סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

התמכרות

3 שנים גרתי באחת הערים הגדולות באירופה, למדתי באוניברסיטה ועבדתי לפרנסתי. ללא תכנון מוקדם נקלעתי לקהילת חובבי בדסמ - גברים ונשים אירופאים שבחיי היום יום שלהם היו רגילים לגמרי, אך במקביל חקרו ללא הרף את גבולות הטירוף וההנאה.
לפני 14 שנים. 27 ביולי 2010 בשעה 11:33

כשהוא נכנס לדירה שלי התחבקנו ממושכות ליד הדלת, למרות שהתראנו רק אתמול, נישקתי אותו על הלחי ולחשתי לו לאוזן "יום הולדת שמח". אחרי זה ישבנו יחד, הכנתי קפה, פתחנו את החלונות והדלקנו סיגריות. כמו תמיד הוא הצחיק אותי בטירוף, החזקתי את הבטן וכמעט התגלגלתי לשטיח כשהוא סיפר לי על חוויות מהמשרד. היה לו כשרון אדיר לספר סיפורים בהם הוא התם המושלם, מה שהופך את כל האנשים הלחוצים והאגרסיבים סביבו לבדיחות מהלכות על שתיים.

בינתיים שקעה השמש ונעשה חשוך מסביב. לא הדלקתי את האורות, הנחתי לדירה שלי לגלוש באיטיות לעלטה. הזמנתי אותו להתקלח איתי והוא נענה בשמחה. שנינו אהבנו ניגודים של קור וחום - גלים של מים קרים במקלחת, וביניהם התפרצויות של מים חמים כל כך שהעור נעשה אדמדם ובוער ברגישותו.

הוא היה גבוה ורזה, בעל שרירים מפותחים, לא ממכון כושר אלא מריצות ושחיות אינסופיות על חוף הים. הוא היה הגבר היחיד שהכרתי עד כה שנהג לגלח את כל השיער בין הרגליים, והיה לי ברור שגילח את השיער אתמול - לכבוד המפגש שלנו. הביצים שלו היו חלקות למשעי והיה לי נעים לסבן לו את הזין, הביצים, פי הטבעת, דחפתי לו אצבע מלאה בסבון פנימה והוא גרגר בהנאה כשעיסיתי לו את הערמונית מבפנים.

נצמדנו תחת מטר המים כשהזין שלו נעול בין הרגלים שלי, לחצתי וכיווצתי את שרירי הירך שלי והוא ניסה להחליק פנימה והחוצה, לזיין לי את הירכיים הרטובות והחלקות.

אחרי שהתנגבנו הובלתי אותו לחדר השינה שלי, פתחתי לפניו את דלת הארון והקצבתי לו 10 דקות לבחור עבורי את הלבוש, הוא עמד נפעם מול המדפים, פתחתי לפניו מגירה מלאה בחזיות ריחניות מהכביסה, ומתחתיה את מגירת התחתונים. מול רגליו עמדו בשורות מגפי החורף שלי, סנדלים גבוהי עקב, נעליים... השארתי אותו לבד מול המדף, עזבתי את חדר השינה וסגרתי אחרי את הדלת. תיארתי לעצמי שהוא לא יעמוד בפיתוי, וינצל את המצב כדי להסניף וללקק את הבגדים והנעלים שלי, אבל לא היה אכפת לי, סמכתי עליו שהוא לא ילכלך שום דבר ובוודאי לא יבזבז את זרעו היקר לפני שהחגיגה מתחילה.

אתמול, כשנפגשנו ושאלתי אותו איזה מתנה הוא רוצה ליום ההולדת. הוא ענה מיידית, ללא היסוס "בילוי ערב משותף אצלך בדירה, אני אביא את הציוד". עכשיו התפניתי לבחון מה הביא עמו - שתי שקיות גדולות של חנות לכלי עבודה. הרמתי את השקיות ופזרתי את תכולתן על השטיח - גלילי ניילון נצמד, סרט הדבקה שחור מבריק, חבליים, מצבטים, קטעי שרשרות מתכת, אבזם כלב עם רצועה.. הבחור תמיד הצטיין בדמיון מפותח ומוח יצירתי. אבל גם אני, פרסתי את כל הציוד על השטיח, והתיישבתי מול על הספה. הדלקתי עוד סיגריה ותכננתי איך אשלח אותו הערב לספייס אותו הוא יזכור בגעגועים כל החיים.

המשך יבוא.

frasier​(נשלט) - את עוד קיימת?
ומה עם ההמשך?
לפני 12 שנים
frasier​(נשלט) - I'll take that as a no?
לפני 12 שנים
maybe​(נשלט) - חבר טלפוני?
גלגל הצלה?
שנה טובה
לפני 12 שנים
frasier​(נשלט) - אז את באה לפה הרבה?
:)
לפני 11 שנים
maybe​(נשלט) - במיטב המסורת
אני שואל לשלומך / קיומך..
ואת לא עונה.. :(
מקוה שאת בטוב
לפני 11 שנים
frasier​(נשלט) - שנה טובה
לפני 11 שנים
frasier​(נשלט) - טו בשבט שמח :)
מקוה שאת בטוב
לפני 10 שנים
frasier​(נשלט) - במיטב המסורת
מאחל לך חג חרות שמח :)
לפני 10 שנים
frasier​(נשלט) - אני מניח שלא תהיה תשובה
אבל כמיטב המסורת..
שנה טובה וחג שמח
תשמרי על עצמך...
אות חיים תתקבל בברכה.. :-)
לפני 10 שנים
גארפילד - וההמשך לא בא
לפני 10 חודשים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י