סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני יודעת לחכות

כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.
לפני 20 שנים. 13 ביולי 2004 בשעה 13:01

אני אשה. זה אומר
רוחב לב ואהבה.
כשהעולם יבוא אלי אני רוצה לקבל אותו
ברוחב לב ואהבה.
אני רוצה להיות זו שלא מכירה שום דרך אחרת.
ברוחב לב ובאהבה אני מוסרת את הגוף שלי לגברים שרוצים אותו.
ברוחב לב ובאהבה אני מתכופפת עירומה
מחכה לידיים שיטיילו עלי.
ברוחב לב ובאהבה אני נצמדת
לצלב עץ שתלוי על הקיר.
מושיטה את גופי לאיש עם הבגדים השחורים.
ברוחב לב ובאהבה אני אומרת לו
כשהוא שואל אותי
"יותר חזק?"
אני אומרת.
"לא."
ברוחב ובאהבה אני מקימה.
חומות של בשר ביני לבינם
כדי שאוכל לשמור משהו
לעצמי.
אני רוצה להיות זו שיודעת דרכים אחרות.
אני רוצה להיות זו שמכירה אלף דרכים.
שכולן יובילו לאהוב אותי.
שחלקן יהיו דרכים מכוערות.
מלאות בוץ וזבל פרות.
בינתיים אני נצמדת לצלב העץ על הקיר.
איש עם בגדים שחורים שולף שוט זנבות ארוכים
הוא שואל
"יותר חזק?"
ואני אומרת
"כן".

star - קשה לי להגיב, את מותירה אותי המומה באמת של מילותיך. הפרסום הקודם גילה לי כמה אנחנו שונות.
לו ראית אותי במסיבה שהייתי יום שישי היית חושבת שאני אחת מאותן נשים שיודעות.
אם תראי אותי הולכת ברחוב, או יושבת בקפה עם אדוני,
וודאי תבחיני שהיום אני ממש נדהמת ששוב כתבת עלי שאת כותבת על עצמך.
לפני 20 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י