סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני יודעת לחכות

כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.
לפני 20 שנים. 30 באוגוסט 2004 בשעה 15:23

רק נסעת וכבר אני כל כך מתגעגעת אליך וההעדרות שלך היא כמו חור באמצע החזה שלי.
מתגעגעת למילים שלך ולחיוך שלך ולחיבוק שלך.
החיבוק שלך. אני יכולה לכתוב עליו ספרים.
אחרי כל כך הרבה שבועות, ואולי חודשים שהמילים שלך מלוות אותי לכל מקום אליו אני הולכת, פתאום הן לא יהיו כאן. ואני לא יודעת איך אפשר בלעדיהן.
ואין כאן אף אחד. אף אחד דומה לך.

CaveM - הוא יחזור הם תמיד חוזרים סבלנות זה חלק מהקטע
לפני 20 שנים
רעם​(שולט) - מייפל יקירתי כמו שקייבי אמר תמיד הם חוזרים
ואלייך לחזור זה תמיד כיף
לפני 20 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י