סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני יודעת לחכות

כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.
לפני 18 שנים. 28 בנובמבר 2005 בשעה 13:55

אומרים על אכזבה שהיא חמוצה.
אבל האמת היא שלאכזבה אין טעם.
זה רק חלל ריק שהיא משאירה. אין שם טעם או ריח, פשוט אין. ריק, שפעם היה מלא בתקווה, שמחה או אמון ועכשיו התרוקן.

פנלופית - לי היא דווקא עושה צרבת. וזה חמוץ למדי.
עם זאת, אכזבה אפשר לפוגג. סוויץ' וזה עובר :)
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י