סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני יודעת לחכות

כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.
לפני 20 שנים. 18 ביולי 2004 בשעה 15:34

היום מתחיל משהו חשוב ממש. משהו שחיכיתי לו, התכוננתי אליו. אני נורא מתרגשת כהרגלי.
הימים האחרונים...בליל של תחושת מחנק ודמעות.
היום אני מרגישה הרבה יותר טוב.
ואת כל זה כתבתי כדי להגיד תודה לאמורפי.
תודה לך איש חכם ומתוק.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י