מטפסת על האוורסט שלי

קמתי בבוקר בגב זקוף. מחוזקת.
הנה, עוד משהו למדתי במרוצת הזמן, גם כשהשיחה כבדה- לא להתקפל, לא להתרסק.
לזכור שאף אחד לא תוקף אותי.
ואז בא הסמס הזה, טרי וחם עוד מהמיטה :"לא יודע איך את מרגישה הבוקר, אבל אם את מרגישה כמו שאני חושב, אני רוצה שתתמקדי במשפט- לא תנצחו אותי. חזקי את עצמך עם המשפט הזה.
לא תנצחו אותי. אף אחד בעולם לא יכול עלי."
והחיוך שלי טיפס מהבטן..

כן מאסטר, תודה על התיזכורת, על הדאגה והאיכפתיות.
אוהבת.