו להן חבוקות ומצחקקות כשאני וקארינה שועטות אחריהן. עדיין הפליאה אותי הדרך בה הבחורות האלה גמאו מרחקים בעיר הזו, מהלכות בבטחון רב על עקביהן הגבוהים והדקים ברחובות הרטובים וחשוכים של אמסטרדם.

"לאן הולכים?" שאלתי את קארינה. "קריסטין בקשה שנלווה אותה לבית המלון בו מתארח ידיד שלה" היא ענתה, היא הביטה בי וקרצה אלי "אל תדאגי, יהיה פאן". לא דאגתי, הבנות האלה, למרות הכמויות הגדולות של האלכוהול שספגו במהלך הערב והלילה, ולמרות הג'וינטים שהריצו בכל הפסקת עישון, היו בשליטה מלאה. הן היו מלכות בעיר הזו, כמו לביאות בשמורת טבע באפריקה.

הגענו למלון יקר באיזור הדאם, נכנסנו ללובי וקריסטין נופפה לשלום לפקיד הקבלה שהשיב לה בחיוך רחב. נדחסנו ארבעתנו למעלית, "יש לי הפתעה בשבילכן" אמרה קרסיטין לי ולקארינה "אני מקווה שלא תשתעממו יותר מדי". יצאנו מהמעלית והלכנו במסדרון ארוך על שטיח בצבע ארגמן, קריסטיה שלפה כרטיס פלסטיק ופתחה לפנינו את דלת אחד החדרים, נכנסנו פנימה, בפנים היה חשוך וחם, קריסטינה נגשה ראשית לחלון הגדול ופתחה אותו, מזרימה אוויר קר ורטוב לחדר, אחרי זה בריט הדליקה בבת אחת את כל האורות.

החדר היה גדול, סוויטה רחבת ידים, מיטה ענקית, שולחן כתיבה בסגנון עתיק, תמונות של אצילים מהמאה השמונה עשר, שטיחים אוריינטלים כבדים. במרכז החדר עמדה כורסא ועליה ישב גבר מבוגר בעל שיער לבן. הוא לבש תחתונים נשיים וחזיה בצבע ורוד, גרביונים שחורים ונעלי לק שחורות בעלות עעקבי סיכה דקים וארוכים. ידיו היו קשורות למסעד הכורסא בחבל אדום. הוא נראה די מבולבל ומבוהל ומצמץ מול האור הבוהק ששטף לפתע את החדר החשוך. הורדנו את המעילים הצעיפים והכפפות והתיישבנו סביבו, קריסטין ניגשה למיני בר והוציאה סט כוסות ובקבוק יין לבן מבעבע, היא מזגה לנו והרימה את כוסה.
"אנחנו שותות לחיי ברנרד שבא כל הדרך מלונדון לאמסטרדם כדי לשעשע אותי"
היא הסבירה לנו כי ברנרד הוא איש נורא עשיר וחשוב בלונדון, אבל הכיף שלו זה לבוא לסוף שבוע באמסטרדם ולשרת אותה. מהרגע שהוא מגיע הוא מוסר לה את כרטיס המפתח לחדר שלו ואת כרטיס האשראי שלו והופך להיות השפוט שלה, היא מאידך עושה מאמצים כנים להפתיע אותו כל פעם מחדש. מהעיננים המורעבות שלו שסקרו אותנו מכף רגל ועד ראש הבנתי שארבעת היפהפיות שישבו מולו היו התגשמות החלומות שלו.