סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

התמכרות

3 שנים גרתי באחת הערים הגדולות באירופה, למדתי באוניברסיטה ועבדתי לפרנסתי. ללא תכנון מוקדם נקלעתי לקהילת חובבי בדסמ - גברים ונשים אירופאים שבחיי היום יום שלהם היו רגילים לגמרי, אך במקביל חקרו ללא הרף את גבולות הטירוף וההנאה.
לפני 14 שנים. 19 ביולי 2010 בשעה 8:44

העולם שלנו בנוי על איזון - בכל טוב יש רע וההיפך. לכל דבר יש מחיר.
הדוגמא המובהקת והבוטה ביותר היא השימוש באלכוהול וסמים - הם נותנים לנו את תחושת ה"היי", אבל גובים מאיתנו מחיר מלא בנפילה והדכאון שאחרי. כסף ורכוש - מעניקים לנו עונג אבל גם מסבכים אותנו בדאגות. זוגיות, הצלחה בעבודה - מעניקים לנו סיפוק אבל גם גובים מאיתנו מחיר מלא בשלילת החופש
הבעיה היא שאנחנו תמיד מתעלמים מעובדה פשוטה זו. אנחנו מכורים ל"היי" ומתעקשים להתעלם מהנפילה שאחריו. מרחוק אנחנו נראים בוודאי פתטים בנסיונותינו המתמשכים לרבע את המעגל.

העולם שלנו עובד על פי עקרון "הפוך על הפוך", פוליטיקאי שמרן מתגלה כהומו בארון, קומיקאים מתגלים כאנשים דכאונים, עשירים ומצליחים מתאבדים, לוזרים מסתובבים חסרי דאגות ומאוהבים בעצמם.

שליטה נשית מאד פופולרית בגרמניה, יפן, אנגליה. אלו מדינות שהתמחו לאורך מאות ואלפי שנים בייצור לוחמים. העוצמה המדינית וכלכלית אליה הגיעו המדינות האלו נבעה מהיכולת שלהם לנצל באפקטיביות את הגברים הצעירים שלהם למטרות לחימה. כדי להפוך גבר צעיר ללוחם יש לדכא את המיניות שלו ולתעל את היצר והאנרגיה המינית לכיוונים "פרודוקטיבים". החינוך במדינות אלו יצר גברים קונפרמיסטים וממושמעים, אמיצים ואכזריים, עם בלגן גדול בנושא הזהות המינית.

הנשים במדינות אלו נועדו להיות בנות הזוג התומכות בלוחמים ולהביא ילדים שיהפו בתורם ללוחמים. האשה האידיאלית היא יושבת בית, סורגת סוודר לבעל ומטפחת את הגינה בזמן שהוא נמצא הרחק מעבר לים נלחם עבור המדינה.

הנשלט יודע בדיוק מה מרגש אותו בסשן, אבל מבקש שהמלכה "תכריח" אותו לעשות את כל הדברים האלה הגורמים לו עונג כה רב. הוא אמנם מצא את עצמו בסשן שכוב ערום על שטיח, הישבן שלו אדום מהצלפות והוא מאונן במרץ תוך כדי הסנפות היסטריות של המגף של המלכה. אבל - היא "הכריחה" אותו וכפתה עליו באלימות להגיע למצב הכל כך לא נורמטיבי הזה.

כך הוא פותר לעצמו את הבעיה, נהנה מריגוש מיני חייתי, אבל יוצא מהסשן אחרי מקלחת לבוש בקפידה ומסורק למשעי, וחוזר למקומו בעדר הקונפרמיסטים. שעה אחרי זה הוא ישב בישיבה בעבודה או ישחק עם הילד שלו בחצר וכל מי שיראה אותו יגיד - איזה בן אדם נחמד ונורמלי.

השולטת עומדת מעל גוש הבשר המפרכס מעונג ותשוקה המתפתל תחת רגליה ואומרת לעצמה - "אני מלכה, בעיניו של העבד אני הדבר הסקסי והנחשק ביותר בתבל, מילה אחת שלי והוא יעמוד על הראש וידחוף לעצמו דידלו ענק בתחת וישיר "יהונתן הקטן קם בבוקר אל הגן". שעה אחרי זה, במשרד, הבוס יקרא לה וינזוף בה על הטיפול שלה בלקוח, והיא תרוץ אחרי זה לשירותים ותבכה, והאיפור של העיניים ימלא את הפרצוף החמוד שלה בצבע שחור.

אז איפה בדיוק הבעיה?

הבעיה תצוץ כשהנשלט יפגוש את השולטת, והפעם לא בסשן רווי הורמונים אלא בסביבה הטבעית של שניהם. הסיכוי שהיא תראה לו ביצ'ית מעצבנת וחסרת רגש גדול כמעט כמו הסיכוי שהוא יראה לה כגבר תחמן, חסר שלד וחסר יושרה ואומץ.

עקרון ה"הפוך על הפוך" חוגג כאן. זוהי הסיבה שאי אישית לא מאמינה באהבה וזוגיות בין שולטת ונשלט.



גברים​(שולט) -
וואוו ... הויסה ... (:

אני יכול להבין (גם אם לא תמיד להסכים) את הטיעון לגבי זוגיות - אבל איך השתחלה לה האהבה לשם ?

זה נכון, לטעמך, רק לשולטת - נשלט או גם לשולט - נשלטת ?

מעבר לזה - אני באופן אישי מעדיף ישר על הפוכה מאשר הפוך על הפוך ... אולי אני קצת ונילי ?
לפני 14 שנים
Aציבעוני​(אחר) - תני לי לחשוב על זה
תשובה מנומקת בהמשך
אבל אמרת דברים מנומקים
לפני 14 שנים
underheel - לאנשים מסויימים הבדסם אולי מסתמן בהפך מהמציאות. אבל לאחרים, זה דווקא a lot like life. גם אם למלכה יהיה בוס, זה לא הופך אותה לפחות מלכה, והשליטה המלאה מגיעה כשהיא שולטת בנשלט גם כשהוא לא רואה אותה עם שוט במחוך ועקבים.
לפני 14 שנים
הדורבנים​(נשלט) - מסכים אם אנדרהיל,
במילים אחרות, יש את החלק של הפאמדום, שהוא משחק, או מסכה, למען העינוג המיני. הוא באמת הפוך על הפוך כזה. הוא אמנם יכול מאוד לרגש, והוא כיפי מאוד, אבלאני אישית לא כלכך מתחבר אליו.
(אמת היא שלא התחברתי אליו כבר מגיל מאוד מאוד צעיר, בתחילת נסינוני, וזה לא שהתייאשתי ממנו או משהו. למה לעזעזל שמישהי תעשה לי מה שאני מבקש ממנה? :)

אבל יש את החלק האמיתי של הפמדום. בפיליפינים האשה שולטת במשק הביית, ומקצה לבעלה תקציב. האישה (אמא) היא המחנכת והמענישה הראשית בבית, והיא זאת שקובעת את ערכיו הבסיסיים של הילד.
ואם משלבים את זה עם ערכים מודרניים יותר, ביית מטריאכלי שנועד לפיאור האשה, או מאהבת מטריאכלית, ויחסי מין שנועדו לעינוגה של האשה (אפילו סאדו מאזוכיסטיים) הם בעיניי כמעט מתבקשים.
מבחינה זאת אהבה של שולטת לנשלט, זה הכי כיף בעולם.
לפני 14 שנים
טרבולי והקצפת - לגופו של עניין, כפי שציין 'גברים', גם אני לא מבין כיצד ההסבר שלך נוגע לאהבה.

אבל אני נתפסתי דווקא למשהו אחר.
הניתוח שלך בנוגע למקור מיניות הנשלט שגוי לחלוטין. ראשית, על דרך החיוב, משום שניתן לסווג עמים נוספים בתור עמים לוחמים ולמצוא שבקרבם שליטה נשית אינה נפוצה באופן יחסי. שנית, על דרך השלילה, משום שלמזוכיזם הסבר אחר, פשוט יותר, שתואם את ההשקפה הרווחת ממילא בנוגע למקורות מיניות האדם.
היפנים, הבריטים, הגרמנים ובמידה פחותה גם הרוסים, הם עמים בעלי תרבות נוקשית. נוקשות זו באה לידי ביטוי בקיום טקסים חוזרים, בתמורות כבוד (וכן האדרת משמעות הכבוד בחיי הפרט על חשבון עקרונות אחרים), בהפרדה באמצעות מעמדות, בתחרות מתמדת, בתיחום עיתות הפורקן האישי והציבורי, ובהקצנה. באופן לא מקרי אלה גם מאפיינים רווחים אצל המזוכיסט: אדם נוקשה, שתלטן, הכל-או-כלום, שחור-או-לבן. אולי מעט אובססיבי, אולי תחרותי. עבור אדם כזה המיניות היא הפורקן, ההפך המוחלט, המקום היחידי בו הוא יכול להתנהג בדרך שונה מהרגיל. לכן, ככל שהמזוכיסט יותר "נוקשה" בחייו הרגילים, כך הוא יותר "מזוכיסט" בחייו המיניים.

את דעתי באשר למקורות הסדיזם אדחה לפעם אחרת, בין השאר כי זו כבר לא כל כך חביבה :)
לפני 14 שנים
חֵפֶץ - אני לא חושב שיש טעם באמירות כמו "הניתוח שלך בנוגע למקור מיניות הנשלט שגוי לחלוטין". משהו כ"כ אמורפי כמו "מיניות הנשלט" לא באמת ניתן לדעתי לאיפיון מדעי (וממילא לא ניסית לגבות את האמירות שלך במקורות כלשהם). כך שאתה מספר סיפור כלשהו, וקסנדרה מספקת פרספקטיבה אחרת (שגם היא, לפחות לדדי, משכנעת).

הייתי אומר שעדיף לשמוע שלל דעות והשקפות, ושכל אחד יבחר עבורו את "הסיפור" המתאים לו. כי כן, בתחומים האלה, כל מה שיש זה בעיקר "סיפורים".

לגופו של עניין, בדיוק כדי שהשולטת לא תראה "ביצ'ית מעצבנת וחסרת רגש", והנשלט לא יתפס כ-"תחמן, חסר שלד וחסר יושרה ואומץ", כדאי ששני הצדדים ישמרו על חלק מהקלפים קרובים לחזה .. וככל השקלפים אוזלים צריך להמציא (לשלוף מן השרוול?) ג'וקרים חדשים. אבל באמת שלא נראה לי שזה שונה מהותית ממערכת יחסים ונילית (פרט לכך שאולי החזקת הקלפים קרוב לחזה היא,לפחות על פניו, פחות לגיטימית עבור הנשלט).
לפני 14 שנים
טרבולי והקצפת - 1. מה אמורפי במיניות הנשלט? ולמה אתה חושב שאתה כ"כ מיוחד?
הנה, אני מסביר. אם הייתי אומר שעישון גורם לסרטן לא היית מצייץ. מדוע? משום שהדבר (לעת עתה) מוכח מדעית. במקום זאת, הצבעתי על מקור למזוכיזם. לטענתך לא רק שהדבר לא הוכח אלא יתרה מזאת, הדבר בלתי אפשרי להוכחה. נפלאות המוח האנושי וכיו"ב. משתמע מדבריך שלשיטתך הפסיכולוגיה שונה מענפים אחרים, שאין גורמים ברורים לתופעות נפוצות. אם כך אני שוב שואל, בעצם, למה אתה חושב שאתה כ"כ מיוחד?

2. למרבה המזל לא אני ולא אתה נדרשים לגבות היגדים במקורות כלשהם כשאנחנו כותבים כאן. מכיוון ששאלת:
Roy F. Baumeister, Masochism as escape from self, 1988
יכול להיות שמחר יוכח שמזוכיזם נובע מתרבות לוחמנית. בנתיים זה מה יש.

3. העניין הוא, שה"סיפור" של קסנדרה לא מוצלח. לוחמנות לא מביאה לסאדומזוכיזם, לא ברמה התרבותית ולא ברמת הפרט. הצגתי נימוק אחד חיובי ואחד שלילי. מטבע הדברים אפשר לקבל רק אחד מה"סיפורים", משום שהם סותרים אחד את השני.

4. אם נקבל את גישת הסיפורים, בוודאי תסכים שכותב לא צריך לציין בכל הזדמנות שעמדתו היא בסך הכל סיפור, ושהוא נמנע מלתמוך בה בגלל קיומם של סיפורים נוספים.
לפני 14 שנים
חֵפֶץ - ראשית, אני מודה לך על התשובה המפורטת.

1. למען האמת, אני לא כ"כ מחבב את הנימה האישית (למרות שאולי אני הכנסתי אותה לשיחה, אם כן תרשה לי לקחת צעד אחורנית). אבל לא, אני לא חושב שאני מיוחד. נהפוך הוא, כפי שכתבתי למישהי ממש לפני ימים מספר, בצירוף מקרים מעניין, אני מאמין בכך שכולנו דומים האחד לשני הרבה יותר ממה שנדמה לנו.
ההתנגדות שלי נובעת משני מרכיבים. ראשית כל, לא ברור לי מה זה נשלט; בתור התחלה אפשר לחשוב על שני סוגים בסיסיים שונים. הנשלט התחום לחדר המיטות, ונשלט ה-24/7. מעבר לכך, כנראה ניתן למצוא עוד סוגים של נשלטים על הספקטרום הזה ואף מעבר לו. אני די בטוח שכל תאוריה הסברית תצטרך להתמודד בצורה שונה עם שלל הסוגים האלה.
שנית, אני אמנם לא מחבב את ענף הפסיכולוגיה שעוסק בניתוח מבנה האישיות באופן מדעי לכאורה. זאת לא המצאה שלי -- זה פשוט מדע מאוד מאוד "רך". גם בענפים הקוגניטיביים של הפסיכולוגיה יש בעיות, אבל שם לפחות משתדלים "לעשות מדע" (ולפעמים אפילו יודעים מספיק סטטיסטיקה בשביל זה).
מי שלא מסוגל לעשות מדע אמיתי, אם בגלל מגבלותיו הוא, ואם בגלל כורח המציאות (מה שאתה קורא לו נפלאות המח האנושי), עדיף לדעתי אם יאמץ את שיטת הסיפור. זאת פרקטיקה שמכבדת יותר את מממשיה. ולמרות שאני בא מרקע של מדעים מדוייקים אני כלל לא מזלזל בסיפורים. ההפך, אני קורא לתת את הכבוד המגיע להם.

2. אין לי כרגע גישה למאמר (לפחות לא דרך גוגל סקולר). בכל מקרה, עפ"י הכותרת, מדובר במזוכיזם ולא בנשלטות. זאת תופעה קצת שונה, הלא כן?

3. אני כופר בכך שאפשר לקבל רק אחד מהסיפורים, גם אם הם סותרים אחד את השני. ועדיין לא השתכנעתי שכך הוא הדבר. "ניתן למצוא עמים אחרים" זה לא בדיוק טיעון חזק. אבל גם אם כן, אולי מדובר בתנאי הכרחי אבל לא מספיק. אולי צריך לחפש מאפיינים מסויימים?

4. אני מסכים. ההסתייגות היחידה שלי היא שבשיטת הסיפורים הלוגיקות הבסיסיות אינן תקפות בהכרח, ואני לא רואה טעם בהתנגדות לסיפורים, אלא רק בסיפור סיפורים אלטרנטיביים.
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י