סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

אני יודעת לחכות

כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.
לפני 21 שנים. יום שני, 21 בנובמבר 2005 בשעה 15:07

כותבת את עצמי לדעת כבר ימים.
אם הייתי כותבת בעיפרון, כבר הייתי מקבלת את היבלת הקטנטנה הזו באצבעי המורה, אבל כיוון שאני נערה מודרנית, אלה רק כריות האצבעות שלי שהופכות להיות קשות והעיניים שלי שמתאדמות מאימת המסך.
כותבת את עצמי לדעת.
מרגישה את פעימות הלב מתחת לחולצה.
סופרת אותן.
כל פעימה שנספרת מקרבת רגע שלו אני מחכה.

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י