הוא כרע על ארבע כמו כלב, הראש לו חנוט בברדס לטקס, הביצים והזין שלו ארוזים היטב ברתמת עור הקשורה לרצועה. ראש מושפל, ישבן אדום וסרוט מההצלפות שקיבל. מולו עשרות גברים ונשים חוגגים סמוקי לחיים מהחום והאלכוהול, מנופפים לעומתו בספלי הבירה שלהם, קוראים לעברו קריאות מעליבות ומתגרות, והוא על הבמה חשוף מכף רגל ועד ראש מולם, קורבן חסר ישע להילולה, כלי משחק לנשים, מוקד לעג לגברים.
כשעליתי לבמה הוא הרים את ראשו כדי להביט בי, ראיתי את עיניו האדומות סוקרות אותי במהירות, מלמעלה למטה. לשניה הוא הציץ לי בעיניים אבל מיד השפיל את המבט, מטה לחזה שלי, לבטן, למשולש בין הרגליים ומטה לרגליים, לג'ינס המתוח שלי ולמגפיים שלי - עקב גבוה ודק, חרטום חד כמו סכין. עמדתי מולו, המגפיים שלי סנטימטרים ספורים מידיו. הוא נעץ את עיניו במגפיים שלי כמהופנט, דומם ללא תנועה, הראש שלו נטוי קדימה והוא בולע במבטו את העור השחור המבריק, מנסה לדמיין את כף הרגל הצרה והמטופחת שלי, האצבעות הדקות והציפורנים האדומות הכלואות במגף ההדוק.
המלכה שלו העבירה לידי את האחיזה ברצועה הקשורה לזין והאשכים שלו, משכתי משיכה חזקה וראיתי איך הוא מתכווץ בכאב, הישבן שלו הזדקף אינסטנקטיבית תוך שהוא נאנק מההפתעה והכאב. אחזתי ברצועה והתקדמתי מספר צעדים לאורך הבמה. הוא נגרר אחרי על ארבע מעווה את פניו בכאב. הולכתי אותו אחרי כמו כלב בטיול בגן. אני מטופפת לי בעקבי הגבוהים, הוא אחרי. המלכה שלו נגשה מהינה אליה פרשה עם עליתי לבמה, ודרכה עליו. העקב שלה ננעץ עמוק בישבן האדום שלו ואילץ אותו לרדת לשכיבה על הבמה, הזין והאשכים שלו נמחצים על הפרקט, נמעכים תחת הלחץ הגובר של המגף שעליו.
הסתובבתי והושטתי קדימה את קצה המגף שלי, דחפתי אותו לפה שלו והוא מנסה לבלוע כמה שיותר, כמו זונה מוצצת זין, יונק את קצה המגף שלי עד לגרון, בלי שיניים, כדי שחס וחלילה לא ישאיר סימנים. משכתי את המגף אחורה, החוצה מהפה נוטף הריר שלי.
"תלקק כלב" אמרתי לו והוא הגיב בהתלהבות כאילו רק חיכה שארשה לו. הלשון שלו נמרחה כמו חמאה על טוסט על המגף שלי בליקוקים ארוכים ומלאי רוק, מהסוליה למטה ועד קצה המגף. הרמתי את המגף מספר סנטימטרים מעל הפרקט והוא הסתער על הסוליות והעקבים, מלקק כמו שכלב מלקק ישבן של כלבה, נאנק מהנאה ותשוקה, כאילו כבל חשמל מחבר לו את הזין והביצים הקשורים וכואבים ישר למוח, ישר לעינים הלכודות ללא מוצא על המגף שלי, לאף המריח ושואף בתאווה את ריח העור, והלשון המריירת וטועמת את סוליות מגפי.
לפני 14 שנים. 4 בפברואר 2010 בשעה 12:54