סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני יודעת לחכות

כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.
לפני 19 שנים. 30 באוקטובר 2005 בשעה 17:45

חזרתי מרופא שיניים.
נזכרתי בפעם אחת כשהייתי אצל רופא שיניים אחר.
גם זה היה בתחילת החורף לפני בערך עשר שנים. קצת יותר.
אחרי הרופא הלכתי לחנות בגדים וקניתי שמלה שחורה עם מחשוף יפה שהראה את עצמות הבריח שלי.
המוכרת בחנות אמרה לי- אם את רוצה להתחתן- תסתובבי עם השמלה הזו. את תמצאי חתן מהר.
ואני אמרתי בשקט- כבר יש לי.
כי אז באמת היה. לא חתן, אבל מישהו שאהבתי נורא נורא.
והוא היה למשך שמונה שנים נוספות.
היום הוא כבר לא וגם השמלה כבר לא עולה עלי למרות שאני עוד שומרת אותה בארון.
אם אני לא אמשיך לרזות אני לא ממשיכה לחיות.
חייבת ללבוש שוב את השמלה הזו ולגרום למישהו לאהוב אותי נורא.

venus in our blood​(שולטת) - מייפלית..לי זה מרגיש קצת אחרת..אולי כאשר א ת תתאהבי לחלוטין במישהו ראוי לחלוטין, השימלה תעלה , ובקלות, ואת תיראי בה ניפלא.
לפני 19 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י