אני יודעת לחכות

האם לא היית
עיר שביקרתי בה פעם
אחת
בלילה של חורף
מדיף ניחוח תפוזים?
כשאמרתי לך שלום
נחרבו ערים ומדינות
כדורים של אש אחזו בצמרות עצים
וחרבה השתלטה על הארץ.
רק שבריר של רגע הפריד ביני העומדת על רגליה
לביני הכורעת על ברכיה ומתחננת שלא תלך.
אהבתי אותך כמו שהכפתור אוהב את הלולאה.
מחכה להיכנס בך כדי להיות שלמה.
עכשיו, נשרפות בתוכי מילים
ספרים שלמים הופכים לאפר
עזובה אוחזת בי
כמו בית שנטשו אותו
ולא חזרו.