אם היה בא אלי עכשיו דג זהב שממלא משאלות, או איזה שד שיצא מבקבוק, או פיה, אלה הדברים שהייתי מבקשת מהם:
שהשחרחר הנבחן שלי ירגיש יותר טוב ויפסיק להקיא ויחזור להיות גוש שחרחר ושמנמן של שמחה והתלהבות.
שמאט ג'ונסון יבוא אלי לדירה וישיר לי שירים בזמן שאני עובדת, ואחר כך יוריד אותי על ארבע ויחבוט בי קצת.
שאצליח כבר לכתוב כמו שצריך ואפסיק לשרבט עשרות גרסאות לאותו סיפור ולא להיות מרוצה משום דבר שאני כותבת.
שכל היקרים לי יהיו שמחים ומאושרים.
שמחר יהיה חורף, ושהוא יימשך לפחות שלושה ימים.עם גשם וקור ושלוליות וסוודרים.
שכל החתולים בתל אביב ימצאו בתים עם אנשים שנורא יאהבו אותם ויפנקו אותם.
שיפסיקו לצוד קרנפים, כי זאת חיה מקסימה וכבר אין הרבה ממנה בעולם.
שאיש אחד יבוא ויחבק אותי. אני מתביישת לבקש ממנו, אז הפיה או הדג או השד מהבקבוק יצטרכו לעשות את זה בשבילי.
יש לי עוד. עוד המון בקשות. אבל אני מנסה להיות צנועה בדרישות שלי מן העולם.
לפני 20 שנים. 6 ביולי 2004 בשעה 19:42
